עניין אישי והפעם עם עו"ד אריאל דרעי

בן 45, תושב ירושלים. נשוי לליאורה. אב לשלושה. מנכ"ל תחנת הרדיו החרדית קול ברמה

רבקי גולדפינגר , כ"ט בתמוז תשע"ט | עודכן: 12:30

עו"ד אריאל דרעי
עו"ד אריאל דרעי
צילום: שלומי יוסף

התחלה/ לפני 45 שנה. נולד וגדל במושב אדירים שבחבל התענך. "אני מושבניק למהדרין". התשיעי מתוך עשרה אחים ואחיות.

אבא/ ניסים ז"ל. נולד במרוקו ועלה ארצה כשהוא בן 18. היה חקלאי. "עובד כפיים חרוץ ויסודי. מה הוא לא גידל? עופות, כבשים, הרבה גידולים חקלאיים. התכונה הבולטת אצלו הייתה יהיה מה שיהיה - תמיד רק לשאוף קדימה".

דוגמה חיה/ "אבא הוא שיעור מהלך באמונה תמימה בבורא עולם. כחקלאי אתה תלוי בכל כך הרבה גורמים שלא תלויים בך, ואבא לא נתן לשום דבר לשבור אותו. אצלו לא היה דבר כזה להרים ידיים. גם בקטע הרוחני הוא היה משכים קום לתפילה, מקפיד על קלה כבחמורה ולא מוותר לעצמו".

אמא/ סוליקה ז"ל. נולדה במרוקו ועלתה לארץ בגיל 16. עקרת בית. "גידלה במסירות עשרה ילדים וגם עבדה עם אבא במרץ בחממות. שרת החוץ והפנים. הייתה המנוע בבית. זאת שניהלה את הכול".

מדברת עם ה'/ "אמא לא ידעה קרוא וכתוב, אבל את כל התפילות היא שיננה בעל פה. הייתי רואה אותה מדברת עם הקב"ה, בפשטות. אמונה תמימה בלי סייגים".

הצלה/ כשהיה בן שלוש וחצי אמו הצילה אותו ממוות. "ערב אחד התכנסו אצלנו אורחים ומישהי נטלה את העוזי מהשומר ושיחקה איתו. העוזי נדרך והחל לירות לכל עבר. הבחורה זרקה אותו בבהלה והוא הסתובב על הרצפה תוך כדי ירי. כולם ברחו משם בבעתה. בשבריר שנייה אמא קפצה על הנשק ובלמה אותו שתי שניות לפני שזה פגע בי".

אדירים/ מושב דתי בחבל התענך, ממוקם מדרום לעפולה. נוסד בשנות החמישים על ידי עולים ממרוקו. "בזמנו זה היה מושב קטן. היה במושב בית כנסת אחד והבתים היו תמיד פתוחים לרווחה, אווירה משפחתית חמה". במקום הוקם בית ספר דתי בשם בית יעקב, "לבנים ובנות בכיתות נפרדות. לא היו באזור בתי ספר דתיים אחרים".

משפחה חקלאית/ "זה אומר לקום כל בוקר שעתיים לפני בית הספר כי יש עבודה, אם זה לאסוף ביצים בלול או להשקות בשדות וכל מה שנדרש. בית הספר זה קודש הקודשים, אבל כשחוזרים הביתה אנחנו שוב מפשילים שרוולים ולעבודה. להפעיל מכונת קומביין, ליילד כבשה או לעבוד לאורך הלילה - זאת חוויה שאף ילד בעיר לא יחווה. זה מחשל ונותן פרספקטיבה אחרת לחיים".

צניעות/ זוכר בילדותו גם תקופות של מחסור. "המצב הכלכלי לא היה תמיד פשוט. היו מקרים שאחרי השקעה וגידול נאלצנו לשרוף חממות כי העלות של הקטיף והשינוע הייתה יותר יקרה ממחיר השוק. היו מקרים שנאלצנו להשמיד אלפי ביצים. כילד זה היה מתסכל בצורה בלתי רגילה. הלב נחמץ. אבל אז הדברים המהותיים של החיים גברו, המשפחתיות, האמונה, הביחד והשמחות הפשוטות של החיים".

