עניין אישי והפעם עם רוני ארזי

תושב מודיעין. בן 35, נשוי למיכל, אב לארבעה, בעלים ומנכ"ל של משרד הפרסום 'משרוקית דיגיטל'

רבקי גולדפינגר , כ"ד בסיון תשע"ט | עודכן: 15:08

רוני ארזי
רוני ארזי
צילום: דוד הוכברג

התחלה/ לפני 35 שנה, נולד וגדל בבת ים. רביעי מתוך ארבעה אחים. "בן הזקונים על כל המשתמע מזה".

אבא/ נסים ארזי (72), כיום חבר ועדה של משרד הפנים. בעבר כיהן כמנכ"ל החברה לפיתוח הרובע היהודי ואיש ציבור בבת ים. "אבא הוא איש ציבור ברמ"ח איבריו. איש אשכולות. יליד אלכסנדריה שבמצרים, עלה לארץ כתינוק. הוא החל ככלכלן, ובהמשך הפך לנציג המפד"ל בעירייה וכיהן כממלא מקום ראש העיר בת ים".

בית פוליטי/ "כל מי שגדל בבית של איש ציבור מבין את המשמעות הגדולה. זה היה מאוד נוכח בחיים שלי. תמיד הייתי 'הבן של'. מאבא למדתי רגישות חברתית, לכבד את המילה הכתובה והנאמרת. באופן טבעי, שם צמחה בי המשיכה לאקטואליה".

אמא/ רותי ארזי (72), נולדה בצרפת ועלתה בגיל שנתיים לארץ. הייתה גננת מיתולוגית בבת ים. "אמא גידלה דורות של ילדים, ובהמשך הפכה לרכזת בנות שירות לאומי. היא טובת לב, מלאת רגש, הקשבה ואכפתיות. הדבק של המשפחה".

אחותי דקלה/ נהרגה בתאונת דרכים לפני כשני עשורים בדרכה עם בעלה לביתה בהר ברכה. בת 20 במותה. "זה היה במוצאי שבת אחרי שבת כיפית בבת ים. היא הייתה נשואה טרייה. הייתה קרובה אליי בגיל, ובאופן טבעי רוב המריבות שלי היו איתה, ולכן הייתי מחובר אליה".

אובדן/ "המוות של דקלה היה אירוע טראומטי לכולנו. חוויתי אובדן. הייתי תיכוניסט ועטפו אותי מכל הכיוונים, אבל בסוף באירוע כל כך אישי זה אתה והכרית. ולמרות כל השנים שחלפו, באירועים משפחתיים עם כל השמחה יש תמיד את הכיסא הריק וזה עדיין כואב".

לגדול בבת ים/ "בילדותי העיר הייתה אחד המעוזים של הקהילה הדתית-לאומית, וסניף בני עקיבא היה אחד הסניפים הידועים בארץ. מצד אחד היה לי את החבר'ה בסניף ובישיבה התיכונית, ומצד שני השכנים שלי היו נוסעים לים בשבת, ובמשך שעות שיחקנו ברחוב יחד. המפגש היה שם. זה לא היה אנחנו והם אלא פשוט אנחנו".

לא לומד/ "לא אהבתי לשבת וללמוד. בקושי נכחתי בכיתה. חיפשתי כל הזמן מפלט. מה שנהניתי עשיתי ומה שלא - לא. כמובן ששילמתי על זה מחיר בתעודה".

פקס לרב דרוקמן/ "כשהיינו בשבט הרואה ראש הישיבה שלנו דרש שיתקיימו לימודים יום אחרי העלייה לביריה, ואני בחוצפתי שלחתי פקס לרב דרוקמן וביקשתי שיורה לראש הישיבה לוותר על יום הלימודים. שעה אחר כך נכנס ראש הישיבה לכיתה כשהוא מנפנף בדף הפקס ומודיע שהרב דרוקמן פסק שלא רק שנלמד אחרי הטיול אלא שנתחיל שעה קודם".

שיעור בתקשורת/ בחופשת הקיץ נהנה כנער לעזור לאביו בלשכה בעירייה. "יום אחד התקשר עיתונאי והתעניין מה אני בדיוק עושה שם. באותו שבוע פורסמה במקומון ידיעה עם הכותרת: 'הבן בלשכת האב. כמה הוא מרוויח על כך?'. סתם הטילו רפש על אבא ואני למדתי שיעור כואב בעיתונות".

קדימה בני עקיבא/ למד בישיבה התיכונית אדרת בבת ים והיה מדריך שרוף בבני עקיבא. "זו הייתה תקופה מעצימה. בפעילות בסניף מצאתי את עצמי כמי שיכול לרתום אחרים, להעביר פעולות ולבטא את היצירתיות והכישרונות שלי".

