משה ליאון
משה ליאוןצילום: דוד וייל

התחלה/ לפני 57 שנים בתל אביב. השני מתוך שלושה אחים, "אני ילד סנדוויץ'". שני אחיו הם פרופ' אורלי מירון וד"ר ניסים ליאון.

אבא/ שלום (85), יליד סלוניקי. כל חייו היה מוסכניק, "עובד כפיים חרוץ". שימש גם כחזן בבית הכנסת. "לא היו לו חיים קלים, אבל הוא לא ויתר לעצמו ודאג לנו במסירות אדירה. הוא סמל ומופת בשבילי".

אמא/ חנה ז"ל. הלכה לעולמה לפני חמש שנים והיא בת 80. ילידת עדן שבתימן. לארץ עלתה בגיל 15. "אמא היתה עקרת בית ובתקופות מסוימות עבדה כמטפלת. הייתה מסורה מאוד למשפחה. תמיד פינקה אותנו. הבית היה העיקר מבחינתה".

להצטיין/ "אין ספק שהחינוך למצוינות והרצון לתרום ולהוביל הגיע מהבית. אצל ההורים שלי החינוך היה בראש. באסיפות הורים תמיד הייתי במתח, כי חסר היה אם אבא היה שומע שאנחנו לא לומדים כמו שצריך. אבא ואמא אמרו לנו 'מה שאנחנו לא הצלחנו - אנחנו רוצים שאתם תגשימו' ודחפו אותנו למקסם את עצמנו".

עוברים/ כשהיה בן שש עבר עם הוריו מתל אביב לגבעתיים. "הם החליטו לעבור לדירת חדר וחצי צנועה בגבעתיים מתוך דאגה לחינוך שלנו. זה לווה מצידם בהרבה מאמצים כלכליים אבל עניין אותם רק שנצליח". בכיתה א' כבר למד בבית הספר הממ"ד אמונים בעיר. "הזיכרונות שלי משם טובים".

גבעתיים/ "זו עיר ברובה חילונית, אבל הייתה לנו קהילה של סרוגים וחיים תוססים ושמחים". הוא היה הולך לסניף בני עקיבא המקומי, "אבל לא הייתי מהחניכים השרופים".

תיכון/ למד בתיכון הדתי צייטלין בתל אביב. "באותן שנים הלכו גם לישיבת נתיב מאיר, שהייתה ברמה לימודית גבוהה, אבל ההורים שלי לא הסכימו בשום אופן שאלך לפנימייה. למדתי בצייטלין ואלו היו שנים קשות מאוד של רק לימודים ולימודים. אין לי הרבה חוויות טובות מאז".

חזנות/ בן למשפחת חזנים, ומגיל צעיר נמשך בעצמו לעולם החזנות. "מרכיב מאוד מרכזי בחיי. אני נהנה להאזין לקונצרטים ולשיר ולהתחזן בעצמי". בשל כך אגב, כיהן בעבר גם כחבר הנהלת יובל, האנסמבל הישראלי לחזנות ומוזיקה יהודית.

עולה לתורה/ "לאחר בר המצווה שלי התחלתי לקרוא בשבתות את הקריאה בתורה בבתי הכנסת". בכיתה י' זכה במקום הראשון בתחרות בטעמי המקרא. "הפרס היה מלגת לימודים לשנה, והתנאי היה שבמשך עשר שבתות עליי לקרוא בתורה בבית כנסת בילו בתל אביב. הייתי צועד לשם ברגל בכל שבת ומאוד נהניתי. עד היום אני קורא בתורה בשבתות ומכיר כמעט את כל חמשת חומשי תורה בעל פה".

להקת הרבנות/ במסגרת שירותו הצבאי היה חבר מקהלת הרבנות הצבאית. "אחרי הלימודים האינטנסיביים בתיכון זו כבר הייתה תקופה של כיף וחוויות נהדרות. השירות היה בזמן מלחמת לבנון הראשונה והופענו לפני החיילים גם בקווים הראשונים ובלבנון עצמה".

אקדמיה/ בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בר אילן. "מיד אחרי הצבא, דבר ראשון שעשיתי היה ללכת ללמוד באוניברסיטה תואר ראשון. בהמשך גם תואר שני במשפטים". ולמה בחר ללמוד דווקא ראיית חשבון? "כבר כילד הבנתי שאני רוצה להיות רואה חשבון. לא באמת ידעתי מה זה, אבל הכרתי בשכונה שני רואי חשבון והתרשמתי שזו הכנסה טובה ומקצוע מעניין".

התמחות/ את התמחותו עשה במשרד של אביגדור יצחקי. "כסטודנט שנה ראשונה פתחתי את ספר הטלפונים ברשימת משרדי רואי חשבון ועברתי משרד משרד לחפש מקום להתמחות. לשמחתי הם זימנו אותי לריאיון והתחלתי שם. כחצי שנה אחרי שסיימתי את הלימודים התקבלתי כשותף במשרד. לאט לאט צמחנו והתפתחנו". לפני שנתיים וחצי פרש מהמשרד, "כשהמשרד כבר מספר שבע בגודלו בארץ עם 300 עובדים".

