בשבע מהדורה דיגיטלית

אהבה התלויה בשביל – ביקורת ספר

בוגר מכינה צעיר וסרוג ולצידו מושבניק חולה יוצאים למסע בשביל ישראל, בספרה של נירית הלבני שמאפשרת לגיבוריה לבנות קשר אנושי חם

אסתי רמתי , י"ג בניסן תשע"ט

שביל ישראל שזור כמו קסם. מאחורי כל זה
שביל ישראל שזור כמו קסם. מאחורי כל זה
מאת: נירית הלבני בהוצאת: דיאלוג-הפצה

גיורא בן דוד הוא חקלאי מבוגר, מחוספס וציני, שחיבתו העיקרית נתונה למטעי התפוחים שלו. יום בהיר אחד הוא מגלה לחרדתו שהוא חולה ב-ALS, מחלה הגורמת לניוון ושיתוק השרירים, ובעוד פרק זמן בלתי ידוע ייכלא בגופו המשותק. הוא מחליט להחזיר לעצמו את השליטה על חייו, ללכת בשביל ישראל עד הר צפחות, ומשם לקפוץ אל מותו. אשתו הדואגת רות משדכת אותו עם עמיחי סגל, בוגר מכינה ירא שמיים ויפה תואר, שאתרע מזלו להתאהב במד"סניקית היפה מהצבא. לתמר החילונית למהדרין אין שום כוונות לחזור בתשובה, ועמיחי המבולבל יוצא לבדו אל השביל כדי לנסות ולעשות קצת סדר בראש ובלב. זהו סיפור הרקע של 'מאחורי כל זה', ספרה החדש של נירית הלבני.

גילוי נאות: הלבני היא אחת השותפות שלי בקבוצת השיח 'אידיא' שמפגישה נשים חילוניות ודתיות. הלבני נטועה היטב באגף החילוני, דור שלישי למשפחה שהפנתה עורף למסורת, עד כדי כך שאביה סירב להכניס אותה לחופה כדת משה וישראל. אבל הלבני עצמה כבר לא שם. במפגש הראשון שלנו היא סיפרה שהיא כותבת ספר שאחד הגיבורים שלו הוא בחור דתי, בוגר מכינה קדם-צבאית. עד שבנה התגייס לא הייתה לה שום היכרות עם הציונות הדתית, אך החברים חובשי הכיפה שהגיעו אליה הביתה הקסימו אותה, והיא יצאה לחקור את המגזר.

עמיחי הצעיר והתמים, גיבורה הסרוג של הלבני, צריך ללמוד להסתדר עם המרירות והאטימות הרגשית של המושבניק החולה, עם הזלזול המופגן שלו לכל דבר בקדושה ועם שאלותיו הבוטות. גם גיורא צריך להיפתח ולהתרכך, ולשבור חומות של חשדנות ושל בורות. עם הזמן והצעידה המשותפת הקשר בין שתי הדמויות הולך ומתהדק, יחד עם ההידרדרות קורעת הלב במצבו של גיורא.

כישות עצמאית כמעט, שביל ישראל הקסום שזור בעלילה. הוא הזירה, אך גם המנוע. הלבני שואבת אותנו לחוויית ההליכה מצפון לדרום, ומתארת באהבה גדולה את נופיו הפיזיים והאנושיים של השביל. לי, לפחות, זה עשה חשק לקחת זוג מקלות הליכה ולצאת לדרך. בכלל, כתיבתה של הלבני נהדרת. בהירה ולא מצועצעת, היא מצליחה לגעת באירועים קטנים ומדויקים שמכווצים את הלב, והקורא עוקב אחר המסע החיצוני והפנימי של דמויותיה בנשימה עצורה.

ובכל זאת, שתי הערות. הראשונה היא בנושא ה-ALS של גיורא. הלבני מנצלת היטב את המתח המובנה במחלה האיומה, ומשאירה אותנו עם חמלה גדולה. קל מאוד להזדהות עם ההחלטה שלו, אך אובדנות היא סוגיה כבדת משקל, ולי חסר דיון מעמיק יותר בנושא קדושת החיים ומהותם באופן כללי. דבר נוסף שקוראי המדור עשויים לתת עליו את הדעת הוא הצניעות. לטעמי הספר כמעט צנוע, בוודאי ובוודאי ביחס לספרות עברית עכשווית, אך עם דגש על הכמעט. ובאופן טבעי, גם לשונו של גיורא נקייה פחות מהמקובל במקומותינו.

עם כל הנאמר לעיל, נראה לי שהקורא הדתי ישאב מהספר היפה הזה מלוא חופניים נחת. הלבני לא מסתירה את הערכתה, כמעט הערצתה, לעמיחי ולערכיו, ונותנת בכך טפיחת שכם מרגשת למכינות ולדרך החינוך של הציונות הדתית. בכלל, ספרה של הלבני מתאפיין בעין טובה. בלי טיפת שיפוטיות היא נותנת במה לכולם - לאמונה של עמיחי ולכפירה של גיורא, לתורת הרב מהמכינה ולשאלות המתריסות של תמר. אפילו בתאריכי המסע שבכותרות הפרקים היא מקפידה לציין גם את התאריך העברי. על שביל ישראל של הלבני אפשר לצעוד זה לצד זה גם כשאין הסכמה, לתרום ולהיתרם זה מזה, ולבנות קשר אנושי פשוט וחם. נראה שבהמולת הבחירות שמסביב, זה בדיוק המסר שאנחנו צריכים.