שלווה עולה דרגה

עם יחסי הציבור והחשיפה הגבוהה שהעניקה הופעת להקת שלווה באירוויזיון למרכז הירושלמי, מתכננים שם כבר את המהלך המשמעותי הבא.

יוני רוטנברג , כ"ה בסיון תשע"ט

להיות חלק מכור ההיתוך. הנוער של שלווה
להיות חלק מכור ההיתוך. הנוער של שלווה
צילום: רוני ארבל

על בימת האירוויזיון להקת שלווה עלתה בסופו של דבר, אך לא כאחת המתמודדים. חברי הלהקה הודיעו כי לא יוכלו להשתתף בחזרות במהלך השבת, ובכך גזרו על עצמם פרישה מההתמודדות על מקום בתחרות, למרות שהיו הפייבוריטים.

אבל את הסחף שיצרה הלהקה המיוחדת, שחלק מחבריה בעלי מוגבלויות מסוגים שונים, כבר אי אפשר היה לעצור.

ההופעה שנתנו על בימת האירוויזיון שבתה את לב הקהל ברחבי העולם, חודשים ספורים אחרי שכבר כבשו את לבבות העם היושב בציון. האירוויזיון, שגם כך אינו אירוע חשוב במיוחד, הפך לשולי לחלוטין לעומת הסיפור הגדול – השינוי התפיסתי בכל הנוגע לבעלי מוגבלויות, שהצליחה החבורה החיננית לחולל בזמן קצר.

"אנחנו רואים התקדמות מטאורית ביחס לבעלי מוגבלויות”, אומר יוחנן סמואלס, מנכ”ל שלווה. "הלהקה היא מבחינתנו מראה לתהליך רחב יותר. מי היה מאמין שחבורה נחמדה כזאת תגיע להישגים בלתי רגילים. אני רואה את הלו"ז שלהם ואני נדהם: הם רצים ביום אחד מהופעה בצפון להופעה בדרום, מופיעים בבמות בינלאומיות. בהופעות שלהם אתה רואה גופי ענק חוברים לתת חסות, כאילו מדובר באיזה כוכב רוק מחו"ל. הם מפוצצים אולמות בכל מקום, מאירועים פרטיים של עשירון עליון ועד לפריפריה. אנחנו רואים שזה נגע בכל רובדי האוכלוסייה כאן בארץ, וגם ברבים מאוד ברחבי העולם”.

אבל בשלווה לא נוהגים לנוח על זרי הדפנה. בחשיפה האדירה שקיבלו בעקבות הצלחות הלהקה, הם רואים מקפצה לפעילות נוספת ונרחבת יותר. מעזים לחלום, כמאמר הסלוגן. "אי אפשר לתאר במילים את הדחיפה הגדולה ששלווה קיבלה באירוויזיון. שלווה פועלת שנים בהרבה תחומים, אבל זה שם זרקור על הפעילות, ואנשים הבינו שזה קצה הקרחון. מי שקצת העמיק וחיפש אחר כך באינטרנט, הבין שמדובר בטיפול של שנים באלפי אנשים ומשפחות, לא רק אימונים בחדר מוזיקה. התחושה אחרי כל זה היא שאכשר דרא, שאנחנו נמצאים בנקודה שהיא הזמן להכות בכל הכוח. לצאת בכל מיזם שיגביר את השילוב וישפר אותנו כחברה. הדחיפה הזאת אפשרה לנו לצאת עם הרבה מיזמים חדשים ולהרחיב את הפעילות".

גולת הכותרת של גל הפעילות הפוסט-אירווזיוני היא תוכנית חדשה וייחודית בשם ‘עולים דרגה’. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, יחד עם עיריית ירושלים והמרכז האקדמי לב, התגייסו יחד כדי לבנות תוכנית רב-שנתית שתיתן מענה לבעלי צרכים מיוחדים בגיל 25-18. המטרה היא לשלב את אותם בחורים במסגרת הרגילה שעוברים בחורים בגילם – תורה, אקדמיה וצבא.

