"יש כתות בציבור הדתי, נחלצתי מאחת"

תמיר חן, מחבר הספר 'סגור', יצא מכת שפעלה בעומק הציבור הדתי-לאומי. "אתה יוצר תלות חזקה והפחד לצאת הוא כמו לקפוץ לתהום"

יוני קמפינסקי , ה' בתמוז תשע"ט | עודכן: 09:31

"תמיר חן"
"תמיר חן"
צילום: ערוץ 7

תמיר חן (שם בדוי) איבד, כפי שהוא מגדיר זאת, עשור שלם מחייו, כשנשאב לתוך כת. ספרו 'סגור' מספר על החיים בכת שפעלה עמוק בתוככי הציבור הדתי וממנה נחלץ בעור שיניו יחד עם משפחתו.

"התופעה של הכתות נמצאת כל הזמן בכותרות ואני עושה הבדל ברור בין כתות שבתוך היהדות לבין אלה שמחוצה לה. יש אנשים שמשתמשים בפלטפורמה של היהדות כדי לייצר קבוצה. הם לא צריכים לבנות אידיאולוגיה, אלא יכולים לבנות כת מתוך התפיסות של היהדות ולהשתמש בה לצרכים המעוותים שלהם''.

בראיון לערוץ 7 הוא חושף טפחים מסיפורו: ''בציבור שלנו זה מאוד חשוב לעורר את הנקודה הזו, שלאנשים תהיה יכולת להבין ולקבל החלטות נכונות".

מבחינתו ההתחלה היתה תמימה מאוד. "במכינה קדם צבאית האידיאולוגיה היתה להכיר כל מיני אנשים וכך הכרנו את הדמות הזאת, אני קורא לה 'הרב גדי'. הקשר התהדק עם הזמן ואחרי שהתחתנתי החלטנו לעבור לתוך הקהילה, אחרי שאחיות שלי כבר היו חלק מהקהילה הזאת. מדובר בקהילה נחמדה, מאירת פנים, הכל מושלם".

אלא שהארת הפנים הסתיימה בשלב כלשהו. "יש מושג בכתות שאתה מקבל 'הפגזה של אהבה' וכשאתה כבר לכוד ברשת המציאות מתהפכת ואז מתחיל תהליך פנימי שבו אתה מאבד את הזהות שלך ומקבל זהות קולקטיבית. הפולשנות של הרב הופכת להיות מאוד משמעותית בחיים שלך".

"כשנכנסנו לקהילה לקח לנו זמן להבין איך היא מתנהלת. אחד הדברים שהוא שידל את האנשים זה לעזוב את המקצועות החופשיים שלהם כי לטענתו הם מביאים גאווה. לדבריו, מי שהוא עובד ה' אמיתי צריך לעבוד בקבצנות. לעבור מדלת לדלת ולבקש צדקה. בפועל קבוצה מאוד גדולה עזבה את העבודה, כמובן למשפחה המורחבת הם לא אומרים דבר", מספר חן.

המשפחות בכת היו מוכנות לשלם כל מחיר בשביל להיות חלק מאותה קהילה, כולל ניתוק פיזי מההורים. "בכל כת, כדי ליצור שליטה, מפעילים ניתוקים. אם מדובר בחברים מהעבר, משכנים וגם מהמשפחה. אנחנו מדברים על ניתוק מנטלי - שאתה מבין שכל החיים שלך מתרכזים בקהילה וכל מה שמסביב לא רלוונטי. ההורים הופכים להיות לא רלוונטיים, אסור לספר להם מה קורה בקהילה וגם כשאתה יוצא למשפחה לשבת אתה 'הולך לגלות' כמו שאומר המנהיג. במצבים מסויימים זה מגיע לניתוק מלא. אצלנו זה היה ניתוק של 14 שנים מההורים".

על הניתוק הזה חן מצטער עד היום. "איך שיצאנו הדבר הראשון שעשינו הוא לחבור אל ההורים. הם עברו צער גדול מהם. כל מי שיוצא מכת צריך לבקש סליחה מהרבה אנשים. ההתנהלות שם היא קשה".

