איך לומדים ומציירים את ירושלים?

האם מותר לצייר בבית קברות צבאי? איך מתמודדים עם הקודש והחול של ירושלים? האם מותר לצייר בכנסיית הקבר?

פרופ' דורון בר , כ"ה באייר תשע"ט

פרופ' דורון בר
פרופ' דורון בר
צילום: מיכל פתאל

קורס ייחודי על ירושלים המשלב לימוד ויצירה אומנותית נלמד בימים אלו במסגרת תוכנית הלימודים 'מעשה חֹשב' המשותפת למכון שכטר ולבית הספר לאומנות 'הקוביה'.

הקורס "ירושלים של מעלה ירושלים של מטה" הוא ייחודי לא רק מכיוון שהוא עוסק בהיסטוריה המורכבת של בירת מדינת ישראל אלא בעיקר מכיוון שהוא מחייב את התלמידים להתמודד עם ציור העיר ועם תיעודה האומנותי.

עבור דורות של ציירים, מאז ומתמיד הייתה ירושלים נושא מושך ומורכב. רבים מהם נשבו בקסם קדושתה והילתה הדתית של העיר והרבו לצייר את מקומותיה הקדושים – הכותל המערבי, כנסיית הקבר, הר הבית ועוד. בימינו האומנים מנסים יותר ויותר להתמודד עם מרכיבים אחרים ויומיומיים הקשורים בעיר ולהביע אותם באמצעות האומנות.

הייחודיות של הקורס היא שחוקר ירושלים ואומן מלמדים אותו יחדיו: האחד – אני, פרופ' דורון בר – עוסק בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של העיר וחוקר אותן, והשני – דן אורמיאן – הוא אמן ואוצר. השיעורים הם למעשה סיורים בחלקיה השונים של העיר, והם מורכבים תמיד מחלק אקדמי ומחלק אומנותי. כל שיעור עוסק בחלק אחר של העיר ולצד למידה של ההיסטוריה של המקום גם רושמים ומציירים אותו. את התוצרים של קורס זה יציגו תלמידי הקורס בחודש יולי בתערוכה שתיפתח בקובייה.

בקורס הגענו עם הסטודנטים לכמה אזורים מעניינים של העיר: בכיכר השבת התמודדנו עם מורכבות הציור בשכונות החרדיות של ירושלים; בחושך של חדר הסעודה האחרונה שבהר ציון עסקנו במושג הקדושה ובביטויו האמנותי. מצד אחד התלמידים ציירו בשמן את הנופים הפתוחים של הרי יהודה כאשר עמדו למרגלות תל צובה, אך מצד שני רשמו את הנוף האנושי שוקק החיים ברחוב יפו, על שלל טיפוסיו וצבעוניותו.

הקורס העלה לא מעט שאלות ערכיות הקשורות לשילוב שבין המעשה הלימודי לבין היצירתי. כאשר הכנו את הקורס, התלבטנו בשאלה האם מן הראוי לצייר בהר הרצל ובבית הקברות הצבאי. בסופו של דבר החלטנו כי נבקר שם דווקא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. לאחר שנשמעה צפירת הזיכרון וכשברקע נשמעו הדיו של טקס שהתקיים באותו הזמן ביד ושם, רשמו הסטודנטים בפחם את רשמיהם ממקום כה עצוב זה, כשהם מוקפים בקברים של חללי מערכות ישראל.

כאשר ביקרנו בכנסיית הקבר, אחד המקומות הקדושים הנוצריים החשובים ביותר בעולם ואתר שמושך אליו אלפי עולי רגל נוצריים, שאלנו את עצמנו אם אנחנו פוגעים בקדושת המקום כאשר אנחנו מציירים שם. בעוד שמאות האנשים שהיו מסביבנו התעניינו בדבר אחד – ההשתטחות על קברו המסורתי של ישוע – התמודדו תלמידי הקורס עם השאלה איך מציירים מקום קדוש שהוא כה חשוב לאחרים.

סיור "חוצה ירושלים" עסק בשינויים הרבים שהתחוללו בעיר בדורות האחרונים. התחלנו במרכז החילוני ההיסטורי של העיר – ב"משולש הירושלמי" שבין הרחובות יפו, בן יהודה וקינג ג'ורג', וסיימנו אותו סמוך לשכונת גאולה ומאה שערים. היה זה לא רק מסע גיאוגרפי והיסטורי בין כיכר ציון לבין כיכר השבת, אלא בעיקר חוויה סוציולוגית עמוקה שהייתה קשורה לנוף האנושי שהשתנה לנגד עינינו בסיור.

אחד השיאים של הקורס היה השיעור בשכונת קריית היובל. בחרנו ליצור ולסייר שם מכיוון ששכונה זו היא מעין מעבדה לתהליכים מורכבים ומעניינים שעוברת ירושלים כיום. המשימה של התלמידים הייתה להתמודד באמצעות צילום עם המורכבות החברתית של המקום. במרכז המסחרי של השכונה פגשנו מגוון רחב של אנשים – תושביה הוותיקים של קריית יובל, עובדים זרים, ערבים, יושבי בתי קפה – והתלמידים עסקו בשאלות שונות הקשורות בעולמם ובהשתקפות שלהם בשכונה זו.

רבים מאשימים את העולם האקדמי בחוסר יצירתיות ובחוסר רגישות לצרכים של החברה הישראלית המשתנה. הקורס על ירושלים שאותו אנחנו מלמדים במכון שכטר ובקובייה הוא דוגמה ליכולת של האקדמיה הישראלית להמציא את עצמה מחדש. הקורס מוכיח שאפשר ללמוד במגוון דרכים יצירתיות שהן רחוקות מאוד מן הדגם של מורה המרצה לכיתתו.

פרופ' דורון בר הוא נשיא מכון שכטר למדעי היהדות וגיאוגרף היסטורי אשר חוקר את התפתחות המקומות הקדושים בירושלים.