הוענקו אותות "יקירי ירושלים" לשנת תשע"ט 2019

12 גברים ונשים קיבלו את אות יקיר ירושלים בטקס מרגש במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון ורעייתו.

אורלי הררי , כ"ט באייר תשע"ט

יקירי ירושלים
יקירי ירושלים
צילום: דוברות עיריית ירושלים

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, העניק היום (ב') את אות יקיר ירושלים ל-12 יקירי העיר, לנציג בוני ירושלים ונציג תעשייני ירושלים, בטקס מרגש שנערך במגדל דוד.

הטקס התקיים בנוכחות חברי מועצת העיר ירושלים ויקירי ירושלים לדורותיהם. על החלק האומנותי הופקד דני רובס ובסיום הטקס שמי ירושלים התמלאו בזיקוקי דינור מרהיבים, שחתמו את אירועי יום ירושלים בבירה.

באות זכו השנה 14 אישים אשר הקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לירושלים.

עיטור יקיר ירושלים מוענק ע"י ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967. יו"ר הוועדה זו השנה השנייה, השופטת שולמית דותן, נשיאת בית משפט השלום בירושלים לשעבר. מלבדה חברים בוועדה הדוקטור מאיר בוזגלו, ליאור שילת, הרבנית חנה הנקין, אסטר ארנסטר, יוסף שווינגר ומירב כהן.

השנה הוגשו 107 מועמדים לקבלת העיטור. הוועדה המקצועית, בראשות רני רוזנהים, דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופטת בדימוס דותן. הוועדה הציבורית בחרה ב-12 המועמדים הסופיים להם יוענק עיטור יקיר ירושלים בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה.

ראש העיר משה ליאון הודה לשופטת דותן ולחברי הוועדות אשר בחרו את 14 מקבלי עיטור יקיר ירושלים, וציין כי "זו השנה הראשונה בה אני מעניק את הפרס, התרומה של כל אחד ואחת מיקירי ירושלים לעיר מעוררת השראה. בשם תושבי ירושלים אני מתכבד ומוקיר את התורמים ואלה שעודם תורמים ומתכבד להעניק להם את אות יקיר ירושלים".

צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשימת 12 הזוכים בעיטור "יקיר ירושלים":

הרב מנחם הכהן נולד בירושלים. התגורר בשכונת מאה שערים ובתי מונקטש. לאחר שירות בצה"ל עבר לשרת במטה הרבנות הראשית. עמד בראש סיעת העובד הדתי בהסתדרות הכללית. הוציא לאור את העיתון מחניים במשך 40 שנה. משנת 1967 הוא רבה של תנועת מושבי העובדים בישראל – וייסד בתי כנסת ומקוואות וערך מאות טקסי חתונות, בר-ובת מצווה, בריתות ועוד. היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה (ארבע קדנציות רצופות). ב-1997 נבחר לרבה הראשי של רומניה. ייסד ברובע היהודי בירושלים את מרכז ספיר לחינוך ותרבות יהודית ועמד בראשו. בשנת 1998 מונה ליועץ מיוחד לעניינים דתיים בקהילות ישראל בתפוצות מטעם ארגון הג'וינט. כתב וערך ספרים רבים.

מרים אינדיג ניצולת שואה. מגיל 16 הייתה בבונקר ובכלא עם חנה סנש. עלתה לארץ ב-1959 ופעלה רבות בתחום העלייה והחינוך. ב-1973 שכלה את בנה דב – ומאז עוסקת במפעל הנצחה לזכרו באמצעות מוסדות קירוב בקרב חיילי צה"ל, הוצאה לאור של הספר מכתבים לטליה בשפות שונות. שותפה בפרויקטים חינוכיים באמצעות ארגוני נוער שונים, בהם פרויקט בית הספר תלם לנערות נושרות, התנדבות במלב"ב, בהקמת מטבח לארוחות בוקר לתושבי העיר במחנה יהודה וברחוב יפו

