עמוס שוקן: נכשלנו בקידום 'שטחים תמורת שלום'

מו"ל 'הארץ' מסכם מאה שנים ראשונות של עיתון שאינו מסתיר את האג'נדה השמאלית שלו, ומספר על מכתב שכתב לטובת אנשי ערוץ 7.

יוני קמפינסקי , ט"ו בסיון תשע"ט | עודכן: 23:30

עמוס שוקן
עמוס שוקן
צילום: יוני קמפינסקי

במלאת מאה שנה להקמתו של העיתון 'הארץ' שוחחנו עם מו"ל העיתון, עמוס שוקן על הימים ההם ועל הזמן הזה.

ראשיתו של העיתון, מספר שוקן, בהגעתם לארץ ישראל של קבוצת יהודים ציונים מרוסיה והחלטתם לאחר כניסת המנדט הבריטי להקים עיתון עברי יהודי שהיה אז ראשון. בימים ההם הייתה אמנם אג'נדה ציונית החותרת להגיע למדינה יהודית, אך לא הייתה אז חלוקה לימין ושמאל, כפי שהדברים מובהקים ומוגדרים כיום.

את הגדרתו של העיתון כשמאלני רואה שוקן כתיאור שאינו מדויק "משום שעד מלחמת ששת הימים שמאל וימין היה עניין חברתי ו'הארץ' היה בהחלט בימין החברתי. 'הארץ' התנגד להסתדרות ולנוכחות גדולה מדי שלה במשק כארגון עובדים וכמעסיק. 'הארץ' התנגד לכלכלה המרוכזת. הכול השתנה עם החלוקה של בעד ונגד התנחלויות. 'הארץ' ראה את השטחים כפיקדון לעתיד של שטחים תמורת שלום. זה לא קרה ובזה נכשלנו ואנחנו עדיין נכשלים".

לטעמו של שוקן האחיזה של העיתון בעמדה שמאלית מובהקת לא רק שלא גרמה לו נזק אלא שאף הועילה לו, "כי בעמדה של 'הארץ' יש לא מעט אנשים. לפעמים כועסים על ביטוי של גדעון לוי או רוגל אלפר אבל הקו הליבראלי והקו של זכויות אדם של הארץ מקובל על רוב האנשים וזה מה שמבדיל אותנו מהתקשורת האחרת".

על התבטאויותיו של גדעון לוי מבהיר שוקן כי ההתבטאויות אינן מגיעות עד כדי חציית קו משפטי אדום, שכן איש אינו רוצה למצוא את עצמו כעובר עבירה על החוק. עם זאת כותרת כמו 'הרעים לטייס' הזכורה קוממה עליה קוראים רבים, "בסדר, בעיני זו אולי שאלה עסקית אבל היא משנית מבחינת תכנית כי הכתיבה שלו הייתה נגד ההפצצות בעזה שגרמו להרג חפים מפשע".

"חשוב מאוד שהעיתונות תדווח עובדות בצורה בלתי תלויה בעמדות. זה מאוד חשוב. זה לא אומר שלפעמים דיווח על עובדות אינו כתוצאה מעמדה, לדוגמא, אם 'הארץ' מחליט שנושא הגעת הקרקעות בשטחים הכבושות לידיים יהודיות, בין אם זה בירושלים ובין אם במקומות אחרים, 'הארץ' מחליט שהנושא מעניין אותו וזה תלוי בעמדה, אבל הדיווח על אופן העברת הקרקע חייב להיות עובדתי ומדויק ככל האפשר".

באשר להתנהלותו האישית כעורך עיתון המקפיד להיות נגיש לקוראיו ברשתות החברתיות, סבור שוקן כי זו הדרך הנכונה עבור העיתון שלו. "חשוב לי להסביר את 'הארץ'. אני רוצה לנמק את העמדות של 'הארץ', שאנשים יבינו שלא מדובר בדברים משוללי יסוד או כאלה שנובעים משנאה למישהו. אני חושב שבזה אני מצליח לייצר שיחה".

על עיתונות נושאת עמדה בימין ובשמאל מברך שוקן כגורם שמוביל ריבוי דעות ומשום כך בעיניו "כל כלי תקשורת הוא חשוב. בזמנו, כשהדפסנו את 'בשבע' פנה אליי אחד המנהלים וביקש שאכתוב מכתב לנשיא קצב כדי שיחון את מורשעי ערוץ 7 על עבירת השידור הפיראטי, ואז כשכתבתי לקצב הנימוק שלי היה שאת האנשים שעושים את העבירה האמתית להם אתם לא עושים כלום, ואת מי שמקדם את האידאולוגיה במסגרת חופש הביטוי אותם אתם מרשיעים? זה לא הגיוני".

כשהוא מתבקש לנבא את עתיד העיתון שלו בעוד חמישים או מאה שנה, מציין שוקן כי בניגוד לציבור הדתי שעבורו בשבת אין אפשרות לפגוש עיתונות דיגיטאלית והעיתונות המודפסת היא היחידה העומדת לרשותו, אצל הציבור שלו הדברים מתנהלים אחרת. "למרות זאת אנחנו מנסים לייצר מודל עסקי שנוכל לחיות איתו לתקופה ארוכה יותר. לא הרבה עיתונים הצליחו בזה אבל יש כמה שהצליחו ומחזיקים כלכלית גם בעולם הדיגיטאלי.

״'הארץ' הוא העיתון היחיד שיש לו מספר של כמה עשרות אלפי מנויים דיגיטאליים ויכול להגיע לזה. זה מחייב לגדול במספר המנויים בצורה משמעותית. בנוסף אנחנו מצליחים במכירת מנויים לעיתון המודפס ביום שישי. הפרסום נוטש את העיתונות לטובת גוגל ופייסבוק ולכן היום אנחנו משתיתים את 'הארץ' על הכנסות מקוראים".