כשהלהט"ב נפגשים עם בית המדרש

המפגש בין עולם ההלכה לתופעת הלהט"ב מורכב ומסובך. הרב אלקנה שרלו קורא למבט מפוכח ומכיל אך מודע לכך שלא לכל דבר יש פתרון.

שמעון כהן , כ"א בסיון תשע"ט

מפגש מורכב עם הלהט"ב
מפגש מורכב עם הלהט"ב
צילום: גילי יערי, פלאש 90

בעוד ימים אחדים תקיים תנועת 'נאמני תורה ועבודה' יום עיון בסוגיות שונות שעל סדר היום, ביניהן נישואים אזרחיים, להט"ב, מעמד השבת במדינה ועוד. בין המרצים הצפויים לשאת דברים גם הרב אלקנה שרלו, חבר הנהלת התנועה, שיעסוק ביחס ללהט"ב.

"אלה אנשים ולא סוגיות ולא כותרות", מבהיר ומחדד הרב שרלו כבר בפתח דבריו ומוסיף: "אלו אנשים ונשים שמבקשים ותובעים לקחת חלק, לשמוע ולהקשיב למצוקה, להסתכל בעיניים, להכיר במציאות שהיא קיימת, שהם נוכחים בעולם הדתי, וחוץ מההקשבה והאמפתיה יש לנו אחריות כיושבי בית המדרש להתמודד כי מדובר באנשים, ולא רק בדת ומדע והתפתחות מודרנית".

כשנשאל כיצד ניתן למצוא פתרון מעבר אמפטיה והקשבה כאשר הביטויים הכתובים בתורה כלפי תופעת הלהט"ב הינם חמורים ביותר, צין הרב אלקנה שרלו כי "המשפטים הקשים ביותר הם לא על הדברים האלה אלא על דברים אחרים שהם הקול הדתי תורני שצריך לצאת מבית המדרש, אלו צדק, חסד, יושר, הגינות ויחסים בין בני אדם. על זה צעקו הנביאים ועל זה חרב הבית. כל משפטי חז"ל ואגדות חז"ל שעליהם אנחנו מחנכים את ילדינו ולא שני פסוקים מספר ויקרא שעל בסיסם אנחנו נבחן דתיות של אנשים וניתן ציונים לרבנים ולבית מדרש. צריך להיזכר במוקד התורה, מוקד דבר ה' ומוקד דברי חכמים".

"הנקודה השנייה, האיסור ההלכתי עומד במקומו ולא נוגעים בו, אבל מעבר לזה האיסור אינו עומד לבד ויש התנגשות ערכים והלכות. האיסורים ההלכתיים נדונים בבית המדרש אבל הם לא יכולים לצבוע את כל היחס שלנו למכלול הגדול, לאנשים ולנשים שמול עינינו, וזו נקודה מאוד משמעותית", אומר הרב שרלו הקובע כי הדיון ההלכתי לא רק שלא אמור לפגוע אלא אמור לסייע לעזור ולקדם. "בית המדרש עסק לאורך הדורות בסוגיות קשות העומדות לפתחנו, ויש סוגיות שלא נדונו הרבה שנים ופתאום מגיעות לפתחנו ומי שאמון על בית המדרש יודע שהוא עובד עם אזניים לב ומסורת. הסוגיה מורכבת ובתי המדרש נקראים לעשות זאת. זה מה שאני מבקש, להתמודד בעיניים בהירות".

ועל כל זאת נשאל הרב אלקנה שרלו איזה מענה תורני הלכתי הוא יכול להעניק לחברי קהילת הלהט"ב באופן מעשי מעבר להכלה ולהבנת המצוקה הנפשית והאישית. כאן הוא מודה: "אם השאלה היא על השורה התחתונה, אין לי פתרון סופי כיום, אבל יש לי התחלה שהיא מעבר לאמפטיה והכלה. ההתחלה היא להכיר בעולם המסורת היהודי כפי שגדולי רבותינו נקרעו בין הלב והספר ולקחו את שניהם לבית המדרש".

הרב שרלו משווה בין ההתמודדות שהוא מבקש לראות בבית המדרש לזו של הרב קוק בשעתו מול החילוניות בארץ ישראל, כאשר גם אז לבו נקרע בין דרישת התורה לבין האהבה והחיבה לאותם מיישבי הארץ, "הוא לא עשה איקס על הלב או על הספר והכניס את שניהם לבית המדרש ואנחנו כבר במקום אחר לגמרי כיום ביחסו של בית המדרש לאחינו החילוניים".

על השוואה זו נשאל הרב שרלו אם יתכן וישנו הבדל בין השניים, שהרי בעבודת ארץ ישראל המעשית של חקלאי בתקופת הרב קוק לא הייתה כל סתירה כלפי התורה וההלכה, בעוד הביטוי המעשי של חיי הלהט"ב מנוגד להנחיית התורה, כך שיכולה להיות הערכה לכל אורח חייהם האחר של חברי הקהילה, אך בפרט ממוקד זה של חייהם ה"להט"ביים" אין יכולת לקבל את הדברים כל עוד הם נבחנים בממד תורני הלכתי.

