המשרדים ייהפכו למשקולת בניהול הקמפיין. הרב פרץ וסמוטריץ'
המשרדים ייהפכו למשקולת בניהול הקמפיין. הרב פרץ וסמוטריץ'צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מינוים החגיגי של ראשי איחוד מפלגות הימין לתפקידי שרים עדיין לא אושר על ידי הממשלה באופן רשמי, מה שלא הפריע לרב רפי פרץ ולבצלאל סמוטריץ' להיכנס במרץ למשרדיהם, לקבוע פגישות ולפרסם תוכניות, כשכולם יודעים שהקדנציה בת השלושה חודשים היא חסרת משמעות במקרה הטוב, ואף עלולה להכביד עליהם במקרה הרע.

השניים ביקשו להתמנות בעיקר כדי להרוויח את השדרוג, ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן על חבירה לבנט ושקד בפרט ולבחירות הכלליות בכלל, וגם כדי לשריין את מעמדם בממשלה הבאה. המחיר עלול להיות שההתחלה החדשה והניסיון ללמוד את המשרדים ייהפכו למשקולת שתפריע להם לנהל קמפיין במלוא העוצמה. גם האש התקשורתית והציבורית שמשכו השבוע פוגעת בהם ובנתניהו ומחזירה את סוגיות הדת והמדינה לסדר היום, לחדוות מנהלי הקמפיין של אביגדור ליברמן.

ובכל זאת, השבוע נרשם ציון דרך היסטורי בקריירה של בצלאל סמוטריץ'. מי שנעצר על ידי השב"כ בחשד שניסה לארגן חסימות כבישים בימי ההתנתקות (כתב האישום, אגב, לא הוגש מעולם), הפך בתוך עשור וחצי לשר התחבורה של מדינת ישראל.

אין חולק שהוא מטאור פוליטי, אבל גם במושגים שלו, חצי השנה האחרונה הייתה שיגור לחלל על גבי רקטה. בחודשים ספורים הוא עבר תהליך התבגרות פוליטי מואץ שאמור היה להתפרס על פני כמה שנים, ואחרי קדנציה אחת בלבד כחבר כנסת, שאליה נבחר מהמקום השמיני והאחרון ברשימת הבית היהודי-האיחוד הלאומי, הוא הפך לפוליטיקאי הכי משפיע בציונות הדתית.

פרישתם של בנט ושקד הייתה הקרקע לפריצה שלו. בחסות הכאוס הפוליטי והניסיון לרענן ולגבש את השורות של המחנה הסרוג, הוא גבר על אורי אריאל במאבק על הנהגת האיחוד הלאומי, אחר כך כרת ברית עם הרב רפי פרץ הטרי בפוליטיקה, כשהוא מוותר על המקום הראשון אבל מבטיח לעצמו את התיק הבכיר, וחיבר גם את עוצמה יהודית לבלוק המשותף, מה שמִרכז אותו מעט ובעיקר סייע לחבורה כולה לעבור את אחוז החסימה.

מי שקורא עיתונים או צופה בחדשות בישראל יתקשה להאמין שהפוליטיקאי המדובר כל כך, שכל אמירה שלו היא כותרת ראשית, שראש הממשלה מנהל איתו יחסים קרובים וכל מהלך פוליטי בימין נקשר אליו, הוא בסך הכול יו"ר של מפלגה קטנה עם שני ח"כים בכנסת.

בשפה הכלכלית קוראים לזה מינוף. סמוטריץ' אומנם עומד בראש מפלגה של שני מנדטים, אבל הפך לגורם הדומיננטי והמנוסה בתוך איחוד הימין על חמשת או ששת המנדטים שלו. לנתניהו כידוע אין ממשלה בלי איחוד הימין, מה שמעצים שוב את כוחו, ועל כך אפשר להוסיף את היעדרם של נציגי הפלג הליברלי בציונות הדתית בעקבות קריסת הימין החדש, מה שהפך את סמוטריץ' לפנים המזוהות ביותר עם הציונות הדתית, עוד לפני שחגג ארבעים. או כמו שהתריס יאיר לפיד במאמר שפנה אל הציונות הדתית: "אתם סמוטריץ'".

סמוטריץ' הוא אכן פוליטיקאי מוכשר וחרוץ שהרוויח את הונו הפוליטי ביושר ובעבודה קשה, אבל המצב שנוצר הוא לא טבעי. ארבע שנים של יציבות פוליטית היו מאפשרות לו לגדול בנחת לתוך הנעליים הגדולות שהשיג, אלא שהבחירות התכופות שנכפו עשויות לשנות שוב את מאזן הכוחות בפוליטיקה הסרוגה ולדלל את כוחו.

מי שהתמודד על תפקיד שר המשפטים עשוי למצוא לצידו שוב על המגרש את איילת שקד ו/או נפתלי בנט, בין אם באותה מסגרת פוליטית ובין אם במפלגה מתחרה, והוא עלול לאבד את מעמדו החדש כפוליטיקאי הבכיר והמנוסה במגזר. בתרחיש אחר, לא מאוד מופרך, תוקם ממשלה בלי איחוד הימין שהתגלתה כשותפה קטנה אך לא קלה. או אז טעם השלטון הקצר, עם כל החלומות על רפורמות ומהפיכות, יגווע במדבר האופוזיציוני.