הר ברכה / בסיום התיכון פנה ללמוד בישיבת ההסדר הר ברכה. "היה לי ברור שאני שם, גם בעקבות אחותי דקלה ז"ל וגם כי היו שם הרבה חבר'ה מבת ים. תקופה של צמיחה ובנייה אישית".

הרב אליעזר מלמד/ ראש הישיבה. "הדמות התורנית הכי מעניינת בישראל. מה שמיוחד אצלו הוא ששום דבר לא מובן מאליו אצלו. הוא מאוד מתאים ל-2019, דור שצריך לבחון כל דבר לגופו ולחשוב עמוק יותר. המהפיכה שהוא עושה עם מפעל 'פניני הלכה' ובישיבה היא שונה וייחודית. אני שמח על התקופה הזאת".

מזל טוב/ בסוף שיעור א' התחתן עם מיכל, במקור מאשקלון. "מיכל גדולה ממני בחודש. עשתה שירות לאומי בראשון לציון. אני חושב שאנחנו בין הזוגות הראשונים במגזר שהכירו דרך האינטרנט".

החצי השני/ מיכל (35). בקיץ הקרוב חוגגים 16 שנות נישואין. "היא המצפן והעוגן. מיכל מעצבת גרפית מוכשרת ובעלים משותף של החברה שלנו, 'משרוקית דיגיטל'. אנחנו עובדים צמוד ומנהלים ביחד את החברה. זה ללא ספק אתגר זוגי אבל גם זכות גדולה".

הנחת/ ארבעה, "האהבה הכי גדולה שאני יכול לקוות לה בעולם". לביא בן 14, עלמה דקלה, "קרויה על שם אחותי, תכף בת מצווש", אביגיל בת שמונה ואיתמר הקטן בן ארבע. "כל הזמן מסתכל עליהם ומשווה למשפחה שלי. נחת אדירה".

גלי צה"ל/ כזוג צעיר קבעו את ביתם בהר ברכה. באותה תקופה נערך לקראת הגיוס לצבא. "רציתי לשרת בגלי צה"ל, אבל כולם מסביבי אמרו שאין סיכוי שאתקבל לתחנה. זה רק דרבן אותי יותר. לשמחתי התקבלתי". בשלב ראשון שימש כפקיד רס"ר. אחרי חצי שנה כבר החל להפיק את התוכנית הפופולרית 'המילה האחרונה'.

המילה האחרונה/ "זאת הייתה תקופת שיא של התוכנית ומאוד נהניתי. תענוג מטורף. בהמשך גם ערכתי חדשות כסגן עורך לצידו של עדי טלמור המנוח. מדי פעם יצאתי גם לכתבות שטח. זאת הייתה התקופה המקצועית הפורחת ביותר שהייתה לי כעיתונאי".

רדיו חזק/ שנתיים שירת בגל"צ ואחריהן שימש ככתב צבאי וככתב לענייני התיישבות בחינמון 'ישראלי' (שקדם ל'ישראל היום'). כמה חודשים אחר כך החל את עבודתו ברדיו קול חי כעורך וכקריין חדשות. "רדיו מבחינתי הוא הרבה יותר מעניין מהמדיה של כתיבה. עד היום מדיום התקשורת החביב עליי הוא רדיו".

אקטואליה/ בהמשך מונה למנהל מחלקת החדשות בתחנה. "היו 15 עובדים תחתיי. הייתי צעיר בן 25 וזו הייתה התנסות מאתגרת ולא מובנת מאליה בכלל". אחרי שלוש שנים החל לכתוב במקביל גם בעיתון 'בשבע'.

בשבע/ עורך אקטואליה. "עבדתי עם חבורה מדהימה של עיתונאים מוכשרים. עברתי מעבודה בגל"צ לרדיו חרדי ועיתון דתי, וזה גרם לדיסוננס גדול. האקטואליה מקבלת פתאום צבע קצת שונה. כיום כאבא אני מבין לגמרי את הבעייתיות שבחדשות, וכשאני מדליק את הרדיו ברכב אני לרוב לא יכול להאזין כי יש איתי ילדים באוטו".

דובר/ אחרי שנה וחצי ב'בשבע' קיבל טלפון מחברו לגל"צ ישי הולנדר, שסיפר שבמועצת יש"ע מחפשים דובר. המנכ"ל בזמנו היה לא אחר מאשר נפתלי בנט. "התאהבתי בו מההתחלה וקפצתי למים".

משפיעים ברשת/ "הבנו שנגמר עידן ההפגנות ושמנו לנו למטרה להקים ארגון פייסבוק שיעודד פעולות ציוניות יומיומיות מהבית, כאלה שעושות טוב לעם ישראל. כך קם מיזם 'ישראל שלי', ארגון שנפתלי הקים. למעשה נפתלי היה המוח, איילת הייתה הפרונט ואני הייתי מאחורי הקלעים, מנסח טקסטים וחושב יצירתי".