הרב מאיר בקשי נולד בשכונת נחלת אחים. למד במחזור הראשון של בית הספר לדוגמא בנים. למד בסמינר למורים מזרחי (כיום מכללת ליפשיץ), בישיבת מרכז הרב ובאוניברסיטה העברית. עסק בהדרכת בני נוער במצוקה במועדוני תקוותנו במוסררה ובליפתא. שירת בנח"ל המוצנח והיה קומונר ומורה בירושלים. בראשית שנות השבעים התמנה למנהל הסמינר למורים ולגננות בגבעת וושינגטון. אחר כך היה מפקח בכיר במשרד החינוך והתרבות והופקד על הטלוויזיה הלימודית. הרצה במכללת ירושלים וייסד את החוג למשאבי למידה (במסגרת החוג הקים וניהל תחנת רדיו). הקים במכללה מכון תורני להכשרת רבנים. ערך והגיש בטלוויזיה הישראלית סדרת תוכניות על שירת הבקשות בירושלמית. מכהן כרב וחזן בבית הכנסת נועם בקרית משה. הוציא לאור ספר "שיחו לאימי" – על פיוטי ראש השנה ופירושיהם. מגיד שיעורים ומרצה לציבור הרחב.

יעל להמן נולדה בקיבוץ בארות יצחק. הגיעה לירושלים בשנת 1963. כסטודנטית הדריכה בפנימיית אפרתה ולאחר מכן בפנימיית מפתן. בשנת 1970 התמנתה ליועצת חינוכית בבית הספר שפיצר ואחר כך בבית הספר תדהר. התמנתה בהמשך למפקחת על החינוך המיוחד ואחר כך הייתה יועצת בכירה במחוז ירושלים.

פנחס אמיתי נולד בירושלים. שירת בצה"ל כחובש קרבי בסיירת הירושלמית והשתתף בשחרור ירושלים ב-67. ממקימי גן החיות התנכי וחוקר טבע. גילה מינים חדשים למדע ומומחה בינלאומי בתחום העקרבים – מספר מינים של בעלי חיים קרויים על שמו. פרסם ספרים מאמרים אקדמיים רבים והעמיד דורות של תלמידים באוניברסיטה העברית. עסק בחינוך מורים ונוער לאהבת הטבע ולאהבת ירושלים. זכה בפרסים ובאותות על פעילותו (יש החדר של פיני בגן החיות בירושלים – על שמו). פועל בהתנדבות להקניית ידע בתחומי הטבע וירושלים של פעם

ישראל קצובר נולד באוסטריה לאחר מלחמת העולם ועלה בספינת מעפילים, למד בתלמוד תורה סאטמר, ת"ת חורב ושימש כמדריך וקומונר בתנועת עזרא. שירת בנחל היה עורך בקול ישראל והיה יועצו של טדי קולק ויועצו הראשון לחרדים. שימש גם כיועץ לאורי לפוליאנסקי והיה מיוגי פרס יקיר ירושלים וחבר בוועדה לבחירת היקירים. שימש 17 שנה כחבר בוועדת השמות של ירושלים.

הרב אהרון הכהן נולד בירושלים והיה פעיל בלח"י, הקים מסגרות חינוך לשיעורי תורה ושירת הבקשות לילדים ומבוגרים בשכונת נחלאות. מימן מכיסו את רוב החוגים כאשר עבד למחייתו בתחום הביגוד, יזם פעילויות רבות בבית כנסת זהרי חמה שמה ריכז את הפעילויות.

ישראל קצובר נולד במחנה עקורים באוסטריה ועלה לארץ בספינת מעפילים. למד בתלמוד תורה סאטמר, בבית הספר חורב, בישיבה בשכונת בית וגן. ב-1962 החל את הקריירה העיתונאית – תחילה כתב בעיתון שערים. לאחר שירותו בנח"ל נשלח לשמש מדריך וקומונר בתנועת הנוער עזרא. ב-1966 חזר לעבודתו העיתונאית והחל לימודים בישיבה וכן לימודים לתואר בוגר בהיסטוריה ובחינוך. שנים אחדות כתב נאומים לחברי כנסת חרדים. היה מייסד ועורך של העיתונים יום השישי וערב שבת, עורך בכיר בקול ישראל (המחלקה למורשת ישראל). היה מיועציו של טדי קולק ואיש הקשר שלו לציבור החרדי ולראשיו. משנת 2002 ועד היו הוא פרשן בכיר ביומון החרדי המודיע בתחומי ירושלים, צבא ומדינה. שימש יועץ לראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי וכותב נאומיו. משנת 2002 ועד היום הוא חבר בוועדת השמות (אישים) של עיריית ירושלים.