טירונות פוליטית

בשביל הרב רפי פרץ משרד החינוך הוא התגשמות החלום. בתוך ארבעה חודשים בפוליטיקה, מאז שנבחר להוביל את הבית היהודי בהליך בזק על ידי ועדה ציבורית של 12 אנשים, הוא כבר הגיע לעמדה שמבחינתו יכולה להיות גם התחנה הסופית שלו: משרד החינוך. כאן הוא מוכן לבלות את כל שנותיו במערכת הפוליטית. הרב פרץ, שנחשב מזוהה עם חוגי הר המור, צפוי לגלות עד כמה קשה תהיה העמדה הזאת דווקא בשבילו.

פרט לאתגר הכביר בניהול מערכת ענק ותקציב של מיליארדים, משרד החינוך סומן על ידי הרב צבי טאו כיעד מרכזי במאבק שהוא מנהל בשנים האחרונות. "במשרד החינוך יש בחישה של גופים מחו"ל שעוינים את ישראל, רוצים להפיל אותנו ולהחליש אותנו מבפנים", אמר נשיא ישיבת הר המור בשיעור בשבוע האחרון. "בכל מחלקה יש נציגים של גופים של גויים, קרנות של גויים, של מדינות, שעוברים על כל החומר ומכתיבים מה להכניס ומה לא. הכול זה לא מדובר, זה מה שאני אומר שצריכים, צריכים 'זכות הציבור לדעת'. משרד החינוך היום הוא נושא הדגל של ההשפעה הפוסט-מודרנית המקולקלת, המושחתת". הדברים הללו נאמרו עוד לפני שנודע מינויו של הרב פרץ, אבל גם תחת ניהולו הפורמלי כשר החל מיום שני הקרוב לא צפויים שינויים דרמטיים. נפתלי בנט סומן כ"רפורמי" על הרקע הזה בדיוק, וסביר שגם על הרב פרץ יופעל לחץ כבד לשינויים רבים במערכת. רבים מהם אינם אפשריים. גם הציטוט "אהיה שר החינוך של כולם, גם תלמידי הקהילה הגאה", שנמסר בשמו בכותרת של ידיעות אחרונות בבוקר שלאחר המינוי, לא התקבל בשמחה בבית המדרש שממנו בא.

ובכל זאת, נראה שהרב פרץ מנסה להוביל סדר יום עצמאי משלו. למרות התנגדותו של הרב טאו לחבירה לבנט ושקד, הוא מנהל איתם מגעים אינטנסיביים (בסביבתו מציינים שגם המהלכים הפוליטיים הללו נעשים תוך שהוא מתייעץ עם רבותיו). בדומה לסמוטריץ', וברוח הדימויים הצבאיים שבהם נקט ("המורים הם המג"דים שלנו"), נראה שגם הרב פרץ עובר כעת טירונות פוליטית מואצת. שתי מערכות בחירות בחצי שנה הן גם סיכון אבל גם הזדמנות להשתפשף ולבנות עצמאות פוליטית. שכר הלימוד, כמקובל במוסדות החינוך של הציונות הדתית, עשוי להיות גבוה במיוחד.

לחתוך את העוגה

יוזמת האיחוד בימין, שעליה נכתבו אלפי מילים כאן ובכל במה מגזרית אחרת, עדיין מתגלגלת כשכל השחקנים מסכימים שחלוקת העוגה של הציונות הדתית לשלוש פרוסות לא שוות בגודלן לא הוכיחה את עצמה והביאה למפלה פוליטית. אבל מול הקריאה לעוגה בחושה אחת גדולה, גם הניסיון לפרוס את העוגה בדיוק במרכז, לשני חלקים שווים, עדיין על השולחן.

בנט ופייגלין, ראשיהן של שתי המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, פרסמו כל אחד בנפרד פוסטים ארוכים ועקרוניים שמחדדים את העמדות האידיאולוגיות שלהם מול האיחוד. בנט הודיע ליוגב: "איני מעוניין בך, ישפוט הציבור ביני ובינך", ופייגלין הבהיר ש"חיבור בין זהות לבין החרד"ליות מאיין את בשורתה של זהות ויבריח בצדק את מצביעיה". אם לצרף את ההתבטאויות הללו שמרחיקות אותם מאיחוד הימין להצהרות שפניהם של השניים לחיבורים כלקח מהבחירות האחרונות, המסקנה היא שחיבור הימין החדש-זהות הופך לברירה מתבקשת.

מי שכנראה לא תהיה חלק ממהלך כזה, למרות שמקומה הטבעי בו, היא איילת שקד שמנסה ללכת על בטוח. או בליכוד, אופציה שהוסרה מהשולחן בצורה המפורשת ביותר ובכל זאת צצה ועולה שוב, או באיחוד מפלגות הימין, יחד עם סמוטריץ' ופרץ. בכל מקרה עד עתה היא אפילו לא הודיעה על המשך הדרך בימין החדש, והיא ובנט מנהלים משאים ומתנים פוליטיים באופן נפרד. אם ניסיונות ההבקעה שלה אל הליכוד יצלחו, זה ישתלב בתוכניתה להתמודד על הנהגת המדינה ביום שאחרי נתניהו.

אבל אם תחזור אחורה למפלגה שנטשה, היא תצטרך להתרגל למעמדה החדש כמספר 2 או 3. גם אם משיקול אלקטורלי יוענק לה המקום הראשון, סמוטריץ' ופרץ לא צפויים לוותר לה גם על התפקידים הבכירים. תרחיש כזה יהיה בשורה לא טובה גם לבנט ופייגלין אם יתאחדו זה עם זה, מכיוון שהוא יטשטש את החלוקה בין המפלגה התורנית למפלגה הליברלית. ואם האיזון יופר, גם העוגה כנראה לא תתחלק בדיוק במרכזה.

לתגובות: [email protected]