מסע רבני הגרעינים השני עלה לגליל

בנוף הגליל, נצרת עילית לשעבר, התכנסו כ-40 רבני גרעינים תורניים מרחבי הארץ לדיון בסוגיות חינוכיות המעסיקות את חברי הגרעינים.

שמעון כהן , כ"ט בתמוז תשע"ט

רבני הגרעינים בנוף הגליל
רבני הגרעינים בנוף הגליל
צילום: אלישמע סנדמן

לזכרו של הרב. וייס

ברוחו של רב הגרעינים התורניים, הרב אלישע וישליצקי ז"ל, קיימו בפעם השנייה כארבעים רבני גרעינים תורניים מסע שהחל בנוף הגליל, הלא היא נצרת עילית עד לא מכבר.

הרבנים שהתכנסו ביד בנימין עלו צפונה ועל המפגש ומטרותיו שוחחנו עם צחי וייס, מנהל הגרעין בנוף הגליל, המספר: "מסע הגרעינים מתקיים זו שנה השנייה מטעם קרן 'קהילות' המאגדת כשישים גרעינים תורניים ברחבי הארץ. המסע התחיל אצלנו בנוף הגליל. הרבנים הגיעו אלינו בשעות הבוקר והתכנסו באולם התרבות של המתנ"ס. רבני הקהילות דנים ביחד ובמשותף על הנושאים השווים בין הגרעינים והקהילות כולם. אתמול דנו בנושא החינוך, ממ"ד מול תלמודי תורה כאלו ואחרים".

על נושא הדיון שאלנו את וייס אם העיסוק בנושא מגזרי פנימי שכזה אינו סותר במידת מה את מגמת הגרעינים להתערות בחברה כולה, והוא מסביר: "בכל מקום שיש גרעין תורני או משימתי הוא מתערה ומשתלב במוסדות. העיסוק בסוגיית החינוך הוא לא רק בחינוך של הילדים של האנשים שלנו, אלא בהתערות הגרעין בכלל בעיר וההשתלבות במוסדות החינוך המקומיים. זו סוגיה שעומדת מול כל משפחה שעומדת להגיע לגרעינים. זה מכנה משותף רחב".

לדבריו אמנם ההתמודדויות בכל גרעין שונות ממקום למקום ועם זאת קיים ערך לשיח המשותף של הרבנים. "הסוגיה של החינוך שונה מקום למקום, אבל המפגש המשותף, העלאת הרעיונות ושמיעת הסוגיות עוזרת לקהילות ולרבני הקהילות לשקול מה להציע וכיצד לנהוג".

על התנהלות מסע הרבנים מספר וייס כי במהלך הנסיעה מיד בנימין ולאורך תחנות הביניים של הנסיעה קיימו הרבנים סבב הרצאות 'טד', הרצאות קצרות בתחומים שונים שכל רב בחר לעסוק בהם, "כך שגם הנסיעה הפכה לחלק מהותי ממסע הגרעינים".

"המסע נעשה לזכרו של אביהם ורבם של הגרעינים התורניים שהלך מאיתנו לפני פחות משנה, הרב אלישע וישליצקי ז"ל. הרב אלישע היה רב של כלל הגרעינים אבל גם רב לכל גרעין בנפרד. הרב אלישע הגיע פעמים רבות לנצרת עילית להעביר שיעורים, להשתתף בישיבות גרעין, בהתייעצויות, לדיונים מתוך ענווה גדולה, כוחות גדולים ואמונה גדולה. הוא היה מתחבר לאנשים, וכשהרב אלישע היה מגיע הכול היה מסתדר, הוא הרים אותנו, לא רק את אנשי הגרעין אלא גם מי שלא היה שייך לגרעין, והיה מגיע לשיעורים והיה מרים אותנו למבט גבוה. כמו שזה היה בנצרת עילית זה היה בהרבה מקומות בארץ. הרב אלישע הוא מסע הגרעינים של דורנו, וכפי שהוא לימד אותנו, כשרבני הדרום מגיעים לצפון ולהפך זה פשוט להיות יחד עם עם ישראל. לא מדובר בדיון פנימי אלא להמשיך ולראות את התנופה של הגרעינים בכל רחבי הארץ".

לקראת תום הדברים ביקשנו מוייס לספר מעט על המתרחש בגרעין שלו בנוף הגליל והוא מספר: "הגרעין התורני ציוני מונה כשישים משפחות שהגיעו מכל רחבי הארץ, מבתי מדרש שונים ומקומות שונים, כאשר המטרה המשימתית היא בראש ובראשונה המשימה הדמוגרפית".

"כעשרת אלפים יהודים עזבו את עצרת עילית בעשור האחרון לישובים בסביבה ונוצר פער מאוד מורגש. לפני כשמונה שנים חברו מספר גורמים ובהם הישיבה התיכונית, ישיבת ההסדר וגוף מקומי שנקרא 'אורות עילית' בראשות הרב נועם קריספיל ואשתו כנרת, והציעו להקים גרעין שירכז את הפעילות ויפעל למען העיר".

"עד אז הייתה משפחת קריספיל לגרעין עצמו, הם שריכזו את הפעילות בעיר עם מספר בנות שירות לאומי, וברוך ה' תפילותיהם התקבלו וממשפחה אחת הפכנו לקהילה של שישים משפחות שמתגוררות בכל רחבי העיר, מלכתחילה, לא במקום אחד אלא משתלבים עם הקהילה הוותיקה בשכונות השונות".

וייס מספר על חבירה של הגרעין הציוני דתי לגרעין משימתי של יוצאי קיבוץ כמו גם לחברי גרעין של חרדים ליטאים ובוגרי קהילת 'תורת החיים', כל אלה יחד מייצרים מציאות חדשה בעיר. האם הביטוי 'ייהוד הגליל' או 'ייהוד נצרת' אינו מרתיע כפי שמתארת זו לא פעם התקשורת? וייס מבהיר שלא התקשורת היא שמדברת על ייהוד אלא הם עצמם. "אנחנו לא מתביישים לומר שייהוד הגליל הוא אחד האתגרים ההתיישבותיים החשובים בדור שלנו. אנחנו עוסקים רבות בקליטת משפחות חדשות ופועלים להגדלת האוכלוסייה של נוף הגליל בצורה משמעותית. אנחנו מכבדים כל אדם וחיים בשלווה אבל זו עיר יהודית שהוקמה כעיר עברית על ידי דוד בן גוריון לפני 62 שנה, ואנחנו ממשיכים את חזונו הציוני".