ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהוצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

בספטמבר האחרון פרסם עורך 'הארץ' אלוף בן מאמר שבו הוצגה מה שכונתה על ידו "דילמת השמאלן".

תמצית הדילמה היא מה צריכה להיות עמדת השמאל במצב שבו ראש ממשלה מהימין שמתנהלים נגדו תיקי חקירה, מחליט לפנות למסלול של משא ומתן מדיני שמוביל להקמת מדינה פלשתינית. האם במצב כזה השמאל צריך להתעקש על מיצוי הדין עם ראש הממשלה המושחת, או שמא מוטב לגלות סלחנות ולהניח לו להמשיך לעבוד, כי המהלך המדיני חשוב יותר?

"אם נתניהו יתקדם להסדר", כתב אלוף בן במאמרו, "ישאל השמאלן המצוי את עצמו: מה יותר חשוב - הסיכוי לפתרון הסכסוך עם הפלשתינים, או לפחות למיתונו, או הסיקור שנתניהו קיבל באתר 'וואלה' סביב בחירות 2015? מימוש חזון שתי המדינות, או השמפניה והסיגרים שהזוג נתניהו קיבל מארנון מילצ'ן? סיום או צמצום הכיבוש, או סעודות השף במעון בבלפור?"

כלומר, שואל עורך עיתון הדגל של המחנה החילוני-ליברלי-שמאלני, האם השמאל יהיה מוכן לוותר לנתניהו על העמדה לדין בתיקי השחיתות המיוחסים לו, בתמורה לאימוץ דרך הנסיגות והמדינה הפלשתינית של השמאל? שואל וגם עונה בהחלטיות תוך שהוא נתלה באילן גבוה: "התשובה ברורה מאליה, וניסח אותה פרופ' יחזקאל דרור לפני כשנה: אני ממליץ לנתניהו לעשות מעשה היסטורי, שלעומתו חטאים אישיים בטלים בשישים. עליו להציע תוכנית לשלום אזורי, הכולל הקמת מדינה פלשתינית... כאשר מכריזים על פריצת דרך מדינית אין לפשפש במניעים יתר על המידה". הנה כי כן, עורך 'הארץ' סבור שהשמאל צריך להציע לנתניהו עסקה: לך בדרך השמאל ואנו נמחל לך על כתבי האישום.

2

הטור של יאיר שרקי יצא לחופשה השבוע, אז כדי שלא תישארו בלי כלום, הנה מה שפרסם שרקי בשעתו בטוויטר בתגובה לדברים הללו של אלוף בן: "הנחת היסוד המובלעת במאמרו של אלוף בן היא שגורלו המשפטי של נתניהו נתון בידי השמאל. אחרת מה המשמעות של 'דילמת השמאלן'? איך תהליך שלום וסיום הכיבוש יכול להשפיע על תוצאת חקירות שכבר מתנהלות? מישהו עוד עלול לחשוב בטעות שמערכת אכיפת החוק מושפעת משיקולים פוליטיים".

אחזור על הטיעון של שרקי, ובסגנון קצת פחות מרומז. אם אלוף בן סבור שהשמאל יכול לסדר לנתניהו סגירת תיקים בתמורה לאימוץ דרך השמאל המדינית, כנראה שהוא יודע או לפחות חושב שבכירים בפרקליטות, אלה שמחליטים האם ועד כמה למצות את הדין עם נתניהו, עלולים לקבל החלטות משפטיות בכפוף לשיקולים זרים, מדיניים ופוליטיים. אם נתניהו יאמץ את דרך השמאל, הם ימחלו לו. אם לא, הוא יסתכן במיצוי הדין ובהליכה לכלא. זה חמור שאלוף בן מוכן להציע לנתניהו עסקה כזאת. אבל חמור הרבה יותר שהוא מאמין שבכירי הפרקליטות יאמצו גם הם את הגישה הזאת ויפעלו על פיה.