“התוכנית נותנת לבעלי מוגבלויות שונות - על הספקטרום האוטיסטי, תסמונת דאון או הנמכה קוגניטיבית - מעטפת לשילוב בצה"ל לצד תורה ואקדמיה”, אומר סמואלס. "בראש ובראשונה המטרה היא לאפשר להם לנשום אוויר פסגות, לתת להם את התחושה של צה"ל, שהוא כור ההיתוך של החברה הישראלית, לתת להם את הארומה של מקום לימוד גדול כמו המרכז האקדמי לב. להיות שם עם מאות בחורים שלומדים, בשותפות מלאה לסביבת הלמידה מחד ובהתאמה של הרמה וההישגים מאידך”.

לתת עצמאות

אבל לא מדובר רק באווירה. הגורמים השונים המעורבים בתוכנית, ובעיקר אנשי המקצוע של שלווה שמובילים אותה, יבחנו במהלך תקופת הלימודים את היכולות והכישורים השונים של כל תלמיד, ובהתאם להם יבנו לכל אחד את המסגרת שבה ישרת בצבא. "אם לאחד יש קשיים בתחומים חברתיים או תקשורתיים אבל יכולות קוגניטיביות גבוהות מאוד”, מדגים סמואלס, "אנחנו נבחן שילוב שלו ביחידות מודיעיניות בצבא. אחד אחר יכול להיות מסייע מאוד במטבח בבסיס או בכל מיני תצורות שונות. זה לתת להם את כרטיס הכניסה לחיים האזרחיים, גם במובן של פיתוח כישורים והתמקצעות, וגם מעבר לזה בעצם לבישת המדים והרגשת הסולידריות עם עם ישראל".

אחד האלמנטים שמייחדים את התוכנית, ולדברי סמואלס מעניקים לה גם את אחד היתרונות הגדולים שלה, הוא העובדה שהחניכים שוהים במשך תקופות ארוכות רחוק מהבית, וכתוצאה מכך מפתחים עצמאות. במהלך תקופת התוכנית החניכים ישוכנו במתחם שלווה בירושלים. המתחם מותאם כמובן לצרכים שלהם, ומעניק להם מעטפת מיטבית – הן מבחינת אנשי המקצוע שבסביבתם, והן מבחינת המתקנים המתקדמים במקום, מבריכת שחייה ועד בית קפה חברתי. הרעיון הוא להרחיק אותם מהבית מצד אחד, כדי לנתק את התלות בהורים, אבל בד בבד להמשיך ולתת להם את המעטפת הדרושה כדי שהמהלך יהיה הדרגתי ובונה.

"התוכנית הזאת חדשה, ולא הפעלנו תוכניות דומות בעבר”, מסביר סמואלס, "אבל הנחת היסוד שלנו היא שאחרי שהמשפחות יראו כיצד הילד מסתדר מחוץ לבית וייווכחו שהוא כבר יכול להשתלב בחברה, הן גם יחששו פחות ויאפשרו עצמאות. רק לדמיין את הרגע שבו הם יראו את הילד שלהם במדים, עם כל ההתרגשות. הרי בסופו של דבר, ההורים יום אחד כבר מתבגרים ולא מסוגלים לגדל את הילד בבית, והם רוצים לדעת שהוא נמצא במקום הטוב ביותר שייתן לו גם עצמאות וגם מעטפת במקביל. אנחנו מאמינים שאחרי שיעבור את השנים בתוכנית ‘עולים דרגה’, הלב של ההורים כבר יהיה שקט הרבה יותר”.

התוכנית החדשה של שלווה משתלבת עם מערך הבוגרים של הארגון. אחרי שיסיימו את הלימודים והצבא, כשהצוות המקצועי כבר מכיר היטב את הרקורד המקצועי והאישיותי שלהם, תיבחר בשבילם תוכנית ההמשך לשילוב שתתאים להם בצורה המיטבית. הבוגרים יוכלו לגור במערך הדיור בקהילה של הארגון, שמחזיק דירות בתוך שכונות מגורים המלוות במערך תומך. בשלב הזה הם יוכלו להתמקצע בתחומים נוספים באמצעות קורסים מקצועיים שהארגון מפעיל בעבורם, מתכשיטנות ועד בישול ברמות גבוהות.

