קברו של מחבר ספרי 'פרדס יוסף' אותר בלודז'

בבית העלמין היהודי בלודז' שבפולין אותר לאחרונה קברו של הגאון רבי יוסף פצ'נובסקי זצ"ל מחבר ספרי 'פרדס יוסף' על התורה, ומגדולי חסידי גור, שנפטר בגטו לודז' בעיצומם של ימי השואה בב' סיון תש"ב.

במרוצת השנים לא היה ידוע מקום קבורתו המדויק, לאחר ששמו לא הופיע במפה הרשמית של בית הקברות. אולם בחודשים האחרונים החלו בחיפושים אחר מקום קבורתו המשוער, ובמסגרתם התגלתה מצבתו לאחר מאמצים מרובים.

בעקבות מציאת המצבה נעשו במקום עבודת שיקום ראשוניות, כאשר בקהילה היהודית מקווים להשלים בעתיד הקרוב את שיקום המציבה ואף להקים "אהל" על קברו.

קבוצת מתפללים שביקרה אמש (ראשון) בבית העלמין בלודז' פגשה את בעריש (בוריס) וייניגער מהקהילה היהודית המקומית בלודז' שסיפר כי "בתקופה האחרונה חפשנו אחר קברים מסוימים שהיו מכוסים בצמחיה וענפים, ובהשגחה פרטית מופלאה, מצאנו גם את קברו של ה'פרדס יוסף' שהיה מכוסה לגמרי עם עפר וקוצים. בדעתנו לשקם את המקום ואף להקים אוהל כראוי וכיאות לאותו גאון וצדיק, ולכך אנו מבקשים סיוע מהמוני שומעי לקחו וקרובי משפחתו".

בעל הפרדס יוסף, מצאצאי בעל 'נתיבות המשפט', נולד בפולין ולמד אצל בן-דודו הגאון רבי יחיאל מיכל הכהן בעיר זאקראטשין. בספריו ציטט פעמים רבות מדברים שכתב בנערותו. לאחר נישואיו לבתו של רבי צבי הירש הלוי מלאסק התגורר בפאביניץ. הוא עסק בסחר בעצים, אך את עיקר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולכתיבת ספריו.

בהקדמה לספרו פרדס יוסף על חומש בראשית כתב: "כל באי בצל קורתי וחנותי ראו זאת כי תמיד לא שקטתי ולא נחתי, רק הגיתי במצולות ים התלמוד. וכל הימים לרבות הלילה כי גם בלילה לא שכב ליבי. ויהי בבוקר והנה היא לאה-ליאות ויגיעות רבות".

רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ הי"ד כתב עליו: "הנמצא כזה איש אשר הנהו טרוד על המחיה ועל הכלכלה ונמנה בין סוחרי ארץ. עם כל זאת יוסף הוא השליט ברוחו פי שניים, לקבוע עיתים לתורה ולחדש חידושים, לעשות ציצים ופרחים לתורה, ויגעת ומצאת תאמין".

חיבורו העיקרי הוא 'פרדס יוסף' על התורה, המכיל ליקוט רחב של פירושים, שאלות ותשובות וחידושים על סדר פרשיות התורה. הוא הביא לדפוס בלודז' ובפיטרקוב את הכרכים על החומשים בראשית, שמות וויקרא. אולם השואה האיומה מנעה ממנו להשלים את הדפסת הכרכים על חומש במדבר ודברים. ספר זה נהפך לנכס צאן ברזל בכל קהילות החסידים בעולם כולו.

במהלך תקופת השואה הובא לגיטו לודז' שם המשיך בשקידתו המופלאה, עד שנפטר ארבעה ימים בלבד לאחר פטירת אשתו הרבנית מרת רוחמה ע"ה.

יצוין כי עם גילוי המציבה המקורית נודע גם שתאריך פטירתו הוא ביום ב' סיון, ולא בתאריך אחר שהיה ידוע עד כה.