יוצא לדרך חדשה/ "אחרי שנתיים, כשנפתלי עזב את מועצת יש"ע, התחלתי לעבוד כעצמאי. ניהלתי את הדיגיטל של ארגון הרבנים בית הלל, של נפתלי בנט בפריימריז של הבית היהודי ושל מועצת יש"ע. ככה בעצם התחלתי. לאט לאט גיליתי את הפוטנציאל העצום שיש בעולם הדיגיטל".

הניו-מדיה/ "עולם הפרסום השתנה מאוד בעשור האחרון. בהתחלה היה מדובר בסך הכול בכלי נוסף, שונה מהמדיה המסורתית. כיום זה כבר לגמרי כאן. אני לא מכיר אף אדם שלא משתמש בכלל בדיגיטל. הכלים הדיגיטליים הפכו את כללי המשחק לדינמיים מאי פעם. זה חלק אינטגרלי ומהותי מהחיים של כולנו".

משרוקית/ "קראתי לחברה משרוקית כי חשבתי שכלים קטנים מסוגלים לחולל רעש גדול. ראיתי את זה ככלי קטן. דמיינתי את עצמי כמו הגמדים בלילה שעובדים בשקט, לא בפרונט, ומשנים את העולם. אבל באיזשהו שלב הדיגיטל הפך לכלים הגדולים. הפרסום האמיתי כיום זה בדיגיטל. הבנתי שעליתי פה על משהו שהוא הרבה יותר גדול ממה שבכלל שיערתי".

התפקיד שלי/ "בחברה אנחנו אחראים לניהול תוכן ברשתות החברתיות, בניית אתרים, ניהול קמפיינים ברשת ועוד. כפרסומאי התפקיד שלי הוא להבחין באילו כלים ברשתות החברתיות משתמשים הקהלים השונים ולהגיע אליהם דרך הכלים הללו".

מציב גבול/ "בבחירות 2015 ניהלתי את מטה הדיגיטל בקמפיין הבחירות של הבית היהודי. במשך שלושה חודשים עבדתי 22 שעות ביממה באופן רצוף, ולצערי לא הייתי אבא. הבן שלי איתמר נולד שבוע לפני הבחירות. זו הייתה תקופה מאוד מסקרנת מבחינה מקצועית, אבל תקופה של הקרבה גדולה של ערכי המשפחה. זה שיעור גדול, עד כמה המשפחה היא העוגן הכי משמעותי בחיים. למדתי את זה בדרך הקשה. מאז אני מציב בעבודה גבולות ברורים".

אם זה לא היה המסלול/ "הייתי כנראה מורה".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ "עד לפני שנה עבדתי בכל דקה שהעיניים שלי היו פתוחות, כ-18 שעות ביממה. לפני שנה צירפתי עוזרת אישית למשרד, וזה איפשר לי ליצור סדר יום יותר נורמטיבי. זה כמובן לא אומר שאי אפשר למצוא אותי מדי פעם יושב על משימות בשתיים וחצי לפנות בוקר".

פלייליסט/ "אני גרופי די הזוי של מוזיקה חסידית ויודע לזהות שירים לפי התו הראשון שלהם, בעיקר בזכות ערוץ 7 של שנות ה-90. מאז החתונה שומע גם רשת ג' וגלגל"צ". האהבה למוזיקה באה לידי ביטוי גם בנגינה בחלילית אלט ובקלרינט.

השבת שלי/ "שבת זה מרק ועוף וברכת המזון המשפחתית במנגינה הייקית, שבת זה לקרוא לבן הקטן שלי סיפור ולהירדם איתו במיטה, וכשבכל השבוע העיניים כל הזמן על המסך, שבת זה גם זמן להתפעל מהעולם שמחוצה לו ולקבל קצת פרופורציות".

דמות מופת/ אחיו הגדול יובל. "אדם מוכשר ורגיש, חכם ומדויק, שגיליתי רק בשלב המבוגר יותר של חיי. כל מי שמכיר אותו ואת משפחתו מבין על איזה אוצר אני מדבר".

מפחיד אותי/ "די קל להפחיד אותי. לונה פארק וכל אטרקציה שיש בה אלמנט של אקסטרים, בעלי חיים וכמה שיותר קטנים, אנשים בלתי צפויים, כאב שיניים, אחוז אחד בסוללת הפלאפון ועוד".

משאלה/ "שאהיה מקור לגאווה לצאצאים העתידיים שלי".

כשאהיה גדול/ "אולי אסגור את הפייסבוק ליום, נראה איך זה".

לתגובות: rivki@besheva.co.il