דתיים מתעניינים פחות בגנטיקה?

בכנס בנושא גנטיקה הוצגו ממצאי מחקר ממנו עולה כי לסטודנטים דתיים יש פחות מוכנות לקבל מידע גנטי לעומת סטודנטים חילונים.

רפאל לוי , כ"ד באייר תשע"ט

אולטראסאונד, הריון
אולטראסאונד, הריון
צילום: ISTOCK

מאות השתתפו אתמול (שלישי) בכנס מיוחד שיזם החוג למדעים במכללת הרצוג בשיתוף עם המרכז הרפואי הדסה שעסק בדילמות גנטיות בשלבי החיים השונים.

גנטיקה היא כבר מזמן לא נחלתם של מדענים בלבד. ההתפתחות המדעית בתחום, יחד עם השאיפות האנושיות והשאלות האתיות שבצידן, הביאו לכך שמדובר באחד הנושאים המדעיים המדוברים בתקופתנו.

את הכנס פתח הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג, אשר פרש את התחומים בהם נוגעת הגנטיקה והתייחס למידת המעורבות המותרת של האדם המודרני ביצירת העובר. בסוף דבריו הדגיש הרב ברנדס כי לא ניתן לעסוק בגנטיקה מבלי לעסוק בשאלות המוסריות העולות ממנה.

לאחר מכן, שמעו משתתפי הכנס את ד"ר אירית שדה מפמ"ר ביולוגיה שהציגה את הנושאים הנוגעים בגנטיקה בתכנית הלימודים בביולוגיה.

פרופ' שמחה יגל, מנהל אגף נשים ומיילדות, במרכז הרפואי הדסה שיתף את המשתתפים באופקים חדשים באבחון טרום לידתי. פרופ' יגל, שזכה לשם עולמי בתחום המיילדות, דיבר על התפתחות טכנולוגיית האולטרסאונד המאפשרת לנו לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של העובר כבר משלב צעיר מאוד, ודיבר על החידושים בבדיקות דנ"א עוברי הנמצא בדם האם ללא צורך בבדיקות פולשניות.

יגל הוסיף: "ניתן לומר כי בעבר יכולנו לסקור את העובר ברמת ספירת מספר הספרים על המדף ואילו היום אנחנו יכולים לקרוא מה כתוב בכל דף ודף. יחד עם היכולות הטכנולוגיות שמשתפרות מדי יום, קיימת עדיין התמודדות עם שאלות הרות גורל ברמה יומיומית".

ד"ר מרב סיאני, ראש החוג למדעים במכללה האקדמית הרצוג ויועצת מדעית במכון ויצמן למדע, נגעה בשאלה: "האם עלי לערוך בדיקות גנטיות?"

במחקר אותו ערכה סיאני נמצא כי לסטודנטים דתיים לאומים שאינם לומדים מדעי הטבע יש פחות מוכנות לקבל מידע גנטי לעומת חילונים ולעומת דתיים לאומים שלומדים מדעי הטבע. תוצאות המחקר מעודדת את בני הציונית הדתית, להעלות למודעות את הבדיקות הגנטיות להגדיל את האמון בבדיקות ואת מקורות הידע הגנטי וכן לחנך לאמונה בה׳ ולהשתדלות האדם במקביל.

התייחסות הלכתית ואתית לנושא סיפק הרב יובל שרלו, חבר הוועדה לאישור ניסויים גנטיים בבני אדם, שדיבר על גנטיקה בעולם המפגש, הנישואין וההכרעות על הבאת ילדים לעולם. הרב שרלו דיבר על הידע הגנטי הרחב המצטבר היום אצל הציבור והביע חשש כי מידע רב יותר על בן זוג פוטנציאלי עלול להקטין את אחוז המתחתנים. כמו כן דיבר שרלו על בדיקת עוברים לפני השרשתם לרחם אשר גם מעלה שאלות אתיות כמו: באילו מצבים מותר לעשות בדיקה כזו, האם בחירת מין התינוק מותרת והאם ברירת התכונות הגנטיות המועדפות מותרת.

הכנס בנושא גנטיקה
צילום: מכללת הרצוג

הכנס נחתם בפאנל בהנחיית ד"ר מרב סיאני שעסק בהתמודדות עם דילמות גנטיות בשלבי החיים השונים, בהשתתפות מורשה פלסר-דובדבני, מהחוג למדעים במכללת הרצוג, יועצת גנטית ודוקטורנטית בחוג לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ברכה רוז'יצקי, מהחוג למדעים, וד"ר חגית דאום, מומחית ברפואת נשים ובגנטיקה קלינית מהמרכז לגנטיקה ומחלות מטבוליות במרכז הרפואי הדסה.

בין השאלות שעלו לדיון בפאנל היו מה הפחד המלווה כניסה למרפאה הגנטית, איזו מורכבות עולה בזמן הוראת גנטיקה ומה מאפיין את המגזרים השונים המגיעים לייעוץ גנטי. הפאנל החותם את הכנס הסתיים בשאלה - מהם גבולות הידע הגנטי.

הכנס העלה בצורה נוקבת את השאלות השונות מתוך הבנה שבירור שלהן עשוי להשפיע על השדה המדעי והחינוכי בעתיד הקרוב ביותר.