"משרד הרווחה מפעיל מערך תוכניות לשילוב צעירים עם מוגבלות בצבא ופועל לקדם שירות משמעותי באמצעות איתור הצעירים, הכנה לשירות, ליווי במהלך השירות והכנה לשחרור והמשך קיום חיים עצמאיים בקהילה", אומרת גלית גבע, מנהלת השירות למשפחה, קהילה ואומנה במינהל מוגבלויות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. "התוכניות השונות מותאמות לבעלי מוגבלויות בקהילה ובדיור וכיום 750 צעירים עם מוגבלות משולבים בתוכניות אלו. 'עולים דרגה' היא תוכנית ייחודית המיועדת לאוכלוסייה דתית-לאומית ומשלבת הכנה לצבא ולחיים עצמאיים לצד לימודים תורניים".

מלחמה על כל מקום

הצעד הראשון שנעשה לקראת פתיחת התוכנית בשנה הבאה הוא ערב חשיפה למשפחות שנערך במרכז האקדמי לב בשבוע בעבר, ובו עשרות משפחות באו כדי להתעניין בתוכנית בשביל ילדיהן. להערכת סמואלס, הביקוש לתוכנית יעלה על מספר המקומות שבאפשרותם להציע. "בחודשים הבאים אני מאמין שנצטרך להילחם על כל מקום פנוי, כי הביקוש יהיה גבוה מאוד”, הוא אומר. "זו תוכנית ייחודית שעונה על צורך גדול, בשורה גדולה לסקטור הדתי”.

אחת המשפחות שנכחו בערב הזה היא משפחת כברי, שלה בן עם תסמונת דאון. ציפי, אם המשפחה, מספרת על התהליך שהביא אותם אל התוכנית. “בננו סיים תיכון במסגרת של חינוך מיוחד, וחיפשנו בשבילו מסגרת המשך. רצינו מאוד שהוא ישרת בצבא, אבל בגלל שאנחנו משפחה דתית היה לנו חשוב שגם תהיה לו מסגרת דתית שלא תחשוף אותו בבת אחת ובצורה לא מבוקרת לעולם ערכים שונה. חיפשנו בגוגל, וראינו שיש מרכז לאומי שלווה בירושלים. קבענו פגישה, הגענו לשם, ואז סיפרו לנו על תוכנית חדשה שאמורה להיפתח בשנה הבאה".

הסיור במתחם שלווה כבר העלה תקווה אצל ציפי. היא מספרת על מתקנים ברמה גבוהה ועיצוב נאה, שנתנו לה את התחושה כי מעריכים את הבן שלה ואת שאר יושבי המקום. פרט לכך, מתקני הספורט והתרבות שממלאים את המתחם השקיטו את ליבה והבהירו לה שגם בעיתות הפנאי בנה לא יישב בטל. מכאן הדרך הייתה קצרה אל ערב החשיפה, ואל השלבים הבאים שיכניסו את בנה של ציפי אל התוכנית ואל השירות הצבאי.

"הרגעים האלה שבהם הוא ישרת בצבא, ילבש את המדים, ירגיש חלק מהחברה, הם פשוט דבר נפלא בשבילנו. זה יעלה לו את הביטחון העצמי ואת היכולת להשתלב. אנחנו מאוד מאמינים בצורך של הבן שלנו להיות בסביבה רגילה, שמציבה בפניו אתגרים ומודלים לחיקוי, עוזרת לו לפרוץ את הגבולות שלו. לכן אנחנו גם מאוד שמחים על השילוב במרכז האקדמי לב, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה רוחנית. אני שולחת את הילד בשנה הבאה למרכז שלווה, ואני עושה את זה בלב שקט”.

"קראנו לתוכנית ‘עולים דרגה’”, אומר סמואלס בסיכום הדברים, "יש בזה גם את הקונוטציה הצבאית, וגם באותה נשימה אנחנו רוצים לעלות דרגה, כל אחד מהמקום שבו הוא נמצא. אנחנו מאמינים שכל הכוחות שחברו כאן, ובהובלת שלווה, ירימו כאן משהו שונה מכל מה שהכרנו”.