הליכוד/ בין לקוחות המשרד הייתה תנועת הליכוד. "ליוויתי את התנועה בשיקום הכלכלי אחרי ההפסד בבחירות ב-1992. הליכוד היה אז במצב כספי רעוע ביותר, ועבדתי מול איווט ליברמן שהיה המנכ"ל ובנימין נתניהו שהיה יו"ר הליכוד והצלחנו לאזן את המצב".

למשרד ראש הממשלה/ לאחר ניצחון הליכוד בבחירות לכנסת ה-14 בשנת 1996, מונה למשנה למנכ"ל משרד ראש ההמשלה. "שבוע אחרי שביבי ניצח בבחירות הם קראו לי לתפקיד. זה לא היה פשוט בשבילי. עדיין לא הכרתי את משרדי הממשלה ואת הכוח של משרד ראש הממשלה אבל נרתמתי למשימה".

מנכ"ל/ בהמשך, בסוף שנת 1997, מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. "הייתי כולה בן 37. זה היה בשבילי שיעור לחיים. למדתי איך עובדים משרדי הממשלה, איך ממשלה מתנהלת, זאת הייתה בשבילי אוניברסיטה של החיים".

נתניהו/ "עבדתי צמוד אליו לאורך השנים. נתניהו הוא איש חכם ומבריק ביותר. למרות שעברתי איתו כידוע תקופות לא קלות, כשהוא לא תמך בי במרוץ לראשות העיר, אני יכול לומר שהוא מוכשר מאוד מאוד ובהחלט אנחנו יכולים להיות גאים בראש הממשלה שלנו".

צידה לדרך/ "התפקידים הללו במשרד ראש הממשלה, מה שלא תעשה, הם מורכבים ומלאי אינטרסים, ופיתחתי שם עבודה של הידברות והגעה להסכמות. מאז זה מלווה אותי כל חיי המקצועיים. היום כראש עיר אני מפעיל הרבה מאוד מהלכים שרכשתי בכהונתי כמנכ"ל. אני מכיר את משרדי הממשלה היטב ויודע מה לבקש ואיך לבקש, ואין ספק שזה תורם לי גם בפעילותי למען ירושלים".

החצי השני/ סתווית (54), אמרכלית במשרד הביטחון. "אני מכיר אותה מגיל 17. האישה שאיתי. היא מלווה אותי בכל העליות והירידות שאני עובר. שותפה אמיתית לדרך".

הנחת/ ארבעה. הבת הבכורה חני (34), אחריה הבן שלי (31), ליטל (26) והבת הקטנה שיראל (17). "הנכס החשוב ביותר שיש לי בחיים. כל אחד ואחת מהם הוא משהו מיוחד בשבילי".

יו"ר הרכבת / בשנת 2003 מונה על ידי שר התחבורה אביגדור ליברמן לתפקיד יו"ר חברת רכבת ישראל. "קיבלנו תקציב ענק של 10 מיליארד שקל לפיתוח קווי רכבת בארץ ורכישת ציוד רכבות חדשני ומתקדם. עשינו בפעם הראשונה את המהפיכה ברכבת, ובאותן שנים התחדדה ההבנה שהרכבת היא כלי תחבורתי חשוב". לאחר שלוש שנים סיים את תפקידו.

הרשות לפיתוח ירושלים/ בשנת 2008 מונה ליו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. "שם נחשפתי לעומקן של הבעיות והמורכבויות של העיר ירושלים. למדתי להכיר אותה לעומק". חמש שנים כיהן בתפקיד עד שהודיע על התמודדותו על ראשות העיר.

טלפון מליברמן/ "לא חשבתי על זה, אבל יום אחד, כמה חודשים לפני הבחירות המונציפליות, התקשר אליי איווט ליברמן ושיתף שהוחלט שאהיה מועמד לראשות העיר מטעם המפלגה שלו והמפלגות החרדיות. בהתחלה דחיתי אותו על הסף, אבל אחרי שבועיים-שלושה נתתי את הסכמתי, ומאז זה לא עזב אותי. זה יותר מחיידק, זאת תשוקה. האמנתי שאני יכול לחולל בעיר הזאת שינוי מדהים".

לראשות העיר/ באותה שנה עבר עם משפחתו להתגורר בירושלים. בבחירות המקומיות התמודד על ראשות העיר, אך בתואר הנכסף זכה ראש העיר המכהן ניר ברקת. ליאון הפך לחבר מועצת העיר. בהמשך, במסגרת הסכם קואליציוני שנחתם עם ברקת, החל לכהן כחבר הנהלת העיר וכמחזיק תיק המנהלים.