לפנימייה/ "אחרי היסודי אבא התעקש שאלך לישיבה". וכך בכיתה ז' יצא מביתו לישיבת אוהל משה בבני ברק. "אני בחיים לא ישנתי מחוץ לבית ולא אכלתי אוכל חוץ משל אמא, ופתאום שלושה שבועות רצופים בפנימייה מחוץ לבית. היה לי ממש קשה". אחרי שנתיים הלך לישיבה הקטנה בית שמעיה, שם למד שלוש שנים. אחריה למד שנה בישיבה הגבוהה אור ברוך בירושלים, ואז להפתעת הוריו החליט להתגייס.

שמאל ימין לצבא/ "ההורים שלי הביעו מורת רוח מזה שבחרתי להתגייס אבל כיבדו את ההחלטה". שימש מורה חייל במשך שלוש שנים בבית שאן ובחיפה. "תקופה מדהימה של עבודה עם נוער במצוקה. תרמתי וגם קיבלתי המון. חוויה מעצבת, ללא ספק". את אשתו הכיר במהלך שירותו הצבאי.

החצי השני/ ליאורה (47), מפקחת גני ילדים במשרד החינוך. "אשתי היא הבטון היצוק מתחת לרגליים שלי. אני יותר תזזיתי ולוקח סיכונים והיא עמוד היציבות בחיים שלי, החלק היותר מתוכנן וחושב".

הנחת/ שלושה. הגדול אלדר בן 20, ושתי בנות: מוריאל (16) ונעמה (14). "כל אחד מהם נותן לי פרספקטיבה וצבע ייחודי לחיים".

משלים פערים/ עם שחרורו מהצבא רצה להגשים חלום ולהפוך לעורך דין. "התחלתי מאפס. לא הייתה לי אפילו תעודת בגרות. השלמתי בגרויות לבד בבית ספר בתל אביב. אחד הניצחונות הגדולים שלי היה ציון 99 בארבע יחידות במתמטיקה". משם המשיך ללימודי משפטים במכללה האקדמית אונו ועבר את המבחנים בלשכה. "חלום שהתגשם". באוניברסיטה העברית למד לתואר שני בתוכנית המנהלים, "ובעצם ממשיך ללמוד תמיד".

פוליטיקה/ תוך כדי הלימודים כיהן כעוזר של השר אלי סוויסה ושל ח"כ מושלם נהרי מש"ס ועוזרו של יו"ר ש"ס דאז, אלי ישי. "הייתי כותב הצעות חוק, נאומים. תקופה מרתקת, אבל היא די מאחוריי".

אקדמיה במגזר החרדי/ "אני לא יודע אם אקדמיה היא ערך בפני עצמו, אבל האקדמיה היא בוודאי שער לאנשים על מנת לקדם את עצמם ואת משפחתם ולדאוג לאינטרסים של הקהילה שלהם. צריך ואפשר לגשר בין האקדמיה לעולם החרדי, ולא לנסות להכפיף או לשנות את אורח החיים של אף אחד".

המכללה החרדית/ לאחר עשור בכנסת מונה למנכ"ל המכללה החרדית של עדינה בר שלום. "זה היה אתגר לקחת מכללה עם 650 תלמידות ולהפוך אותה לכמעט פי שלושה, לנהל 70 עובדים ולהתנהל מול הרשויות והמל"ג. הרגשנו שאנחנו עושים היסטוריה. שלוש שנים של סיפוק גדול".

יהיה טוב/ בהמשך שימש מנכ"ל תנועת טוב, "תנועה חברתית לחרדים עובדים, מתוך מטרה לדאוג למעטפת שלמה לחרדי שעזב את הכולל אבל רוצה להישאר חרדי מול הרשויות, המוסדות ועוד. בדיעבד התנועה קצת הקדימה את זמנה". לאחר שנתיים מונה לנהל את תחנת הרדיו קול ברמה.

קול ברמה/ "רדיו שיצא לדרך לפני כעשור ובא לתת מענה לציבור רחב: חרדי, דתי ומסורתי, בני עדות המזרח בעיקר אבל גם לקהל מרקעים אחרים. רדיו מאוד חברתי ומאוד קשוב למה שמעניין את המאזינים שלו. על האונס בקפריסין וצעדת הלהט"בים - לא נפרסם. גם לא על מקומות שפתוחים בשבת או על מקרי רצח ואלימות. לא נפרסם דברים שלא עוברים אוזן של אמא שיושבת עם הילדים שלה לארוחת ערב".

על גלי הרדיו/ "זה קסם. ברדיו יש דינמיות שאין בשום מקום אחר, כל יום קורה משהו חדש. זה להיות בפול אדרנלין. הקצב הוא מטורף. זה בדיוק מתאים לאופי שלי. אנחנו סוג של מפעל תרבות ואקטואליה למאזינים שלנו".

