מאה ימים וקצת נותרו עד לבחירות הקרובות והזירה הפוליטית בין המפלגות ובתוכן כמרקחה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר אסנת עקירב, ראש החטיבה למדעי המדינה באקדמית גליל מערבי, על התרחישים האפשריים, שאולי חלקם יישמעו מופרכים, אבל בפוליטיקה הישראלית נדמה שהכול כבר אפשרי.
על מאבק ליברמן-נתניהו נשאלה ד"ר עקירב אם ליברמן סינדל את עצמו ואולי שם את עצמו בפינה של מי שיפנו אליו אחרון להרכבת הקואליציה ומי שיותקף לאורך כל מערכת הבחירות, ומנגד אולי טוב לו להיות במעמד הזה של מי ששמו עולה שוב ושוב.
"הוא בטוח יותקף. המילים הראשונות שנתניהו אמר אחרי פיזור הכנסת היו על ליברמן. הוא סומן והוא יותקף. אם זה טוב או רע לו, הדבר תלוי בקמפיינים של המפלגות השונות, אם נושא הגיוס יהיה נושא עיקרי או אישיות המנהיג. אם נושא הגיוס יהיה הנושא העיקרי הוא יכול להרוויח הרבה מקולות מהליכוד שחלקם התחילו למאוס במהלכים הפרסונאליים לטובת נתניהו ומכחול לבן והתאכזבו מכך שלא מדובר באופוזיציה דומיננטית".
"לחילופין הוא עלול להפסיד קולות של מצביעים שיאמרו שהוא הבטיח להיות עם נתניהו ולא עמד בדיבורו", אומרת עקירב שאינה שוללת גם את האפשרות ש'ישראל ביתנו' תמצא את עצמה מתחת לאחוז החסימה, על אף הסקרים האחרונים המחמיאים. "כל האופציות קיימות. ראה להבדיל את המפלגה של פייגלין, דיברו על 7-8 מנדטים ובסוף הוא לא עבר את אחוז החסימה".
בדבריה מזכירה עקירב לכולנו שלא להתייחס ברצינות תהומית מדי לסקרים המתפרסמים בשלב כה מוקדם, שכן כבר ראינו כיצד אמירות והתבטאויות שנאמרות במהלך יום הבחירות מצליחות לשנות הצבעה לכאן או לכאן, כך שגם בסוגיית ליברמן, הוא יכול להיות הבטחת הבחירות אך יכול גם להיעלם מהזירה הפוליטית.
ד"ר עקירב מסכימה לתחושה לפיה הסקרים אינם חוזים כיום את דעת הציבור אלא משפיעים עליו וגורמים לו להתגייס לטובת מפלגות חלשות או חזקות, בהתאם לתחושות ולשאיפות. בפועל היא רואה במקצוע הסוקרים את אחד מהמקצועות ההולכים ונעלמים מהנוף התעסוקתי, בין אם בשל התשובות השקריות של הנסקרים ובין אם בשל החלפת הדעות והעמדות מיום ליום. כך או כך, הסוקרים כבר אינם באמת חוזים את העתיד.
להערכתה של עקירב מערכת הבחירות האמתית תיפתח רק שבועיים לפני יום הבחירות עצמו, וכל המשאבים שיושקעו קודם לכן חסרי תוחלת. "ביולי אוגוסט עם ישראל בחופשה ולא מעניין אותו פוליטיקה. האינטנסיביות של הבחירות יתחילו מהראשון בספטמבר ואז יישארו פחות משבועיים להעברת מסרים של המפלגות, לראות אם אכן ערביי ישראל יצביעו בהמוניהם או לא, לראות מה יהיו איחודי מפלגות הימין כמשקל למהלכי נתניהו, מה יהיה מצבו של נתניהו מבחינת המשפטים וכו'. רק אז תתחיל מערכת הבחירות".
