מתווה הרב פירון לפתרון סוגיית הגיוס

הרב פירון רואה איך השירות בצה"ל למפלג ולא מאחד ומציג תכנית חדשה שפותחת את הדיון מחדש: צה"ל הטכנולוגי לא זקוק לכל כך הרבה חיילים

שמעון כהן , י"א בתמוז תשע"ט

הרב שי פירון
הרב שי פירון
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

סוגיית הגיוס צפויה ללוות את מערכת הבחירות הנוכחית, כמו גם את קודמותיה. בתנועת 'פנימה' מציגים בימים אלה מתווה שיגלם בתוכו, כך מקווים שם, פתרון לסוגיה הבלתי פתורה שמלווה את מדינת ישראל כמעט מאז הקמתה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מייסד תנועת 'פנימה', הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר, המציג את פרטיה של התכנית, ומבקש כבר בפתח הדברים להתייחס לסוגיה באופן מורכב יותר מכפי שנדמה במבט-על.

"שלוש ממשלות נפלו על רקע מתווה השירות, כאשר באופן אמתי הויכוח הוא על סדר גודל של 200 חרדים. אלה אומרים שיעדי הגיוס צריכים להיות 8 אחוזים, ואלה אומרים שצריכים להיות עשרה אחוז, וכאילו כל בעיותיה של מדינת ישראל מתנקזות לשאלה אם מאתיים חרדים ילכו לצבא או לא. זה הבל ורעות רוח. הסיפור יותר מורכב", פותח הרב פירון.

בדבריו מציין הרב פירון כי הנתונים הסטטיסטיים מלמדים כי רק 50 אחוזים מבני הגיל משרתים שירות כלשהו, בין אם מדובר בחרדים ובין אם בערבים. בנוסף, "העובדה שהמדינה ויתרה על הציבור הערבי, שהוא כעשרים אחוזים – גם ברמה החברתית קהילתית – היא אמירה נוראית. כאילו ויתרנו על הצרכים שלהם ווויתרנו עליהם". נתון נוסף אותו מגלה הרב פירון, הוא נתון העולה משיחותיו עם בכירים ביותר בצבא הקובעים כי מאחר והצבא הופך יותר ויותר טכנולוגי הרי שהוא נזקק לפחות ופחות חיילים. "האמירה שנגייס כעת את כל החרדים וכו' היא אמירה חסרת ערך".

עוד מזכיר הרב פירון בדבריו כי קיים צורך להתמודד עם ערכים סותרים, וכאשר מבקשים לגייס את החרדים לא ניתן באותה שעה גם לחתור לשילובן של נשים ביחידות הקרביות, "צריך להחליט איזה ערך אתה רוצה".

התובנה אליה מגיע הרב פירון מכלל הנתונים הללו היא שאין באמת רצון להגיע לפתרון הסוגיה אלא להרוויח רווח פוליטי כזה או אחר. לנוכח מסקנה זו מבקשת התנועה בראשותו להציג את המתווה הבא, שבעיניו הוא פשוט ביותר.

עיקרו של המתווה הוא הקביעה שכל צעיר וצעירה בגיל המתאים להשקפת העולם הקהילתית שלו - 18 אצל הכלל ו-21 אצל החרדים - יוכל להתמיין לאחד משלושה אפיקי שירות. הראשון שבהם הוא ערוץ צה"ל, השני הוא ביטחון פנים והצלה הכולל בתוכו ארגונים כמו 'זק"א', 'הצלה', לוחמי אש ועוד והערוץ השלישי הוא רווחה וחינוך. כל אזרח יתמיין באופן שוויוני לשירות באחד המסלולים במהלך שנה ושמונה חודשים, שירות השווה לזה של תלמידי ההסדר, לקבל הכשרה ולתרום בערוץ שבו בחר, "או במסלול הג'ובניקים, כלומר שהוא גר בבית, או במסלול תומכי הלחימה שבו אני לא גר בבית אבל אני חי במתווה קהילה הדומה לי או במסלול של התערות בחברה הכללית".

לתפיסתו של הרב פירון המורכבות של הקושי הערבי להשתלב בצבא הנלחם ב"אחיו הפלשתינים", כפי שהוגדר עד כה, לא יהיה קיים, שכן איש אינו מבקש מאזרח ערבי להתגייס לצבא אלא לשרת את הקהילה שבה הוא חי. "מי שמכיר את האוכלוסייה הערבית ואת האתגרים שאיתם היא מתמודדת יודע שצריכים שם יותר מתנ"סים, יותר קינים של תנועות נוער, יותר שיטור קהילתי, יותר עזרה לקשישים וכו'".

לדבריו בשיח שקיים עם מנהיגי החברה הערבית הביעו הללו התרגשות על עצם ההתייחסות אליהם כאל בני שיח הנוגע למעורבותם בחברה הכללית. "עד עכשיו לא ספרו אותנו, לא הציעו לנו, לא שאלו אותנו מה אנחנו חושבים", הוא מצטט את בני שיחו מההנהגה הערבית, ועם זאת כאשר נשאל אם יתכן ויש מקום להבדלה בין האוכלוסייה הערבית שאיתה ניתן לקיים שיח על מעורבות לבין ההנהגה הערבית הנאבקת בנורמליזציית החיים של אזרחי ישראל הערבים, משיב הרב פירון ואומר כי "זה צד שיש בו מידה מסוימת של אמת, אבל אפשר להסתכל על הנושא גם בצורה אחרת. המנהיגות הערבית טוענת שבפעם הראשונה שפנו אליה על שירות אזרחי זה היה כתגובה למהומות אוקטובר 2000, ואז הם התייחסו לזה כמזימה ציונית, כי מה הקשר בין מהומות אוקטובר לילדים אוטיסטים?