פרופסור יוסף בודנהיימר נולד באנגליה, ועלה לארץ כשהיה בן 8 ומאז הוא מתגורר בירושלים. שירת בנח"ל המונצח. עמד בראש ארגון הסטודנטים יבנה. קיבל תואר דוקטור בפיזיקה בשנת 1971. עם ייסוד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה לב הצטרף אליו למחלקה לאלקטרו-אופטיקה ובהמשך התמנה לראש המחלקה ולרקטור של המוסד. כיהן כנשיא המרכז האקדמי לב 16 שנים. פרסם כ-80 פרסומים בספרות המקצועית. רשומים על שמו 11 פטנטים בתחומי האלקטרו-אופטיקה. שימש יועץ לחברות היי טק רבות וכן לזרועות הביטחון ולצה"ל. היה חבר בוועדות מדעיות רבות. עורך כתבי עת בינלאומיים. היה יו"ר הנהלת רמב"ן למשך 20 שנה.


הרב משה יהודה קרפפן נולד בסלובקיה. כשהיה בן 9, עם תחילת חורבן יהדות אירופה, קיבל עם סבו וסבתו סרטיפיקט. כל שאר בני משפחתו – אביו, אמו ושלושת אחיותיו – נספו. עם הגעתו לארץ השתכן בירושלים. הוא למד בבית הספר חורב ואחר כך בישיבות פרשבורג וחברון. במלחמת העצמאות התנדב לסייע בהקמת עמדות וביצורי מגן. בהמשך התגייס לצה"ל והיה קְצין דת ועוזרו של הרב הצבאי שלמה גורן. שימש בהתנדבות יד ימינו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והיה בהתנדבות יושב ראש ארגון ישראל הצעיר. היה מזכירו האישי של הדעת סופר גאב"ד פרשבורג ומונה על ידו לנהל את המוסדות. לאחר פטירת מורו הקים את בנייני המוסדות בכניסה לעיר – בשכונת גבעת שאול. הישיבה שלו הייתה המוסד החינוכי הראשון בשכונה.

הרב ד''ר יגאל שפרן נולד ברומניה. מומחה בינלאומי לאתיקה רפואית. שירת בצה"ל. בעל תואר דוקטור בהצטיינות בפילוסופיה ומוסמך לרבנות ע"י הרבנות הראשית. ראש המחלקה לרפואה והלכה של הרבנות והמועצה הדתית בירושלים. ראש מרחבים – המרכז התורני ליהדות וחינוך ברוח הרב קוק – וראש התוכנית לתארים מתקדמים באתיקה רפואית, מדע והלכה מטעם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן. משמש מרצה לאתיקה רפואית באוניברסיטאות אחרות. יו"ר וחבר בוועדות ממלכתיות וציבוריות בנושאי אתיקה, מדע ורפואה. יזם כינוסים רבות בארץ ובחו"ל ופרסם יותר מ-140 מאמרים ומחקרים. זכה פרסים רבים על עבודתו ומחקריו.

שפרה ספרא נולדה בירושלים – דור תשיעי בארץ וחמישי בירושלים. מחנכת, מורה, סופרת, יוצרת, מנחליה את מורשת הדת בקרב צעירים ומבוגרים. לימדה שנים בבתי הספר שפיצר, מעלה ובית וגן. החלה את דרכה בבית הספר ליפתא ובלימוד העולים החדשים שהגיעו למעברה במעוז ציון. השתתפה במחזור הראשון של האקדמיה לכתיבת תוכניות לימודים מטעם משרד החינוך בירושלים. חמש שנים הייתה שליחת הסוכנות היהודית – העבירה שיעורים בבתי ספר יהודיים ובקהילה, הנחתה מורים וארגנה פעילויות וסמינרים. הכינה תוכניות להכרת ישראל למשלחות של נוער שהגיעו מארה"ב. כתבה ספר ללימוד גאוגרפיה של ארץ ישראל בעברית ובאנגלי. למידה בבלרוס (סמינר לספרות עברית), בקייב (שליחת תרבות וריכוז להכנה לעלייה גם מקייב, מווילנה, ממולדובה, מבלרוס ומאודסה), במוסקבה (הוראה באוניברסיטת סלומון היהודית), במקסיקו (הוראה בסמינר היהודי) וכן ביוהנסבורג (כתיבת תוכניות לימודים במקרא, בספרות ובציונות). אלמנת צה"ל – בעלה ישעיהו השתתף בקרות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים ונפטר ב-1978 בעת שירות מילואים פעיל. גידלה לבד את ילדיהם – שניים מהם פרופסורים.

