אתגרי המשפחה – מאמר הדור לדורנו

מאמריהם של עשרות רבנים ורבניות, הוגים ואנשי רוח כונסו לספר העוסק ברווקות, צניעות, יצרים, להט"ב ואתגרי משפחה נוספים.

שמעון כהן , י"ד בסיון תשע"ט

להגיב בעומק
להגיב בעומק
צילום: מתוך כריכת הספר

88 רבנים, אנשי ונשות רוח והוגים חברו לכתיבת מאמרים שכונסו בספר החדש 'משפחה – מפעל חיים' שנערך על ידי חיים ברנסון ויצא לאור בשיתוף מכון 'והלכת בדרכיו' שעל יד הישיבה הגבוהה במצפה יריחו.

על הספר שמתמודד עם אחת הסוגיות הבוערות של תקופתנו, אתגר המשפחה לאופניו השונים, שוחחנו עם ראש הישיבה הגבוהה במצפה יריחו, הרב יצחק סבתו.

הספר עוסק במאמרים קצרים, נוחים מאוד לקריאה, במגוון נרחב של סוגיות, החל מתופעת הרווקות המאוחרת ועד בניית התא המשפחתי, מאתגר הלהט"ב ועד כיסוי ראש, רומנטיקה, צניעות, יצרים ועוד.

"הרצון לזוגיות הוא רצון וטבעי ובריא ובדור שלנו גם לרצון הבריא הזה צריך לתת את העוגנים התודעתיים, הרוחניים והמציאותיים כדי לאפשר פריחה והתפתחות", אומר הרב יצחק סבתו.

במספר מאמרים קיימת התייחסות לאתגר המשפחה והניסיונות לערער על ערכי המשפחה כמעין 'מאמר הדור לדורנו', כפירה במובן על מנת לתבוע אמירה עמוקה ורצינית יותר מבעבר. "באינסטינקט הראשוני השאלות מפחידות כי הם מערערות על המציאות הקיימת גם תודעתית וגם מעשית. אנחנו רואים הרבה ערעורים מעשיים על חיי המשפחה וכך גם עולם הזהירות של האדם מחייב היום התייחסות. מול החשש מהשאלות בעקבות הרב קוק והמהר"ל אנחנו רואים בכך מקפצה לעיון והעמקה. כל נושא כזה הופך למעיין של מחשבה ודיבור".

הספר מקפיד לכנס אליו מאמרים של הוגי דעות ורבנים מבתי מדרש מגוונים ושונים והרב סבתו מציין כי בכך נוצר עושר רוחני רב הרבה יותר. כשהוא נשאל אם נמצאו גם מחלוקות בין הכותבים הוא משיב בחיוב ורואה זאת בחיוב רב. "הבאנו בכוונה מאמרים ודעות שלא כל אחד בבית המדרש שלנו היה מסכים איתם באופן אישי כי מדובר בשיח שהוא בתוך בית המדרש".

"חידש לי האידאל המונוגמי ביהדות, מאמר של ניר מנוסי. אנחנו רגילים לחשוב שמלכתחילה ניתן היה לשאת כמה נשים ורק מתקנת רבנו גרשום צמצמנו זאת לנישואין לאישה אחת, והדבר מעורר הרבה שלאלות. ניר מנוסי פורס בצורה מקורית ומוכיח שלפי היהדות דווקא איש אישה הם האידאל. הוא מדגיש שגם אצל האבות המטרה הראשונה הייתה להתחתן עם אישה אחת, יעקב רצה להתחתן רק עם רחל ואברהם רק עם שרה, למעשה יצחק הוא המודל. כך הוא סוקר את ההלכה גם בנגלה וגם בנסתר. זו דוגמא לחידוש משמעותי בנושא המשפחה".

על הנקודה שבה הוחלט לכנס את ההוגים לכתיבת המאמרים מספר הרב סבתו: "כאשר שומעים את כל המאבקים התרבותיים והפוליטיים, בא לך לבטא את קולה של התורה שיש בה כל כך הרבה עושר ועומק אל מול הכוחניות והרדידות של תשובה מול שאלה מתריסה של מראיין בתקשורת. אי אפשר לבטא עולם רגשי רוחני והיסטורי מלא בדקה אחת. תחושת האילמות הזו מלווה אותנו שנים רבות. כשבוגר הישיבה הציע לכנס מאמרים מכותבים וכותבות שונים על הנושא הזה אמרתי לו שזה רעיון גדול שהוא צורך חשוב של הדור הזה".

עוד נשאל הרב סבתו אם יתכן ומדובר בשיח של שני מגזרים שאינם משיקים אלה עם אלה, שיח בית המדרש לגווניו נותר בין כותלי בית המדרש בעוד השיח הרחב והכללי שמבקש "להוציא את הקב"ה מהשיח" אינו מבין ואינו מקבל את המונחים התורניים, מונחי אסור ומותר.

הרב סבתו משיב על כך בהדגשת חשיבות השיח שבתוך בית המדרש ולאחר מכן בהוצאתו החוצה. "גם בתוך עולמה של תורה יש רבים שמבקשים תשובות, את החידוש ואת העומק. מעבר לכך, היום אנחנו בדור שבו אין רעיונות שנשארים סגורים ולא מתקדמים. יש נגישות בין העולמות לכאן ולכאן והרעיונות מתפתחים ורעיונות מתגלגלים הלאה".

על סוגיית הלהט"ב שלכאורה מפלגת את השיח בין עולם התורה לעולם הכללי, אומר הרב סבתו כי "ההגנה של העולם המערבי על עולם הלהט"ב מתחילה בנושא השוויון ולא מהלהט"ב עצמו שאינו דבר טבעי, לא מביא ילדים לעולם. זו לא צורה נורמאלית אבל מגוננים עליו בשם השוויון וזהו הגורם להתנגשות עמוקה. בספר מדובר לא מעט ערך השוויון. התרבות היהודית מדברת הרבה גם על שונות ולא רק על שוויון. עולם השוויון יוצר הרבה מתחים לצד זה שהוא דבר מאוד חיובי כי כל אדם נברא בצלם. מצד שני זה לא אומר שמוחקים את כל השונות בעולם. צריך לטפח את השונות ולא להילחם בה ודרך השונות ליצור הרמוניה חיבורית קהילות משפחות ועמים. אם כולם אותו דבר שום דבר לא מתפתח".

בדבריו דוחה הרב סבתו את הגישה הטוענת שעצם קיומו של שיח בנושאים הללו מחזק את הנאבקים בעולמו הרוחני של בית המדרש. לדבריו טיעון שכזה הוא טיעון מיושן שאינו רלוונטי עוד כיום. "לפני עשר שנים היו מחשבות כאלה. היום הנושא הזה על השולחן והתעלמות היא טמינת ראש בחול. אם זה מרכזי כל כך זה קורא לנו לעלות קומה, זה גורם לנו לבירור זהותנו כאיש או כאישה ומביא אותנו לגילוי עוד עומקים גם בתורה וגם במחקרים על ההבדלים בין גברים ונשים".

ומה באשר לגילם של הקוראים? האם הספר יתאים לכל גיל או שמא בשל העיסוק בסוגיות שהצניעות מלווה אותם ראוי להגביל את הקריאה בו? "השתדלנו שכל גיל יוכל לקרוא בספר. יש מאמרים שבאופן טבעי מתאימים למבוגרים ויש שמתאימים לנשואים, אבל בסך הכול השתדלנו שלא נצטרך להסתיר מאמרים מגיל כלשהו".