זה לא סוד שבימין, ולא רק בימין, מאמינים שזו בדיוק הייתה מערכת השיקולים שהשפיעה על אריאל שרון להחליט על ההתנתקות. "עומק העקירה כעומק החקירה" ניסח זאת ח"כ יוסי שריד ממרצ, תוך שהוא הופך את הטיעון של ח"כ צבי הנדל מהאיחוד הלאומי לסלוגן קולע. ואכן, תיקי החקירה נגד שרון נסגרו לאחר שהכריז על תוכנית הנסיגה והעקירה. אמנון אברמוביץ', בהתבטאותו הסנסציונית והמקוממת, הודה שהגישה בתקשורת הייתה לאתרג את שרון, לעטוף אותו במעטפת הגנה וחסינות כל עוד הוא הולך בדרך הנסיגה וההתנתקות.

3

לפני כחודש וחצי אלוף בן ואני הוזמנו לסוג של עימות בין עורך 'הארץ' לעורך 'בשבע', שנערך בפני תלמידי החוג לתקשורת באוניברסיטת אריאל. לשאלת המנחים, אלוף בן חזר על עמדתו מאותו מאמר: אם נתניהו יאמץ את דרך השמאל, זה יצדיק ויתור על מיצוי הדין בחקירותיו הפליליות.

כשהשאלה עברה אליי, אמרתי שעמדתי העקרונית היא שאין להשלים עם שחיתות של ראש הממשלה. אם הוא יורשע בפסק דין חלוט וסופי, יהיה עליו להתפטר כפי שקובע החוק. אבל הוספתי שאם השמאל, שרוממות שלטון החוק בפיו, מוכן להציע לראש הממשלה מחילת עוונות כדי שיבגוד בבוחריו ובדרך המדינית שבשמה נבחר, לא תהיה לימין ברירה אלא להציע לנתניהו נתיב מילוט משלו. במקום לקנות מחילה מהשמאל תמורת בגידה באמונתו ובבוחריו, יותר נכון ויותר ישר שנתניהו יקבל מחילת עוונות שיסדר לו הימין בתמורה לכך שיישאר נאמן לעמדותיו, להבטחותיו ולבוחריו.

לכן אני מתקשה להתרשם מזעקות השבר והטפות המוסר שנשמעות כעת מכיוון השמאל נגד הכוונה לחוקק חוקי חסינות שימנעו את העמדתו של ראש הממשלה לדין. אם לאנשים מרכזיים בשמאל כמו אלוף בן, פרופ' יחזקאל דרור ואמנון אברמוביץ' מותר לדבר בגלוי על עסקה מושחתת של עקירה במקום חקירה, אז גם לימין מותר להתגונן.

4

ויש בימין מי שתומכים בחקיקה שתמלט את נתניהו מהדין משום שהם לא מאמינים שמערכת אכיפת החוק תעשה איתו צדק. הם מרגישים שנגד ראש הממשלה ומשפחתו מתקיימת רדיפה רבת שנים בשיתוף פעולה של המשטרה, הפרקליטות והתקשורת. הם מזהים אכיפה מפלה נגדם, מדיניות של איפה ואיפה.

הם תוהים מדוע רק כשמדובר בנתניהו עסקה לקבלת סיקור תקשורתי אוהד נחשבת לשוחד, בעוד פוליטיקאים אחרים שנפגשו עם נוני מוזס בחשאי, או קיבלו סיקור אוהד במסגרת שיתופי פעולה עם העיתון והמו"ל שלו, אפילו לא נחקרו על כך. הם תוהים איך עברו בשקט הפגנות עיקשות של השמאל מול בית היועמ"ש בדרישה לזרז את החקירות נגד נתניהו. הרי ברור אילו זעקות שבר וטענות על פגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק היו נשמעות אילו הימין היה מקיים הפגנות מקבילות בדרישה לסגור את התיקים.

