בשבע מהדורה דיגיטלית

עסקה עם אקדח לרקה

עסקת הטיעון שנחתמה השבוע בפרשת דומא משקפת בעיקר את חששם העמוק של הנאשם ומשפחתו מפני הנזק שעלול להיגרם לו במקרה של חזרה אל הכלא.

חגית רוזנבאום , י"א באייר תשע"ט | עודכן: 21:10

הפגנה למען העצורים בתיק דומא
הפגנה למען העצורים בתיק דומא
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כאשר אביו של א' הציע לו להילחם על חפותו ועל האמת שלו, תוך לקיחת סיכון של מספר שנות ישיבה בכלא, א' הישיר אליו מבט מיוסר ואמר לו: "אבא, האם ישבת יום אחד בכלא?"

השבוע פורסם כי א', שבעודו קטין נעצר והוגש נגדו כתב אישום במעורבות בפרשת דומא, חתם על עסקת טיעון עם הפרקליטות. התביעה מצידה וההגנה מצידה מנסות להציג את משמעות החתימה באופן שנוח להן. בפועל, מאחורי הקלעים של גיבוש ההחלטה ומאחורי הסכמתו של א' לחתום על העסקה עומדים מניעים – או נכון יותר, אילוצים – שגברו גם על רצונו העז להוציא את האמת שלו לאור, אמת שרחוקה ממה שחתם עליו בעסקת הטיעון.

"במהלך החקירה א' עונה באופן אכזרי, כפי שגם קבע בית המשפט", מזכיר שמואל מידד, מנכ"ל ארגון 'חננו' אשר מלווה את התיק. "אבל אם שם הוא סבל מעינויי גוף, כאן הם גרמו לו עינויי נפש", הוא נותן הסבר משלו לחתימה על העסקה. "הוא נמצא קרוב לשנה במעצר בית בתנאים קשים, ואחרי כל מה שעבר בכלא, אפשר לומר שכמעט הכריחו אותו לחתום על העסקה. אמרו לו: כדאי לך, תוכל להתחיל לחיות את החיים שלך. אם לא, הם איימו, נאשים אותך בבית המשפט ונבקש מספר דו-ספרתי של שנים בכלא. זה עינוי של ממש".

על פי ההסכם בין הצדדים מודה א' במספר אישומים הנוגעים להצתות ולמה שמכונה מעשי תג מחיר. סעיף משמעותי נוסף, הנוגע לניסיון להאשימו בחברות בארגון טרור, נותר מחוץ לעסקה ויישאר להחלטת בית המשפט, שכן א' ופרקליטיו סירבו להודות בסעיף הזה.

בכל הקשור לפרשת דומא, שהיא למעשה ליבו של המשפט הן מבחינת הפרקליטות והשב"כ והן מבחינת הנאשם, סוכם על הודאה בסעיף של קשירת קשר לביצוע פשע, שבמקרה הזה הוא הצתה. ההודאה בסעיף הזה יכולה להשתמע לשתי פנים, וכאמור כל צד מבקש לסחוט מהלימון הזה את הטעם הרצוי לו. בעוד הפרקליטות והשב"כ מנופפים בהישג של פענוח – לפחות חלקי – של ההצתה בדומא, שכן יש בידם הודאה של אחד המעורבים לכאורה במעשה, הרי שמבחינת א' ופרקליטיו מדובר בסעיף שמנתק אותו סופית מהרצח בדומא, שכן הוא מואשם רק במעשים של קשירת קשר לביצוע הצתה ולא בקשירת קשר לרצח.

חתימה בשני תנאים

בסביבתו הקרובה של א' מדגישים כי "כתב האישום שבו הודה איננו משקף את האמת, והודאתו נעשתה מטעמים טכניים ומשיקולים משפטיים בלבד". כדי להבין את הטעמים והשיקולים, מתארים מקורביו של א' את החיים שניהל מאחורי הסורגים במהלך כמעט שלוש שנים של מעצר בתנאים מחמירים: "מדובר במגורים של 24 שעות עם אסיר פלילי, בלי טלפון, ומפגש של חצי שעה בלבד בשבוע עם המשפחה, וגם זה מאחורי מחיצת זכוכית. במשך שנתיים ושמונה חודשים הוא לא זכה להתפלל במניין, כולל ראש השנה ויום כיפור. בתנאים הללו הוא נאלץ לחיות בכלא לא יום אחד, אלא קרוב ל-900 ימים. כאשר מעל ראשו מרחף איום של מספר דו-ספרתי של שנים בכלא, האם יש שאלה בכלל מדוע הסכים לעסקת הטיעון?"

ועם זאת, מדגישים בסביבתו של א', גם לנכונותו לוותר על המאבק המשפטי כדי שלא להסתכן בחזרה אל הכלא הוא קבע קו אדום. החתימה על עסקת הטיעון הותנתה בשני תנאים שהציב א'. הראשון הוא שיוסכם בפירוש שלא תהיה להודאתו השלכה על נאשמים אחרים ולא ייעשה בה שימוש נגדם. הדבר נוגע למשפטו של הנאשם המרכזי בפרשת דומא, עמירם בן אוליאל, שפרקליטיו ינסו להפריך את כתב האישום המייחס לו את רצח שלושת בני משפחת דוואבשה. כתב האישום מסתמך בעיקר על ההודאה שנגבתה מפיו של בן אוליאל במשטרה לאחר עינויים בשב"כ. א' ביקש להבטיח שההודאה שלו לא תשמש ראיה נוספת נגד בן אוליאל. התנאי השני היה ניתוק התכנון הערטילאי שבו הודה מאירוע ההצתה בדומא, וזו מבחינתו משמעות הסעיף שעליו חתם.