"ראשית, הלוואי שנראה באדם שמולנו את מכלול חייו ולא רק את תשוקותיו המיניות. חשוב להזכיר את הדבר הזה שהולך לאיבוד בסערות הציבוריות שלנו. מעבר לכך בוא נראה מה יכול להיות בתופעה אנושית כזו שיכולה ללמד אותנו על אהבה, מחויבות ורצון למשפחה. זה ההיפך ממה שטוענים. הרי טוענים שחברינו וחברותינו הלהט"בים מבקשים לפרק את המשפחה, אבל להיפך, הם מבקשים זוגיות משפחה וגם קשר עמוק עם הקב"ה. מזה יש הרבה מה ללמוד. יש איסור והוא עומד במקומו, אבל הוא האיסור המיני והשאלה היא אם להרחיב את האיסור המיני על מכלול החיים. זו הסוגיה שנדונה בבית המדרש, והעמדה שלי היא לא להרחיב את האיסור המיני הממוקד על מכלול הסיפור של חיים משפחה וקשר".

"זו אכזריות למנוע מאנשים את הדברים שמבחינתנו הם החיים. אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלי משפחה אהבה וזוגיות", אומר הרב אלקנה שרלו ועל כך הוא נשאל ברוח אותם הסבורים שלא נכון לתייג אדם על פי תשוקותיו אך עם זאת לא ניתן לאפשר לו את קיומה של משפחתיות במתכונת שאולי היה חפץ בה.

"אני לא מסכים. אמנם רוב האנושות היא אב ואם וילדים, אבל האם האושר הוא רק כך? הרי הקב"ה יצר אותם כך? איזה איסור הלכתי ממוקד יש בחיים משפחתיים כאלה? המדע קובע שרק כך יש חיים מאושרים? כמה משפחות "נורמאטיביות" אנחנו מכירים והחיים בהם אומללים? יש כאן סיפור אחר של אהבה וקדושה ונאמנות וגם שם הקב"ה נמצא. אם תשאל אותי לגבי פתרון, כן או לא, אומר שאנחנו כעת בעיצומו של בירור".

האם לתפיסתו יכולה משפחה שהוקמה במתכונת להט"בית להתכנס אל מתחת גדרי ההלכה? או שאולי נאמר, כפי שיש הוגים בבית המדרש הסבורים, כי חברי קהילת הלהט"ב ראויים להערכה על כך שהם מתגברים על יצרם כפי שאולי ראוי להעריך את מי שמתגבר על יצר לבצע כל עבירה אחרת כגניבה ועבירה אחרת. הרב שרלו דוחה מכל וכל את ההשוואה: "חס ושלום", הוא אומר עליה וקובע כי "זו השוואה כמעט פושעת". וכשהוא מתבקש להתייחס לטיעון עצמו הוא אומר שהמשמעות היא שללהט"בים ניתנת האפשרות לחיות חיי נזירות קדושים ומוערכים או חיי שקר עצמי שהם מתכון למעשים המנוגדים לערכי היהדות, ערכי נאמנות ואמת. "מול הדבר הזה אני אומר שצריך לפתוח את העיניים. יש כאן אנשים. זה לא יצר אלא אישיות שלמה של אנשים שכך נבראו על ידי הקב"ה".

על קביעתו זו שאלנו את הרב אלקנה מדוע פורצת התופעה בדור זה יותר מבכל תקופה אחרת, ואם לא יכול להיות שהמוחצנות הציבורית של קהילת הלהט"ב היא שמביאה להרחבתה של הקהילה, כלומר שלא בדיוק נבראו עם נטייתם זו אלא שהמציאות החברתית שמסביב היא שהובילה אותם לכך.

"צריך לחקור מדוע הדברים באים דווקא כעת. יש תופעות אנושיות שבאות והולכות, מתגברות ונעלמות. אני מתקומם גם נגד הקביעה הזו. עוד לא פגשתי אדם, בוודאי לא במקומות שבהם אני מסתובב, שאומר שהוא בוחר להיות הומו. בחיים שלנו, בעולם הדתי ומחוצה לו זה עולם קשה ומאתגר, אז לחשוב שאם אתן לזה מקום זה יתן לגיטימציה? אני לא חושב כך".

"כשאני חושב על מצעדי הגאווה, אני שואל למה הם עושים זאת, איזה קול הם מבקשים להשמיע, קול שאני לא שומע בבית המדרש ובמדינת ישראל", דברי הרב שרלו השב לסוגיית קבלתם של חברי הקהילה וההבנה למצוקתם כשהוא נשאל כיצד ניתן לשאוף לקבל ולהכיל כאשר התורה מציבה גדר מאוד תקיפה מול המעשה הלהט"בי עצמו. "ברבני צוהר אנחנו מחתנים זוגות שלא שומרים על כל דיני הטהרה ואנחנו שמחים בזה כחלק מבניין עם ישראל. אנחנו מברכים בשם ומלכות ומנכיחים את השכינה בתוך בני הזוג ולא נכנסים לחדר המיטות הפרטי של האדם. הנה הפרדה שאנחנו יודעים לעשות".

באשר לשאיפה בקהילת הלהט"ב לקבל היתר למעשה הלהט"בי שב ומבהיר הרב שרלו כי כאמור לצד ההבנה וההכלה "המיינסטרים הבית מדרשי לא משנה כרגע את האיסור ההלכתי שניתן מסיני". האם מהמילה 'כרגע' ניתן להבין שקיים סיכוי שהדברים ישתנו בעתיד? "ההיסטוריה של בית המדרש ארוכה. האיסור עומד בעינו, אבל בשיחתנו אני מבקש לומר שמדובר בעוד איסור מאיסורי התורה, ויש איסורים שההתמודדות איתם גדולה יותר, ולהחיל את האיסור הזה על כל מכלול האישיות של האדם והמציאות הזוגית והמשפחתית זה לא יהיה נכון, וזו השאלה שכעת נכנסת לתוך בית המדרש".