רבים בציבור הדתי והימני, ולא רק בו, משוכנעים שיש לנו מערכת משפט ואכיפת חוק חולה, חסרת איזון והגינות. מערכת המשפט, בעיקר באמצעות רבים משופטי בג"ץ, נוקטת אימפריאליזם חזירי וגוזלת עוד ועוד סמכויות לא לה. שופטים עליונים שמעולם לא עמדו לבחירת הציבור גוזלים את זכותו הדמוקרטית של העם להחליט על חייו ועל ערכיו באמצעות נבחריו. הם כופים על הציבור כולו את ערכיה של קבוצה קטנה בלי שהוסמכו לכך.

שופטי בג"ץ נוקטים איפה ואיפה ומפלים בין יהודים לערבים במדיניות ההריסה של בנייה לא חוקית. הם מעניקים זכות עמידה לכל דכפין, כדי שיוכלו לדון ולהתערב במדיניות הממשלה ולהשליט את השקפתם גם בהיעדר צד נפגע שהגיש עתירה. הם מעמידים החלטות של רשויות השלטון למבחן הסבירות, ופוסלים החלטות שאין בהן פגם חוקי רק משום שאינן תואמות את עולמם הערכי האישי של השופטים או את תחושות הבטן שלהם. הם מפרשים חוקים ביצירתיות כרצונם ולא בהתאם לכוונת המחוקק.

הייעוץ המשפטי מינה את עצמו לשומר סף, שמנכס לעצמו סמכות התערבות והחלטה שאיש לא הקנה לו. הוא כופה את עמדתו המשפטית על נבחרי הציבור, ועושק מהם את זכותם להציג את עמדתם בפני בית המשפט.

התביעה הכללית נוהגת איפה ואיפה באכיפת החוק, ברצותה מעלימה עין וברצותה מנפחת מעשים בעייתיים במישור האתי לכדי עבירות פליליות חמורות. נתפרים תיקים כדי להזיז הצידה פוליטיקאים לא רצויים למערכת. רבים סבורים כי כאשר המערכת הממונה על הצדק שקועה עד צוואר בעוולות ועיוותים, זה חמור לאין ערוך ממעשי השחיתות המיוחסים לראש הממשלה.

יש עכשיו הזדמנות נדירה לתקן את זה. באופן נדיר ביותר נוצרה קואליציה שבה אפשר לחולל שינויים מרחיקי לכת ולהסיר עיוותים חמורים שהשתרשו במערכת אכיפת החוק. איך אמר עורך 'הארץ' - זה יותר חשוב מהסיקור החיובי שנתניהו קיבל ב'וואלה'. זה גם יותר חשוב מהשמפניה והסיגרים שמשפחת נתניהו קיבלה מארנון מילצ'ן.

5

יש בציונות הדתית ובימין אנשים מוסריים שרגישים מאוד לנושא של טוהר המידות. הם לא מוכנים להתעלם מחוסר ניקיון הכפיים של נתניהו, ויוצאים בקול גדול נגד חוקי החסינות המתוכננים. להם צריך לומר שני דברים.

ראשית, אל תשמיעו את קולכם רק באחד משני הנושאים המשפטיים החשובים שנמצאים כרגע על סדר היום הציבורי וכרוכים זה בזה. כשאתם זועקים נגד השחיתות השלטונית, עליכם לזעוק באותה נשימה ולפחות באותה עוצמה נגד עיוותי מערכת המשפט ולדרוש את תיקונם. וזה צריך להתבצע כאן ועכשיו, כי מי יודע מתי תהיה הזדמנות נוספת.

שנית, שימו לב שלא תיקלעו למצב שבו דחפתם במו ידיכם את נתניהו לעסקת שוחד פוליטית עם השמאל. אלה שעכשיו דוחקים בכם להוכיח מוסריות ולדרוש את העמדתו של נתניהו לדין, עלולים להתברר כראשונים שיציעו לו בעתיד מחילה גורפת תמורת אימוץ דרך השמאל והקמת מדינה פלשתינית. אם לא תיזהרו שהכוונות הטהורות שלכם לא יפילו אתכם לפח הזה, מומלץ לפחות שבזמן הקרוב לא תסתכלו במראה, כי אתם עלולים לראות שם פרצוף של אידיוט שימושי.

לתגובות: [email protected]