היחס לשריפת הקתדרלה בפריז - מורכב

לקתדרלת נוטרדאם רקע היסטורי ארוך, שלילי וחיובי, גם סביב הקשר לעם היהודי. איך נכון לעם היהודי להתייחס לאירוע שריפתה? מורכב מדי.

שמעון כהן , י"א בניסן תשע"ט

דליקת הענק בכנסיית נוטרדאם, הערב
דליקת הענק בכנסיית נוטרדאם, הערב
צילום: REUTERS/Julie Carriat

דרוש גב רחב, הרב שאוליאן

צרפת ועולם התרבות לצד העולם הנוצרי אבלים על השריפה שכילתה חלקים נרחבים מקתדרלת נוטרדם שבלב פריז. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הפן היהודי-היסטורי של המקום ועל יחסה של היהדות לטרגדיה מסוג זה בעולם הנוצרי.

על הסוגיות הללו שוחחנו עם הרב טל שאוליאן רב קהילת 'מחזיקי תורה' בבית ים מאיגוד רבני הקהילות ואת דבריו הוא פותח בהבהרת ההבדל בין כנסייה לקתדרלה: "קתדרלה היא לא כנסיה אלא כנסיה שבה יושב בישוף. קתרדלת נוטרדאם נחשבת אולי לחשובה בעולם. היא מאוד קדומה. לפני שהוקמה עמדו שם כנסיות אחרות. היא הוקמה במאה ה-12-13 כבניין הגותי המפורסם בעולם. היה מאמץ נוצרי בלתי רגיל להקים אותה משום שהיה בכך אמירה כוללת כאשר הפכה פריז לעיר החשובה באירופה. הקתדרלה נחשבה למעין מגדל אייפל".

על יחסם של יהודים לאירוע טרגי בכנסיה שכזו אומר הרב שאוליאן: "היחסים שלנו עם הנצרות הם מורכבים מאוד. כולם מצטטים כעת את קינת המהר"ם מרוטנבורג, תלמידו של רבי יחיאל מפריז שיחד עם הסמ"ג היו בוויכוח תיאולוגי מאוד ידוע, מאותם ויכוחים שתוצאתם כמעט תמיד הייתה פוגרום. שניהם הוכרחו להגיע לוויכוח כזה מול המשומד דונין שהיה המתווכח הראשי בנושא האם התלמוד מלבה שנאה לנוצרים".

"סמלי שכמה מאות מטרים משם, בכיכר עיריית פריז, הייתה לבסוף אירוע שריפת התלמוד ב-20 קרונות כאשר 1200 ספרי תלמוד הגדה ושו"ת נשרפו עוד לפני תקופת הדפוס. ב-1244 הייתה שריפת התלמוד ובנוסף היו גם גירושי יהודים מבריטניה וצרפת. מצד שני בנוטרדאם בתקופת השואה הוחבאו יהודים. צריך גם לקחת בחשבון שכאשר השולחן ערוך מדבר על הנצרות זו לא הנצרות של ימינו. אם נדבר על הנצרות השולטת באמריקה, האוונגליסטית, כיום הם "הבייס" של טראמפ, תומכים בישראל והמוטיבים האליליים שלהם שונים לגמרי".

"בהלכות ברכות בשולחן ערוך כתוב שכאשר מתרחש אסון לכנסייה או רואים כנסיה בחורבנה אומרים 'אל נקום ה' אל נקמות הופיע', אבל מצד שני זו לא אותה כנסיה של השולחן ערוך. הכנסייה עברה שינויים רבים כמו ההכרה במדינת ישראל. בעבר אפיפיורים עשו דברים משפילים מאוד ליהודים והתרחשו שינויים עד שכיום היחס אחר ליהודים. האם נכון להביא את הדברים בחשבון? ויש גם את עניין ה'שלא להביא לידי איבה'. אנחנו לא רוצים שינהגו כך כלפינו, ולכן הנושא מאוד מורכב".

מוסיף הרב שאוליאן ומעיר כי "זה נושא נוסף שמחדד את הצורך שלנו להקים מועצה יהודית רחבה ובה רבנים יחוו את דעתם ויכריעו גם בדבר היחס לכנסיה. עד אז כל התבטאות היא בגדר חוסר אחריות, כמו הווטסאפים שכותבים שהשריפה היום היא נקמה על שריפת התלמוד שקרתה בכיכר נוטרדאם. מי שמכיר את פריז יודע שבין נוטרדאם לכיכר העירייה בפריז, ששם הייתה שריפת התלמוד, יש יותר ממאות מטרים ויש גשר שעובר בין שני האזורים. יש הרבה הבלים שעוברים ברשת וצריך להיות מדויקים. ברור שכל מה שה' עושה בצדק הוא עושה, אבל צריך להיות מאוד חכמים ולהבין את המורכבות. בסך הכול מדובר באתר תיירות שהמבקרים בו לא זוכרים את הרקע הדתי-היסטורי של המקום. תודעה היסטורית היא דבר חשוב ואנחנו לא שוכחים את מה שעשתה לנו הכנסייה לאורך הגלות, אבל כשהיחס השתנה ואנחנו במצב אחר והכנסייה במצב אחר ראוי לבחון את היחסים מחדש, בטח לא על הכתפיים של רב צעיר כמוני. נדרש לשם כך רחבות דעת ואופקים וגאונות בתורה וישיבה יחד של חכמי ישראל".