עתירה לבג"ץ: אפשרו גם לנשים להיבחן לרבנות

נשים הלומדות ומלמדות הלכה עתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר להן להירשם ולהיבחן בבחינות לקראת קבלת כושר לרבנות שעורכת הרבנות הראשית.

ערוץ 7 , י"א בניסן תשע"ט

עורכי הדין שהגישו את העתירה
עורכי הדין שהגישו את העתירה
צילום: דוברות

מספר נשים הלומדות ומלמדות הלכה מזה שנים ביקשו לפני כשנה להיבחן בבחינות הרבנות על הלכות "נידה" – אך בקשתן נפסלה מראש, על פי הנחיית הרבנות שלא לאפשר לנשים לגשת לבחינות.

בתחילה פנו הנשים אל גורמים ברבנות, באמצעות עורכי הדין של ארגון 'עתים', בבקשה לאפשר להן להיבחן, אולם לאחר שהניסיון לשיח מול הרבנות העלה חרס, החליטו הנשים לעתור לבג"ץ בדרישה לבטל את האפלייה המגדרית.

העותרות משמשות כיום כיועצות הלכה ומלמדות במוסדות תורניים מובילים בארץ. ביניהן: רחל קרן, ראש בית המדרש במדרשת עין הנצי"ב; אביטל אנגלברג, בוגרת המכון למנהיגות הלכתית במדרשת לינדנבאום וישיבת מהר"ת בניו־יורק; שלומית פלינט, בוגרת במדרשת לינדנבאום והמכון התלמודי במת"ן וכיום לומדת בכולל ההלכה לנשים של ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב; ושרה סגל־כץ, בוגרת תוכנית ההלכה לנשים של בית מורשה והכולל ההלכתי לנשים של ישיבת מעלה גלבוע ומדרשת עין הנצי"ב וכן עמיתה בכולל ההלכה בבית מדרש הר־אל.

העתירה שהוגשה על ידי עו"ד אלעד קפלן, שרה וינברג ואלה סקעת מארגון 'עתים', בשיתוף מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן וארגון 'קולך'.

בעתירה נטען כי הרבנות הראשית היא גוף ציבורי שעורך מבחני הלכה רשמיים מטעם מדינת ישראל, אשר מוכרים לתפקידים ציבוריים רבים ואף שקולים בתפקידים שונים לתואר אקדמי. מבחנים אלו נותנים הכרה ללימודי ההלכה של תלמידי חכמים בלבד, ולא של תלמידות חכמים, ובכך לטענת הארגונים, הם יוצרים אפליה בין גברים ונשים בקבלה לעבודה ובקידום קריירה תורנית, בין בשוק הפרטי ובין במגזר הציבורי.

"אלפי אנשים ניגשים לבחינות הרבנות. חלק גדול מהם, וכנראה שרובם המוחלט, לא מצפים להתמנות לתפקידים רשמיים, אלא הם פשוט מבקשים לקבל הכרה על הידע שרכשו. לא יעלה על הדעת שבמדינת ישראל תהיה הבחנה חוקית בין גברים ובין נשים בכך" אמרו, "בעשורים האחרונים, עם התגברות לימוד התורה של נשים, יש יותר ויותר תלמידות חכמות, ועל הרבנות להתמודד עם התופעה הזו ולהתאים את עצמה לצרכי השעה".

הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', ציין "הרבנות הראשית עושה כל שביכולתה בכדי להדיר נשים מעולם התורה וההלכה, כולל לחסום את דרכן כאשר הן מבקשות לקבל הכרה על הידע שרכשו בעמל רב. חוסר הייצוג של נשים במסגרת הממסד הדתי זועק לשמים, אל מול השתלבותן בהנהגת העולם הדתי מחוצה לו. הציבור התברך בנשות תורה והלכה, שנותנות מענה לאלפי נשים המבקשות את עצתן והוראתן, והעתירה הזאת נועדה להביא להכרה רשמית במציאות שכבר קיימת בשטח, המגדילה ומאדירה את עולם התורה".

פרופ' הלפרין קדרי, ראש מרכז רקמן שבאוניברסיטת בר אילן, מסרה, "על רקע התחזקותן של המפלגות החרדיות, גובר הצורך בעמידה איתנה על עקרון אי ההדרה של נשים מתפקידי הנהגה והובלה גם בחיים הדתיים".