הליך הגישור כדי להגיע לעסקת הטיעון נמשך חודשים ארוכים, שבמהלכם עמדה המשפחה על כך שבנם אינו קשור לאירוע בדומא. רק לאחר שהפרקליטות ניאותה לסעיף המדובר, אשר מנתק אותו מהרצח עצמו, החליטה המשפחה לשקול את האפשרות של עסקת טיעון, אך מצאה את עצמה בצומת של התלבטות קשה. "כיוונו לא' אקדח טעון עם שמונה כדורים. העדפנו לבחור באקדח עם שלושה כדורים, ששניים מהם מעוקרים ועל השלישי יתנהל דיון בבית המשפט", מנמקים בסביבתו של א' את הבחירה בעסקת הטיעון. ובתרגום לשפה המשפטית: שמונת האישומים החמורים בכתב האישום המקורי הפכו לשלושה, כאשר שניים מתוכם מרוככים מכפי שהיו במקור.

במסגרת השיקולים בעד העסקה נלקח בחשבון מעצר הבית ההרמטי והמחמיר שבו נמצא א' כאמור קרוב לשנה, זאת לבד מהשנים שעברו עליו כקטין במעצר בתנאים קשים, והעינויים שעבר קודם לכן בחקירות השב"כ. במהלך תקופת החקירות, כזכור, ניסה א' לפגוע בעצמו בשל העינויים שחווה על בשרו. מצבו המנטלי של א' מורכב מאוד בשל ארבע השנים הקשות שעברו עליו מאז שנעצר לראשונה, והחשש העיקרי הוא כי לא יוכל נפשית לעמוד בתקופת מאסר ממושכת נוספת. הדאגה העמוקה לשלומו הייתה מניע עיקרי להחלטה לחתום על עסקת הטיעון, אומרים מקורביו של א', ולכן הודאתו אינה משקפת את האמת.

העסקה פותחת צוהר לאפשרות שא' לא יצטרך לרצות כלל עונש מאסר, וגם אם כן – תהא זו תקופת מאסר קצרה בהרבה מזו שריחפה מעל ראשו לפני ההסכם. "השב"כ והפרקליטות רודפים אותו באופן חסר תקדים כבר שנים, וגם כעת הם אינם מרפים ומנסים לצייר אותו כקשור לדברים שגם הם הסכימו בכתב שהוא לא קשור אליהם", אומרים המקורבים. "נקווה שמישהו יעשה ניקוי אורוות בפרקליטות ונקבל פרקליטות טובה יותר למדינת ישראל".

הסכם טוב לנאשם

כאמור, בפרקליטות ביקשו לראות בעסקה הישג בפיצוח הפרשה והוכחה לצורך בצעדים הקשים והחמורים ובעינויים שננקטו נגד העצורים, צעדים שספגו ביקורת בבית המשפט ובשיח הציבורי. אולם יש מי שרואה בעסקה דווקא את תחילת קריסתו של התיק. עו"ד עדי קידר, שהוביל את ההגנה על א' יחד עם עו"ד ציון אמיר, מודה כי הוא אומנם אינו חסיד של הסכמי טיעון, וכל הסכם שכזה מלווה אצלו בתחושות מעורבות, אולם כאשר הוא יודע שחסך ללקוח שנים רבות בכלא – הוא ישן בלילה בלב שקט. "מבחינה משפטית ההסכם הזה מצוין ומיטיב עם הנאשם מאוד".

קידר אינו סבור שההודאה תיצור פגיעה בדימויו הציבורי של א', נהפוך הוא. "היו ויכוחים משפטיים סביב הסעיף של דומא, והמדינה רצתה את ליטרת הבשר שלה. לדעתי הם לא קיבלו את זה. א' הודה במשהו לפיו התכנון היה עם אדם אחר. ההודאה שלו מפילה לפרקליטות את מה שהיא הקימה עם עמירם בן אוליאל, הנאשם השני, שכן ההודאה שהוצאה ממנו מספרת סיפור אחר לגמרי. היא מדברת על תכנון של משהו שקשור לדומא, אבל אינו קשור לעמירם. א' הודה בתכנון אירוע תג מחיר, זה לא מה שהיה בכתב האישום של הפרקליטות. לכן אני לא רואה בעיה בעסקה. זו אומנם לא הייתה החלטה קלה, אבל ברמה המשפטית היא לא פוגעת באף אחד, וברמה הציבורית אני סבור שקיימת ביקורת קשה נגד השב"כ שעינה את הקטין".

דבר הפתולוג

א' אינו הקטין היחיד שנושא על גבו המיוסר את מאמציהם של הפרקליטות והשב"כ לנופף בהישגים בתיקי דגל מפוקפקים. השבוע ניאות בית המשפט לשחרר למעצר בית את הקטין צ', בתום כחצי שנה שבה הוא שוהה במעצר. צ' עבר חקירות קשות בחשד לרצח הערבייה אעישה א-רבי סמוך לרחלים. אל מול ראיית הדנ"א שהציגה הפרקליטות וקושרת אותו לכאורה לאבן הפוגעת, הוצגה השבוע חוות דעת כבדת משקל של ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית באבו כביר, הקובעת כי מותה לא נגרם מפגיעת אבן. בפרקליטות לא מוותרים בקלות ומיהרו להגיש ערעור על ההחלטה.

מי יודע, אולי האפקט המרתיע של המעצר הממושך יניב עוד עסקת טיעון עם הודאה מפוקפקת.

לתגובות: Hagitr72@gmail.com