באשר למינויו של אמיר אוחנה לשר המשפטים הזמני סבורה ד"ר עקירב כי מדובר בעוד מהלך פוליטי של מי שיודע לשחק היטב את המשחק הפוליטי בהתאם לאינטרסים שלו. ברוח זו ידע נתניהו לתגמל את מי שהיה נאמן לו לאורך כל הדרך, ובכך הוא מבהיר לאוחנה כי הוא רואה ומעריך את היותו כזה. במקביל יש כאן אמירה לשאר בכירי המפלגה שמדובר בתפקיד זמני בלבד ולאחר הבחירות יגיע המועד לקביעת תפקידי הקבע. בכך "הוא מחזיק קצר את כל חברי המפלגה, כולל הבכירים שבבכירים ואומר להם 'אני אקבע אני אנווט'".
שאלנו את ד"ר עקירב אם נתניהו לא היה מרוויח את יומו כאציל פוליטי אם היה ממנה לתפקיד הזמני של שר המשפטים את יריבו, חבר הכנסת גדעון סער. עקירב מצידה מרחיקה לכת וקובעת כי "אצילות נפש של נתניהו הייתה יכולה להיות ביום רביעי לפני פיזור הכנסת, אם הוא היה הולך לנשיא המדינה ומציע לו לתת לגדעון סער להקים ממשלה שבה הוא יהיה שר בלבד" כשאנחנו מעירים שגם לרעיונות המופרכים צריך להציב גבול, היא מציינת שיכול היה נתניהו לפעול כך גם כלפי השר ישראל כץ הנאמן לו לאורך שנים רבות.
ומה באשר למתרחש בימין? האם תובנת ההכרח שבאיחוד מפלגות הימין יביא את בנט לשבת יחד עם עו"ד בן גביר, או שמא הוא דווקא ישאף להתבדלות מהמתויגים כקיצוניים? "בנט הבין שהוא לא נבחר לכנסת וזו מכה גדולה למי שראה את עצמו כשר ביטחון ואולי גם כמחליפו של ראש הממשלה. אחרי מכה כזו עושים חשבון נפש שמביאה לצניעות לגבי היכולות שלו, וזה עשוי להביא אותו לחבירות שאולי הן לא לטעמו", אומרת עקירב המוסיפה כי מנגד יכול דווקא אותו חשבון נפש להוביל למסקנה הפוכה, למסקנת הממלכתיות המחזירה את בנט אל המפד"ל של ימי זבולון המר המנוח, ימי ארץ ישראל שלמה אך לא בכל מחיר, מה שיוביל אותו להיבדל מבן גביר.
עוד שאלנו אודות מפלגת העבודה ומאבקי הבכורה שם, האם מועמד מוצנח מבחוץ ייטיב עם המפלגה או רק יחריף את המהומה שם? "ראינו מה קרה למועמד מבחוץ שהגיע, גם ירד במספר המנדטים וגם פיטר את לבני בצורה לא מכובדת. הדור הצעיר ביסס את מעמדו כמייצג את מפלגת פועלי ישראל ההיסטורית, אז למה לא לאפשר לסתיו שפיר או לשמולי להתמודד ולהיבחר במקום לתת לאנשים שבאו מבחוץ להיות מנהיגים?".
עקירב סבורה כי גם לאיתן כבל שיתכן ויתמודד על הבכורה זכויות רבות במפלגה והוא "ראוי לא פחות מחברי הכנסת שכיהנו במפלגה ונמצאים בתוך דמה של המפלגה ולא מגיעים מבחוץ".
ומה לגבי רעיון האיחוד בין מפלגת העבודה למרץ? האם מהלך כזה יהיה קרש הצלה או אבדן דרך? עקירב סבורה כי "עבור מרץ זה יהיה אבדן דרך, כי אמירותיה ברורות בעוד אמירות העבודה לא תמיד ברורות והיא חברה בעבר לליכוד. למפלגת העבודה זה יאפשר לקבל מנדטים נוספים".
על 'כחול לבן' וסיכוייה להישאר במתכונתה הנוכחית, עם ארבעה ראשית ושניים הטוענים לבכורה, אומרת ד"ר עקירב כי הדבר הוא "פונקציה של מה שיעשו בחודשיים הקרובים מבחינת "ביסוס הזוגיות" של ארבעת המנהיגים, יקבעו מה כללי המשחק, למי יש וטו על ההחלטות וכו'. המבחן שלהם הוא תיחזוק הזוגיות ביולי אוגוסט וזה מה שיקרין על ראשית ספטמבר, לשימור 35 המנדטים, לעלייה אולי אף יותר ואולי להתרסקות".