רץ שוב/ חמש שנים אחר כך, באוקטובר 2018, התמודד בשנית על ראשות העיר. "המתח היה עצום. עברנו מערכת בחירות קשה, לוחצת ומאוד אישית. הייתי צריך להתאפק כדי להישאר ממלכתי ולא להיגרר אחרי אמירות שונות. אבל האמנתי בדרך ויש לי משפחה שאני גאה בה שתמכו בי בצורה מדהימה".

עוד סיבוב/ מכיוון שאיש מהמתמודדים לא קיבל את 40 האחוזים הנדרשים לזכייה, הוכרז על קיום יום בחירות שני בין משה ליאון ועופר ברקוביץ'. הסיבוב השני התקיים שבועיים אחר כך.

אבא, נבחרתי/ "בליל הבחירות התכנסתי בבית עם הילדים והמשפחה. עד 12 וחצי בלילה היה נראה שהפסדתי וברקוביץ' לקח את ראשות העיר. אחרי חצות אבא שלי הלך לישון כשהוא יודע שהפסדתי. לאט לאט נספרו הקלפיות והתברר שזכיתי בראשות העיר. בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר התקשרתי לאבא: 'אבא, נבחרתי. אני ראש העיר'. הוא כל כך התרגש. בסוף הניצחון היה מתוק יותר".

בחיל ורעדה/ ביום שבו נכנס לתפקידו כראש העיר נסע לתפילה בכותל, ואחרי הטקס בלשכה הקדיש את היום לאביו, אשתו וילדיו. "לתפקיד נכנסתי בחיל ורעדה. עומדים לנגד עיניי 900 אלף התושבים. מבחינתי זאת זכות אדירה לעמוד בראש העיר הזאת. עד היום אני צובט את עצמי. אני קם בבוקר ואומר 'זה נכון או לא נכון?'. זה מרגש ואחריות גדולה".

פסיפס/ "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל. כל סוגי האוכלוסייה של החברה הישראלית חיים כאן: חרדים, ערבים, שמאלנים, ימנים, כיפות סרוגות, מסורתיים, חילונים, נוצרים ומה לא. עיר מיוחדת במינה שלא קיימת כמוה בכל העולם. אין כזה סלט חברתי בשום מקום".

יעדים/ "מאז שנכנסתי לתפקיד שאלתי: מה אני צריך לעשות כדי להביא את העיר לרמה הכי גבוהה? קודם כול, בטווח הקצר צריך לשפר את איכות החיים לתושבים, לנקות, לסדר כבישים ולפנות את האשפה בזמן. לראות את העיר יפה. במקביל, להגדיל את הבנייה באופן מסיבי, להגדיל את היצע הדירות ברחבי העיר וכמובן ליצור מקומות תעסוקה. האתגר גדול אבל אפשרי".

מאוחדת/ "אין קו מפריד בירושלים. הוא לא רלוונטי. אני יכול לומר בוודאות, ירושלים לא תחולק לעולם ותהיה מאוחדת לעולם. ומי שחושב שאפשר לחלק את העיר טועה".

מזרח/ "אני הולך להשקיע הרבה משאבים וזמן בכל מה שנוגע למזרח העיר, לצמצם פיגורים של 50 שנה. לצמצם את הפערים בתשתיות, בחינוך ואפילו במערכות ביוב. כל יהודי שיכול ורוצה לגור במזרח העיר - בשמחה. אין שום סיבה שלא".

זאת ירושלים/ "כדי להבין את העוצמה של הנוף של ירושלים צריך לבוא אליי למשרד ולצאת למרפסת. אין נוף כזה בעולם כולו. הבניינים החדשים, המבנים העתיקים, הכותל, הר הבית, חומת העיר העתיקה. עבר והווה בשילוב יפייפה".

אם זה לא היה המסלול/ "החלום שלי הוא להגשים את מה שאני מתכנן בירושלים. מעבר לכך כלו חלומותיי".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ משכים קום בשעה חמש וחצי. בודק ווטסאפים ויוצא להליכה לפעמים לבד ולפעמים עם חבר. בלשכה נמצא כבר בשבע וחצי. מסיים יום עבודה ארוך ואינטנסיבי לקראת חצות.

פלייליסט/ "השיר האהוב עליי ביותר הוא 'אור וירושלים' של יהורם גאון". זהו, אגב, גם הרינגטון בפלאפון שלו.

השבת שלי/ "זמן משפחה. אני אוהב את השבת מאוד. את הביחד והמשפחתיות. אבא איתנו בכל שבת".

דמות מופת/ אביו שלום ליאון. "אבא עלה לארץ מסלוניקי בשנת 1935 כתינוק, וחווה על בשרו את שלל מאורעות ההיסטוריה של המדינה. חרוץ ומסור. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה".

מפחיד אותי/ "אחרי כל מה שעברתי בחיים ובגילי, כלום כבר לא מפחיד אותי".

כשאהיה גדול/ "בשבילי להיות ראש העיר של ירושלים זה בהחלט התפקיד הכי בכיר, הכי מדהים והכי מחייב ומאתגר. אחריו אין לי שום כוונות לעשות תפקיד ציבורי אחר".

לתגובות: [email protected]