תחומי עניין/ לוח השידורים בתחנה מורכב מאקטואליה, שיעורים תורניים ובידור. "יש שידורי אקטואליה וחדשות, יש תוכניות תורניות בהשקפה, הלכות ופרשת שבוע לציבור שהעוגן הבסיסי שלו הוא התורה. והחלק של הפאן, ייעוץ, פנאי, מוזיקה וכיף, הכול כמובן עם ערך מוסף. לעובדים זה לא עוד מקום עבודה רגיל. יש להם תודעת שליחות. מבחינתי, העובדים הם הגאווה שלנו".

מדורת שבט/ "התחנה היא מין מדורת השבט של הציבור החרדי. נותנת מעטפת שלמה. אתה לא צריך לצרוך תקשורת בשום מדיה אחרת. הרדיו לא שייך להנהלה ולא למפרסמים אלא למאזינים, נקודה. לכן הרדיו יעשה רק מה שטוב למאזינים. אנחנו באים לקבוע סדר יום ולהציף דברים שמעסיקים את המאזינים שלנו. לתת חוויית רדיו מיטבית".

מיקרופון גם לנשים/ לפני כמה שנים נתבע רדיו קול ברמה על הדרת נשים, בעקבות מדיניות שלא להשמיע נשים בשידור. "זו תביעה קנטרנית. יש ברדיו לא מעט מגישות קבועות ושדרניות שמגישות פינות ותכנים מיוחדים, יש מנהלות בכירות ועובדות. כל אישה יכולה לעלות לשידור בתחנה בכל שעה. אין הדרה. אנחנו לא זקוקים שיגידו לנו מה טוב ומה לא טוב. בשטח לאט לאט דברים נעשים מעצמם בהדרגתיות".

רדיו לכולם/ "אנחנו נמצאים בתקופה שגם הציבור החרדי נכנס לעולם הדיגיטלי. הקמנו אולפן ברמה גבוהה ואנחנו משדרים משם בווידאו. הכול מתוך אותה שאיפה לתת מעטפת שלמה וכשרה. ועדיין נפעיל גם קו טלפון לאלו שלא מחזיקים מכשיר רדיו בביתם ומעוניינים להאזין לנו". ואגב, זה לא מעט, מדי חודש יש יותר משלושה מיליון דקות האזנה לשידורים בטלפון.

אם זה לא היה המסלול/ רואה את עצמו בעבודות של ניהול אבל עם נגיעה באנשים.

ובמגרש הביתי:

בוקר טוב/ "מתעורר ברבע לשש על 180 קמ"ש. לימוד, תפילה, ספורט, התארגנות ויציאה למשרד בבני ברק. עבודה עבודה עבודה עד שבע בערב, ואז מתחיל הסיוט של הנסיעה חזור לעיר הקודש. בבית מתחיל הקצב להירגע. רק באחת-שתיים אחרי חצות המנוע עובר להדממה".

פלייליסט/ "מצד אחד אברהם פריד, ישי ריבו ומוטי שטיינמיץ, מצד שני האנדלוסית עם כל הרפרטואר שלה ובאמצע כל השאר".

השבת שלי/ "להתענג בתענוגים עם כל מה שאין בשבילו זמן במהלך השבוע. להסתכל לילדים ולרעיה בעיניים כשהאוזניים והלב פתוחים רק להם. שיחות עם החברים אחרי התפילה, טעימות קטנות מערימת הספרים שעל יד המיטה ושינה כמו שצריך".

דמות מופת/ מנחם בגין ז"ל. "מעבר לכל ההישגים המדהימים והנאומים הפנטסטיים היכולת להמתין ארבעים שנה כמעט מחוץ לגדר, להאמין בצדקת הדרך, לא להיכנע לייאוש ובסוף לראות את החזון מתגשם. ללא ספק, מנהיג אמיתי".

מפחיד אותי/ להשתעמם.

משאלה/ "להצליח להשאיר טביעת אצבע ייחודית בעולם הזה, כזאת שתשפיע על אנשים גם כשכבר לא נהיה פה".

כשאהיה גדול/ "מה עוד חולם לעשות? ניהול, ניהול וניהול. זה התחום שלי. זאת האהבה שלי. להניע אנשים, לחולל תהליכים, לגרום לחלומות להתגשם וכשכל זה מטובל בקורטוב של אידיאולוגיה שמשנה מציאות - מי צריך יותר מזה?"

לתגובות: rivki@besheva.co.il