מדינת ישראל – עשי לך רב

הגיע הזמן להעביר חוק המקציב פרק זמן להליך מינוי רב עיר וכן לקבוע פרק זמן לקראת פרישת רב עיר שבו יש להתחיל בהליך מינוי רב חדש.

חיים אליהו, חבר ארגון חותם , י"ז באייר תשע"ט

ישיבת מרכז הרב
ישיבת מרכז הרב
צילום: אביתר פייזוב

בימים אלה שבין פסח לשבועות אנו קוראים מדי שבת פרק נוסף ממסכת אבות. שני תנאים שונים, יהושע בן פרחיה ורבן גמליאל, מציבים בפנינו בפרק הראשון במסכת את אותה הדרכה עצמה: "עשה לך רב!".

לאורך שנות הגלות קיבלה הדרכה זו משמעות רק במישור הפרטי, של האדם היחיד הנדרש לקבל על עצמו רב ולהנהיג עצמו לאור הדרכותיו, וכן במישור הקהילה, המסגרת שבה התנהלו החיים היהודיים, הנקראת למנות לה רב ומורה דרך. עם התחדשות החיים הלאומיים שלנו במדינת ישראל קיבלו מילים אלה משמעות חדשה, ומכאן הקריאה שמופיעה בכותרת.

נכון, על פניו נראה שמדינת ישראל "עשתה לה רב". עוד בשנת התרפ"א (1921), בעת בה החלו לקום המוסדות לקראת המדינה היהודית שבדרך, הוקמה הרבנות הראשית לישראל. מוסד הרבנות אף היווה המשך למוסד הראשון לציון והחכם באשי שקיבל הכרה וסמכויות מהשלטון העות'מאני שנים רבות עוד קודם לכן. לאחר הקמת המדינה נחקקו כמה חוקים ביחס לרבנות הראשית, וביניהם 'חוק הרבנות הראשית לישראל' בשנת התש"מ (1980), העוסק באופן בחירת הרבנים הראשיים, משך כהונתם, ועוד.

נשמע שהכול טוב ויפה, אבל כאן מתחילות הבעיות. הליך בחירתו של רב עיר בישראל הינו הליך קשה ומורכב ביותר, ונתון לחסדיו של ראש העיר ושל גורמים פוליטיים אחרים. בשנים האחרונות המצב אף החמיר, כך שכמעט כל מינוי של רב עיר נתקל במאבקים משפטיים ומתעכב במשך שנים רבות. הנתונים מהשטח מלמדים שעיכובים אלה מצמצמים באופן משמעותי את משרות הרבנות המאוישות. בשנת 2007 כיהנו 133 רבנים בתפקיד רב עיר, וב-2018 רק 97. ב-2007 היו 253 רבני שכונות ו-87 רבנים אזוריים, ואילו ב-2018 57 רבני שכונות ו-54 רבנים אזוריים בלבד.

העדר רב מכהן בעשרות ערים וישובים ברחבי הארץ פירושו פגיעה אקוטית בצביון היהודי באותה רשות מקומית, ובמצטבר פגיעה בצביונה היהודי של המדינה ככלל. הפגיעה באה לידי ביטוי בתחומים רבים: כשרות, מקוואות, נישואין ועוד. בהקשר זה כתבה השופטת עדנה ארבל: "ברשויות מקומיות רבות מתעכב מינוי רב העיר במשך שנים רבות מבלי שצרכי הדת של תושבי הרשות מקבלים מענה ראוי... ראוי שההליך יהיה פחות מסורבל ויותר מהיר, כך שלא יחלפו חודשים רבים ולעיתים שנים עד לסיומו, שמשמעותם פגיעה בתושבי המקום".

למעשה, הפגיעה עמוקה הרבה מעבר לפגיעה ב"צרכי הדת". רב עיר אינו רק "ספק שירותי דת". רב עיר או ישוב אמור להוות דמות תורנית מאחדת, דמות שנותנת מענה לציבור הרחב במגוון תחומים ביהדות שהציבור פוגש ביום-יום, כולל הדרכה בסוגיות הקשורות בחינוך, בהלכה ובאמונה. במקומות רבים אכן ניתן לפגוש רב כזה, שמוערך ע"י הציבור הדתי והחילוני בעיר כאחד, רב שנמצא בשטח עם הציבור בטוב ובמוטב, מופיע במוסדות החינוך השונים לקראת חגים ובהזדמנויות נוספות, נותן משמעות אחרת לצביון השבת והיהדות בעיר, ועוד.

זה הזמן לפעול. תיקון העיוות שתואר כאן, דבר שהיה צריך להיעשות מזמן, חייב לקבל ביטוי במו"מ הקואליציוני הנוכחי ובממשלה שתקום לאחריו. הגיע הזמן להקים רשות עצמאית לרבנות, ולנטרל את השפעת ראש העיר וגורמים פוליטיים אחרים עליה. (אגב, דבר זה הוסכם עוד בפגישה של הרב ישראל מאיר לאו עם ראש הממשלה דאז יצחק רבין, כשהרב לאו הראה לרבין את האבסורד בכך שלתקשורת, לשדות התעופה, ואפילו לשמורות הטבע יש רשות עצמאית, ואילו למוסד הרבנות אין).

הגיע הזמן להעביר חוק דוגמת זה שהציע ח"כ בצלאל סמוטריץ', חוק המבקש להקציב פרק זמן מוגדר להליך מינוי רב עיר וכן לקבוע פרק זמן לקראת פרישת רב עיר מכהן שבו יש להתחיל בהליך מינוי רב עיר חדש. כשצעדים אלה וצעדים נדרשים נוספים יבוצעו, הרבנות תקבל את המעמד העצמאי הראוי לה וכן כוחות חדשים יזרמו לרבנות העיר והשכונה. במצב זה נדע שגם כמדינה עשינו צעד משמעותי למימוש הדרכת התנאים: "עשה לך רב".