והיציאה מהכת הופכת את חן ומשפחתו כמובן לאויבי הקהילה. "אני סופר סת"ם במקצועי וכתבתי לחלק גדול מהקהילה את פרשיות התפילין. כשיצאתי הוא נתן לי את השם 'הפורש' וציווה להחליף את המזוזות, הפרשיות של התפילין וכל מה שכתבתי עבור כולם".

כשחן נשאל כיצד מי שנמצא בתוך הכת אינו מצליח להבין זאת, הוא משיב: "זה תהליך. בהתחלה אתה מבין שאתה נמצא במקום שהוא 'השפיץ של הבריאה' והחיים שלך מלאי משמעות. עד שאתה נסחף פנימה והביקורת שלך היא רק על עצמך במקום על המנהיג. אתה יוצר תלות מאוד חזקה במקום, והפחד לצאת משם החוצה הוא כמו לקפוץ לתהום".

"מהלך היציאה שלי היה בן שלוש שנים. הלכתי והתקרבתי למרכז ואל הרב. הדרך היחידה לצאת בכוחות עצמך היא להישאב פנימה ואז לצאת כמו במערבולת. מבחוץ אתה לא רואה כלום, אבל כשאתה מתקרב למרכז והיו שנים שהייתי צמוד אליו, אתה רואה התנהגויות לא נכונות ודברים לא מסתדרים לך. כמובן שהמנגנונים של ההאשמה העצמית עובדים מאוד חזק, אבל נוצרו סיטואציות שהראו לי שהרב אשם בדברים ולא אני", מספר חן.

חן מציין שלדעתו צריך להתייחס לכתות בצורה מאוד מקצועית. "אנחנו לא רוצים לחטוא בעניין הזה, אבל לפקוח את העיניים למי שנמצא במסלול של כת. יש אפיונים מאוד ברורים לכת, כ-15 סעיפים. בכת של 'הרב גדי' כל הסעיפים התקיימו. לדוגמה: אמת מוחלטת, מי שמכריז שהדרך היחידה להתחבר לבורא היא דרכו, זו נקודה אחת. גם גיוס מאסיבי של חסידים מעיד על כת - כי היא רוצה להתפתח אז היא עסוקה בגיוס אנשים וכספים. עוד מאפיין הוא ביקורת מאוד חזקה עד רמה של השפלות - הוא היה קורא לי בכינויי גנאי קשים. וגם כמובן - מערכת של דיווחים והלשנות שאתה מרגיש שכל חברי הקהילה מסתכלים ומדווחים עליך".

"המטרה של הספר שכתבתי היא לפתוח לאנשים את העיניים. גם מצד אחד לספר סיפור אישי של החוויות שלי אבל גם מאוד מידעי. יש נתונים שאדם יכול לבדוק את עצמו האם הוא נמצא בכת או שלא. אני סומך על האינטיליגנציה של האנשים. הכלים צריכים להיות בידיים של כל אדם להחליט על החיים שלו", הוא מוסיף.

"הספר הזה הגיע לידיים של רבנים בציבור הציוני דתי ועם חלקם נפגשתי באופן אישי. אני חושב שהתופעה מוכרת להם ואנחנו לקראת התפתחות של מודעות בנושא הזה. הדבר מאוד חשוב כי הצער של משפחה שנכנסת למצב כזה הוא גדול והשיקום ארוך מאוד וכואב".

תשע שנים אחרי שסיכם את התהליך, חן עדיין מתראיין בשם בדוי כשפניו מטושטשות. האם יחשוף את הכת ממנה נמלט? "כרגע חשוב לנו לדבר על התופעה כי היא קיימת בהמון מקומות. לגבי הכת הזאת אני מאמין שהחשיפה שלה יכולה לקרות. אני בקשר רצוף עם המרכז הישראלי לכתות ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. לדעתי עדיין אין מספיק מודעות לנושא הכתות והמענה שהמדינה נותנת חייב להתרחב כי התופעה מאוד רחבה".