בשבע מהדורה דיגיטלית

מגיפת השביתה

דווקא עובדי המגזר הציבורי שובתים פעם אחר פעם ומשבשים את חייהם של אזרחי ישראל. דעה

מאיר בוחניק , י"ג בניסן תשע"ט

ישראל כץ
ישראל כץ
צילום: הלל מאיר/TPS

בחודשים האחרונים תקפו את עובדי הרכבת מחלות פתע ששיבשו את תנועת הרכבות. על פי פרסומים ועדויות העובדים, מקור המחלה הוא בווירוס נפוץ הנקרא "ועד עובדים", שתוקף עובדי רכבת ומורה להם לחלות. המרשם ידוע מראש: משא ומתן עם הנהלת החברה ומשרדי הממשלה, ובעיקר משרד האוצר, בתוספת שיפור תנאי העבודה. במקרים מיוחדים יש לוודא ניפוח משכורות ופנסיות.

מחלת השביתה, איטלקית או אחרת, תקפה בשנים האחרונות גם את חברת החשמל, את הנמלים, את עובדי ההוראה ועובדים נוספים. לגופים המותקפים כולם יש מאפיינים דומים: סקטור ציבורי שנמצא בדרך זו או אחרת בבעלות המדינה ומהוה מונופול ביחס לשירות הניתן. הגופים כולם מספקים שירות חיוני בעל יכולת משמעותית לשבש את חייהם של אזרחי ישראל ואת המשק.

אסור לזלזל בחשיבות תנאי העבודה ויחס המעביד אל העובד, ורובנו מהווים חלק ממגזר זה של העובדים. אבל דווקא עובדה זאת מעוררת תמיהה. כיצד ייתכן שמרבית השביתות, אם לא כולן, מתרחשות במגזר הציבורי? האם ייתכן שדווקא במגזר הציבורי, על כל ההטבות הכרוכות בעבודה במגזר זה - קביעות, קרנות השתלמות לכולם, ימי חופשה מוגדלים, המגזר שבו המשכורת הממוצעת עלתה בשנים האחרונות כמעט פי ארבעה ביחס למקבילתה בשוק הפרטי - העובדים סובלים כל כך עד שהם צריכים לשבש לנו את החיים?

כנראה שלא תנאי העבודה הם הגורם למגיפת השביתות, אלא המאפיינים המיוחדים של המגזר הציבורי. העובד במגזר הפרטי מודע למשמעות של השוק התחרותי. הוא מבין שדרישות מוגזמות ושיבוש העסק עלולים להביא לקריסת החברה ולאובדן מקום העבודה. גם ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות מבינים את השלכות התחרות. זו הסיבה שהם פועלים למנוע אותה בכל מחיר.

הדברים נכונים גם ביחס להנהלה. במגזר הפרטי חוסר אחריות פיננסית והגדלת ההוצאות על חשבון שורת הרווח תמוטט את העסק. ההשלכות על בעלי העסק וההנהלה תהיינה מיידיות. אולם במגזר הציבורי שאלת הרווח היא משנית לחלוטין. כשמדובר בשירותים חיוניים שעלולים לשבש את חיי האזרחים והמדינה, העיקר מבחינת ההנהלה והדרג הפוליטי הוא להחזיר את השקט התעשייתי בכל מחיר וכמה שיותר מהר. גירעונות תקציביים לא מרגשים אף אחד. תמיד אפשר לכסות אותם מכספי המיסים או להגדיל את הגירעון של המדינה כולה. כל אלו מספקים מצע רבייה אופטימלי למגיפת השביתה.

הכוח הבלתי מרוסן של עובדים במגזרים חיוניים והלחיצות המוגברת של המדינה בתחומים אלו הביאו מדינות כמו אוסטרליה לאסור על השביתה בשירותים חיוניים או לקבוע מנגנון של בוררות חובה. מנגנון זה מאפשר דאגה לתנאי העובדים, אך באותה העת נוטל את עוקץ השביתה מידם של העובדים. לאחרונה הביעו ראש הממשלה, השר ישראל כץ וגורמים פוליטיים אחרים כוונה לנקוט באמצעים דומים. יש לקוות שיעמדו במילתם.

הכותב הוא סמנכ"ל פורום קהלת