הסטודנט שלנו באירופה

נציג ישראלי נבחר ל- ESU האירופי, ויפעל למיגור האנטישמיות ונגד תנועות ה-BDS בקמפוסים ביבשת.

רעות הדר , ח' באייר תשע"ט

כינוס ה-ESU בבולגריה
כינוס ה-ESU בבולגריה
צילום: התאחדות הסטודנטים הארצית

דניאל אלטמן, נציג התאחדות הסטודנטים בישראל הצליח לגרוף די קולות כדי להיבחר לועד המנהל של ארגון הסטודנטים האירופי.

ארגון הסטודנטים האירופי ESU, בו חברים 45 התאחדויות סטודנטים לאומיות מכל אירופה, אשר יחד מייצגים למעלה מ- 20 מיליון סטודנטים בכל היבשת, עורך מדי שנה בחירות לועד המנהל של הארגון.

ההצבעה נעשית על ידי כל המדינות החברות, ורק מספר מצומצם של נציגים נבחר לתפקיד הנחשק. על אף המגבלות הפוליטיות והניסיונות להכשיל את היבחרותו של נציג ישראלי, דניאל אלטמן, שליח התאחדות הסטודנטים הארצית מישראל, גרף מספיק קולות בכדי להיבחר.

ארגון ESU פועל למען קידום ההשכלה הגבוהה ברמה הבינלאומית, מול האיחוד האירופי, אונסק"ו ועוד. בולטות לנציגות הישראלית נרשמת בעיקר בהתנגדות אל מול מגמות חרם (BDS) על ישראל, ופעילות ענפה למען קידום מעמדה של האקדמיה הישראלית בקרב סטודנטים אירופים.

כך למשל, הסנאט של אוניברסיטת קייפטאון ניסה להעביר החלטה על חרם על המוסדות האקדמיים בישראל בטענה להפרת זכויות אדם ב''שטחים''. בעקבות זאת, פנו הנציגים הישראלים לגיבוי ESU יחד עם WUJS (ארגון הסטודנטים היהודים העולמי), והקימו מחאה כנגד ההחלטה. בשלב זה, בעקבות הלחץ, ההחלטה נדחתה.

כמו כן, הנציגות הישראלית חרטה על דגלה את המלחמה באנטישמיות בגזרה האירופית, ובתוך כך הצליחה להעביר פה אחד בנוכחות כלל הנציגות האירופית את ההגדרה הרשמית לאנטישמיות על בסיס הגדרתה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA).

בשנה שעברה (2018), בסיוע המשרד לעניינים אסטרטגיים בהובלת השר גלעד ארדן, הצליחה להביא התאחדות הסטודנטים הארצית את נציגי הארגונים מכל אירופה לישראל, בכדי לחשוף אותם לאקדמיה ולסטודנטים הישראלים, ובכדי להילחם במוניטין הפוליטי השלילי שיש לישראל באירופה.

אלטמן אמר "זוהי זכות גדולה בשבילי לייצג את ישראל בארגון שמקיף מיליוני סטודנטים בכל יבשת אירופה. לא צריך להרחיב על הקושי התדמיתי שיש לישראל בעולם ובאירופה בפרט, על הניסיונות הבלתי פוסקים לקדם חרמות ולהעמיד את הפוליטיקה כחוצץ בין המערכת האקדמית בישראל אל מול העולם. הפעילות שלנו בזירה הבינלאומית חשובה ומביאה לתוצאות ממשיות. אם בעבר לא התקבלנו בזרועות פתוחות בזירה הבינלאומית, בעקבות עבודה מאומצת, אנחנו מצליחים להסיט את דעת הקהל כך שתהיה פרו-ישראלי.

''אירחנו את כל נציגי המדינות האירופיות בישראל, הצלחנו להכניס באופן רשמי את ההגדרה הנכונה לאנטישמיות, ובשלב זה הצלחנו למנוע חרם אקדמי על ישראל באוניברסיטת קייפטאון. המלאכה עוד מרובה אבל אנחנו בכיוון הנכון", סיפר.