פרטי הארבה שהתגלו לא מעידים על נחיל

פרופ' פנר, מבכירי חוקרי הארבה בישראל, מרגיע: פרטי הארבה שהתגלו בערבה אינם מעידים על נחיל מתקרב אלא על בודדים שהרוח נשאה מירדן.

שמעון כהן , ב' באייר תשע"ט

ארבה
ארבה
צילום: דרור גרטי, פלאש 90

פרופ' מאיר פנר, מומחה לחקר הארבה ואיש האוניברסיטה העברית מרגיע וקובע כי פרטי הארבה שהתגלו אתמול במספר אתרים בערבה התיכונה אינם מעידים על נחיל ארבה המתקרב לישראל.

לדבריו הפריטים שנמצאו הם כאלה שהרוח פיזרה מתוך נחיל עיקרי שנמצא בירדן ואינו צפוי להגיע לישראל בשל כיווני הרוח. פרופ' פנר מציין כי תנועות הרוחות יכולות לנתק מספר פריטים מהנחיל המרכזי ולהעביר אותו לישראל, ולמעשה 99 אחוזים מתנועות נחילי הארבה מתרחשות בעקבות הרוחות.

על הייכולת הישראלית להתמודד עם איומי הארבה מספר ומציין פרופ' פנר כי כמדינה מפתוחת בעלת אגף רציני להגנת הצומח הרשויות בישראל משגרות את אנשיהם על מנת לרסס נגד פרטי ארבה בשעות לפנות בוקר, השעות בהן עדיין קר והארבה מצוי על הקרקע, ובכך מביאים לחיסולו. לעומת זאת מול תנועת רוח המביאה נחיל של ארבה אין אמצעים רבים.

פרופ' פנר מדגיש כי "אין הרבה סיכוי שיפספסו להקה. אולי למקומות מסתור בנגב יכול להגיע משהו שיכול להטיל ביצים ואז יש סכנה".

"באפריקה, שהיא מקור ארבה המדבר, יש מלחמות ומצב כלכלי קשה והם לא מספיק ערים לנושא הריסוס של הארבה כאשר הוא מתחיל ליצור להקות", אומר פנר וכשהוא נשאל על יתרונותיו של הארבה הוא קובע כי למעט השימוש בו כמזון אין לו יתרון כלשהו. "תימנים וחלק מהמרוקאים אוכלים אותו. ערכו התזונתי דומה לשוקולד". בדבריו מעיר פרופ' פנר כי "לעיתים הם אוכלים צמחים ארסיים בשבילנו ולא בשבילו, ואם מוציאים את הקיבה לפני שאוכלים אותו אין בו סיכון".

על פגיעתו של נחיל ארבה ניתן ללמוד מהנתון לפיו ארבה אוכל במהלך יום כמשקל גופו ו"נחיל גדול מאוד יכול לאכול עשרה טון של ירק וצמחים ליום אחד", דברי הפרופ' פנר.