מחאת ההורים חוזרת לרחובות

יערה שילה, ממייסדי קואליציית 'חינוך מלידה': העברת אחריות המעונות למשרד החינוך דרושה לכלל המעונות, גם ובעיקר הפרטיים.

שמעון כהן , י"ד בתמוז תשע"ט

מחאת ההורים
מחאת ההורים
צילום: פלאש 90

ההורים מודאגים. שילה

מחאת ההורים בעקבות גילויי התעללויות בכמה מעונות ברחבי הארץ צפויה להתחדש הערב עם הפגנה המתוכננת להערב (רביעי) מול בית ראש הממשלה.

ביומן ערוץ 7 התייחסה למחאה יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה וממייסדי קואליציית 'חינוך מלידה'.

תהינו אם אכן בית ראש הממשלה הוא הכתובת הנכונה להפגנה מסוג זה ושילה סבורה שאכן כן שהרי "המדיניות הממשלתית היא זו שתחליט מי יהיה המבוגר שיפגוש את הילדים", ומדיניות זו נקבעת בניצוחו של היושב ברחוב בלפור, ראש הממשלה.

בשיחה איתה אנחנו מבקשים לעשות מעט סדר באשר למתרחש בתחום זה של מעונות הגיל הרך בישראל, והיכן צפוי שינוי אמתי במידה ותועבר האחריות על המעונות למשרד החינוך.

שילה מציינת כי המציאות כיום היא שרק 23 אחוזים מהמעונות נמצאים במסגרת מפוקחת מוסדרת. מדובר ב-745 מפעילי מעונות יום המצויים תחת משרד העבודה והרווחה. המפורסמים בארגונים הללו הם ויצ"ו, נעמת, אמונה ועוד, אך גם המפעילים הקטנים שלעיתים מכנסים תחתם 2-3 מעונות ולא מעבר לכך התאגדו כדי שיהיה להם ייצוג. מעבר למספר זה, כלומר 77 אחוזים מילדי המעונות אינם מפוקחים אלא שוהין במסגרות פרטיות כאלה ואחרות.

לנוכח נתון זה נשאלה שילה אם יתכן וההצהרות על העברת הפיקוח למשרד החינוך חלות רק על אותם 23 אחוזים שממילא מפוקחים, אלא שבמשרד אחר, משרד הרווחה, ולא על המעונות הפרטיים שעליהם ממילא אין פיקוח ובהם התגלו מרבית המקרים הקשים שהגיעו לכותרות. על כך היא משיבה בתקווה שאכן הצהרות ראש הממשלה ושר החינוך יחולו על כלל ילדי ישראל ומציעה למנף את הקריאה הזו שלא להותיר את מי שאינו בפיקוח במצבו הנוכחי.

לטעמה החשש שמא כל השיח על העברת אחריות בין המשרדים נוגע רק למעונות המפוקחים ממילא הוא חשש הגיוני ונכון, ומשום כך יש לקרוא לקיומו של פיקוח על כלל המעונות שבהם משישה ילדים ומעלה. במידה ולא תחול ההחלטה על כלל המעונות יישאר הפיקוח בידי ההורים בלבד.

בדבריה מדגישה שילה כי בשנתיים האחרונות חולל משרד הרווחה מהפכה בתחום הפיקוח על המעונות שבאחריותו. זאת כאשר בניגוד לעבר בו הפיקוח היה על מניעת סכנות ודאגה לסוגיות הטכניות, הרי שבשנתיים האחרונות הפיקוח עוסק בתכנים ובאלמנטים פדגוגיים שלא היו בעבר.

להערכתה ולתקוותה של שילה העברת המעונות לאחריות משרד החינוך תוביל למחויבות של פיקוח כפי שאירע למסגרות החינוכיות שמעל גיל 3 מאז רפורמת טרכטנברג, הפיקוח גבר, האיכות עלתה והמסגרות הפרטיות כמעט ונעלמו. "חשוב שהגיל הרך ייכנס למשרד החינוך כי ראיתי איך רפורמת טרכטנברג סייעה לשינוי המציאות

עוד אומרת שילה כי עם המעבר לאחריות משרד החינוך גם הנהלים והתקנות ישונו מאלה של משרד הרווחה. "כל משרד פועל מתוך המנדט שניתן לו ולכן משרד החינוך ידבר יותר על הכשרות, על השאלה איזה מבוגר משמעותי ייכנס לילדים, הורדת יחס התקינה בין ילדים למטפלת, שישה תינוקות למבוגר אחד הוא סטנדרט בלתי אפשרי".

בדבריה מציינת שילה כי על מנת שהשינוי הראוי בתקנות יהיה משמעותי יש לשלב את נושא הלימוד למקצוע עם הורדת התקנים ועם המעורבות של הרשות המקומית. כשנשאלה אם לא ניתן לשער שבסופה של תקופת לימוד אקדמית תעדפנה המטפלות לעבור לתחומי הפיקוח והניהול ולא לעסוק בטיפול הבלתי פוסק בילדים עצמם, משיבה שילה בהערכה שמעמדן של המטפלות כמו גם משכורתן ישתנו ובהתאם יהיה רצון להישאר בתפקיד.

"יהיה להן מעמד ואופק מקצועי. היום אין להן כלום. המשכורת צריכה לעלות וכשנסתכל על המבוגר כאיש מקצועי בהיבט הממשלתי דברים ישתנו", היא אומרת ומציינת את השינוי הסמנטי שבמעבר מהגדרת המטפלות כמטפלות ל'מחנכות לשנת ינקות' כשינוי שיוביל גם לשינוי ביחסן של המטופלות עצמן לעבודתן. לטעמה את הניקיון נכון להעביר לאחריות חברה מקצועית ולהוציא אותה מידיהן של המטפלות שתוכלנה להתמקד בעבודה מול הילדים. "המשא לא יהיה כבד כשלא יראו בזה בייביסיטר או מחסן".