הכפשה לא ראויה, היכן חופש הדת?

מנהל האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך הפיץ אגרת לעובדים שבה גיבה את העובד בעיריית רמת גן שהודח בשל הסערה סביב במת יום העצמאות.

הרב איתיאל בר לוי , ט"ז בסיון תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

מנהלים יקרים ואהובים,

ביום העצמאות האחרון הקימה עיריית רמת גן במה לציבור הדתי. האירוע כלל שילוב של זמרים שאינם שומרי מצוות, כחלק מהחיבור הנפלא והפשוט בין המגזרים.

במהלך האירוע היתה חריגה מה"ליין אפ", ובשיקול דעת זריז, החליט טוביה עזורי, מנהל התרבות היהודית בעיר, שהזמן והמקום לא מאפשרים את שירתה של בחורה שביקשה לעלות לבמה ולשיר.

על אף שהבחורה הודיע שהיא כלל לא נפגעה מהעניין, החליטו "לתפוס טרמפ" על הסיפור הלא מעניין הזה ולהכפיש את טוביה, על לא עוול בכפו.

טוביה פעל כראוי ולדעתנו כך היה צריך לעשות לאור הנתונים בזמן ובמקום.

קבלני הדעות של מדינת ישראל זועקים "הדרת נשים". כלל לא ברור אם צריך להתמודד עם טענות דמגוגיות שכאלו, אך כיוון שיש כאן ניסיון (בהחלט מוצלח, לצערנו) של הכתבת קוד פעולה בכל הארץ, נבהיר חד משמעית, את מה שכל כך ברור לכולנו: היהדות לא מפלה נשים! גדולות מנשות ישראל הנהיגו אותנו במהלך ההיסטוריה, אפילו העתיקה: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר. ההלכה מתייחסת לאישה ביתר כבוד, לפעמים אף יותר מהיחס לגבר.

אלא, שיש קהלים גדולים שנוהגים לשמור על איסור שמיעת קול אישה שרה. וכאן הבן שואל – לאוכלוסייה מסוימת קשה לשמוע כלי נגינה מסוים, חצוצרה למשל – היעלה על הדעת שבאירוע לאותה אוכלוסייה יעלה נגן חצוצרה וינגן? האם דחיית הנגן תחשב כאפליה? אין בין זה לאפליה ולא בדיל של קשר.

נקודה נוספת: בפרשת השבוע נאמר למשה "והבדלת את הלווים מתוך בני ישראל". ללווים שני תפקידים: שוערים ומשוררים. השוער, תפקידו לסגור את השער בפני גורם חיצוני ולשמור על בידול, ואילו המשורר, תפקידו להוציא את ההרמוניה של בית המקדש החוצה.

הבדלה והכללה. האגף לתרבות יהודית, מכוון את פעולותיו לשתי מטרות אלה.

הבדלה: נתינת מענה, בתחום התרבות היהודית, לאוכלוסיות המגוונות, קהילות ותתי קהילות, חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. במדינת ישראל כל מגזר וקהילה רשאים להביע את דעתם, לצעוד ברחובה של עיר ולהבליט את ייחודם.

הכללה: יצירת אירועים המדגישים את המאחד והמחבר בין כל חלקי העם.

עבודה זו דורשת מקצועיות ורגישות רבה, ומעל 150 מנהלי התרבות היהודית ברשויות מבצעים אותה בהצלחה. יש לציין, כי פעמים רבות בעיר רמת גן, ובכל 156 הרשויות בהן יש פעילות של התרבות יהודית, מתקיימות הופעות בהן נשים שרות, מתוך התאמה לסוג האוכלוסייה ודרישותיה.

האם לא הגיוני שבנוסף לעשרות במות תרבות לציבור החילוני, תוקם במה אחת לציבור הדתי? היכן חופש הדת, ערך המוזכר במגילת העצמאות?

על אף שקיבלתי טענות רבות כי יש לפעול נגד ראש העיר מבחינה משפטית, חשוב לי להדגיש שעבודתנו כל השנה היא בשיתוף ראשי הרשויות המקומיות, עובדה המונעת מאיתנו את הצורך לעימות חזיתי מולם.
נמשיך להפיץ את התרבות והזהות היהודית בכל מקום, מתוך שיח וכבוד הדדי.

היו ברוכים.

איתיאל בר לוי
מנהל האגף