מרדכי יונה נולד בכורדיסטן. עלה לארץ ב-1950 והתגורר במעברת תלפיות ומאז הוא תושב העיר. בתום שירותו הצבאי עבד בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית במשך 40 שנה. בוגר האוניברסיטה העברית בספרות ותולדות עם ישראל. חקר את מנהגיה של יהדות כורדיסטן, תרבותה, מסורותיה ולשונה. ראיין לשם כך רבנים, אנשי ציבור וראשי משפחות מהעדה הכורדית, ובזכות המידע הרב שאסף הוציא לאור ספרים. ממשיך עד היום לחקור ולהדריך סטודנטים. מרצה במוסדות להשכלה גבוהה, בסמינרים ובימי עיון. מתנדב גם בעזרה לזולת ובמתן דרשות על פרשת השבוע.

נציג התאחדות תעשייני ירושלים
יצחק ביר נולד ב-1927 בגרמניה, בגיל 8 עלה עם משפחתו לירושלים ומאז לא עזבה. בגיל 18 סיים לימודי אומנות ב"בצלאל החדש". לחם במלחמת השחרור בקרבות על ירושלים וקבע את ביתו בעיר עם תרצה לבית פוזן.

ב-1950 ייסד בית מלאכה, לימים "מפעלי ביר" לאומנות יהודית מכסף, מפעל לצורפות הראשון מסוגו בירושלים. במרוצת השנים קלט המפעל עובדים רבים פגועי נפש ובעלי מוגבלויות, וכן עולים חדשים. עד היום, מעניק להם הזדמנות להתפתחות אישית והשתלבות בחברה.

פעל נמרצות מעל 50 שנה לקידום העדפת תוצרת הארץ. כיהן כיו"ר וועדות שונות בתחומי צורפות, מתכות ופיתוח תעשייה בירושלים וכן כחבר הנהלה ב"התאחדות התעשיינים". פורץ דרך בתחום הצורפות ותעשייתה בירושלים. תרם לקהילה, בין היתר, על ידי העסקת עובדים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות מוחלשות. קידם את החוסן הכלכלי-חברתי בעיר, את האומנות והתעשיה הישראלית.

נציג התאחדות בוני ירושלים
ציון ברוך נולד בנחלאות שבירושלים ביום ירושלים, ושמו נושא בגאון את שם העיר "ציון". לא בכדי כל המכיר אותו יודע כי ירושלים זה הוא והוא זה ירושלים. בן למשפחה רבת עשייה בתחום הציבורי. אביו, הרב שמואל ברוך ז"צל, ראש קהילה מוערך ואהוב בעיר, על שמו קרוי חלק מרחוב אגריפס לשעבר, היה מראשוני מקבלי עיטור "יקיר ירושלים".

ציון התחיל דרכו מאפס בלא כלום בעשר אצבעותיו. כילד, אסף קרשים ובנה מהם עגלה. עליה היה מעמיס משאות ומוביל אותם עבור אנשים עבור כמה פרוטות וקונה מזון למשפחתו. בגיל שלוש עשרה קנה חמור והיה מוביל עליו שקי מלט וחול לאתרי בניה. כך עבר לעבודות עפר, החמור הוסב לטנדר וזה הוחלף במשאית. משם צמחה אימפריה של טרקטורים, משאיות וציוד כבד.

למד בישיבת "שערי ציון" בנחלת שבעה. עם פרוץ מלחמת השחרור, ננטש מעון הישיבה עקב פגזים ויריות שנורו ע"י הלגיון הירדני על הישוב היהודי. אז גויס ע"י הצבא לאספקת תחמושת ומזון שהועמסו על חמורים ופרדות בדרכם למרומי הר ציון, לעמדות צה"ל. במלחמת ששת הימים, נקרא באישון לילה לגייס את הציוד שברשותו לטובת הפלת חומות העיר העתיקה בירושלים.

ציון פעל ופועל עד היום לבניינה, סלילתה והתפתחותה של העיר ירושלים וסביבותיה. עושה רבות לקירוב לבבות, לקהילה וליחיד. מיישם עבודה ותורה הלכה למעשה: לצד היותו איש עמל, הוא איש רוח מובהק, מלא חכמת חיים, טבולה בידע תורני עשיר. ידוע בעיר ירושלים בצניעותו, בפשטות דרכיו אך מעל לכל הוא איש של חסד וצדקה, דלתו וליבו פתוחים לכולם. עוזר לנתמכי העיר, תומך ומסייע לרבים.