''נקודה נוספת, שיכול להיות שלא כולם יאהבו אותה, אנחנו מדברים על רשות שירות לאומי שבדרך פלא בכל קדנציה עוברת משרד. מה הקשר בין שירות אזרחי למשרד חקלאות או למשרד המדע? הערבים לא מטומטמים. הם מבינים שיש כאן תהליך מאוד פוליטי של השירות. השירות לא יושב באופן קבוע במשרד ראש הממשלה או משרד הרווחה ואז הם שואלים איפה הם בתוך הסיפור הזה. כך שאפשר לדבר על ההנהגה הערבית אבל אפשר גם לדבר על הטעויות של החברה הישראלית".

ומה באשר לציבור החרדי? הרי הוצעו הצעות דומות לציבור החרדי זה מכבר והוא התנגד גם להקמת מסגרת להגנה על מקומות קדושים שתהיה באחריות חרדית. האם הדבר לא מעיד על התנגדות עקרונית לשיתוף פעולה עם המדינה הציונית? הרב פירון אינו מתכחש לנתונים אך סבור כי הסירוב הזה נבע משום שהסוגיה הוגדרה כבעיה מול החרדים ולא כסוגיה כללית שיש לפתור.

לדבריו יש לבחון האם נכונה הגישה שאיפיינה את עשרות שנותיה הראשונות של המדינה, גישה לפיה צעיר בעל כישורים חברתיים מוגברים מחוייב להתגייס לצבא ולשרת כפקיד בקריה, "מספרים לנו שלהיות פקיד בקריה זה חשוב יותר מאשר להיות מתנדב בבית חולים. זה זה אנרכוניסטי ולא רלוונטי לדיון. אלו מושגים שמתאימים לשנות החמישים, כאשר הצעידה בסך במסגרת הייתה חשובה גם אם אתה לא עושה כלום, גם אם אתה יושב כל היום במזנונים בעזריאלי, יותר ממישהו אחר שתורם לכולם במסגרת אחרת".

"אני מציע לקחת את המיזמים שכבר קיימים בחברה החרדית ולהכניס אותם למסגרת הציבורית. מה מפריע לי שבחור ישיבה יעשה קורס הצלה, ישב בבית המדרש וילמד שלושה סדרים ויענה לקריאה בביפר ויטפל בפצוע בתאונה ויחזור משם לתוספות? אני מסכים שזה לא באותה עצימות של שירות כמו ב'גולני', אבל בתוך מנעד הדירוגים שכבר קיים בצבא אפשר להכיר גם בזה כאחת האופציות לשרת את החברה הישראלית".

הרב פירון מציע לנו להפסיק לשקר את עצמנו ולחזור על מנטרת 'ערך השוויון' שהרי גם בשירות הצבאי המדרג והמנעד רחב מאוד ברמת הסיכון וברמת השירות. "כיום רק חמישים אחוז משרתים. למה להיות 3 שנים בקריה או בגולני זה לא פגיעה בערך השוויון? לישראל יש צרכים הרבה יותר מגוונים ועמוקים מאשר שירות צבאי. בואו נדבר על סולידריות ישראלית וברית ישראלית מחודשת שבה כל אחד תורם את תרומת לחברה, לפעמים בקהילה המצומצמת ולפעמים בפיקוח הקהילה ולפעמים בחוץ, אבל נייצר אמנה ישראלית מחודשת שבה נביע סולידריות. אנחנו הופכים את ההתנדבות מגורם מחבר לגורם מפלג. זו שטות".

עוד מעיר הרב פירון ומציין כי בתכנית שאותה הוא מציג בימים אלה לראשי המפלגות קיימת גם "חטיבה רביעית" והיא חטיבת המצטיינים. אנשי חטיבה זו יקבלו פטור מלא וייכללו בה תלמידי ישיבה שיוגדרו כמצטיינים, מדענים, ספורטאים ואמנים. "השירות שלהם הוא המצוינות שלהם".

"כדי לבנות אמון אנחנו צריכים לדבר על מעטה ציבורי ולא ממלכתי", אומר הרב פירון בהתייחסו לקושי של ההנהגה החרדית לאשר השתלבות בעשייה הישראלית-ממלכתית. ,למילים יש משמעות מאוד גדולה. שירות ישראלי ולא שירות ממלכתי. אחת הבעיות שלנו היא העדר אמון הדדי וצריך לפעול להעלאת האמון, מה שלא יקרה ביום אחד". ברוח זו ישתנה המונח 'צבא העם' במונח 'שירות עממי'.

עוד מציין הרב פירון כי בתכנית זו ייקבע שכר המשרתים על פי עצימות השירות וסכנת חיים, כך שחיילים קרביים כמו גם מתנדבי כיבוי האש ידורגו במקום גבוה לעומת אחרים בתיגמול שיקבלו.

כדי לקדם את תכניתו מציג הרב פירון את הדברים בפני ראשי מפלגות שונות, לאחר שהשותף המרכזי לעיצובה היה כבר לפני שכנה וחצי חבר הכנסת (כיום) גבי אשכנזי ותמך בה חבר הכנסת ניר ברקת. "אנחנו בשורה של קשרים עם ח"כים מהמפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. צריך להפסיק להשתמש בשירות כגורם מלבה שנאה אלא כגורם שיוצר אהדה ואחווה".