לימוד קבלה מתוך ראיית תהליך הגאולה במדינת ישראל. ישיבת המקובלים בית א-ל
לימוד קבלה מתוך ראיית תהליך הגאולה במדינת ישראל. ישיבת המקובלים בית א-לצילום: באדיבות בית הרב גץ

"כתלמיד במרכז הרב שמעתי שיש שיעורים בקבלה של הרב שלמה בנימין אשלג, בנו של בעל הסולם. עניין אותי ללמוד את זה, כי דברי הרב קוק זצ"ל מיוסדים על פי תורת הסוד.

רציתי להיכנס פנימה לנושאים האלה", כך מספר הרב ירחמיאל וייס, לשעבר ראש ישיבת ירושלים לצעירים. כשהגיע הרב וייס לשיעור, גילה להפתעתו כי סביב השולחן התכנסה חבורה גדולה ממיטב בחורי הישיבה שאיתם למד. "היו שם הרב יוסף ברמסון, ד"ר מרדכי ליפו, הרב בן נעים זצ"ל ובחור צעיר בשם אורי שרקי".

לעומת האווירה החצי-מחתרתית שאפפה בשעתו את העיסוק בתורת הקבלה והסוד בישיבות, כפי שמתאר הרב וייס, הרי שכיום, כמה עשרות שנים לאחר מכן, לימוד פנימיות התורה חודר יותר ויותר אל בתי המדרש הדתיים-לאומיים, בקבוצות או כבודדים שמתעניינים בתחום.

את היסודות ללימוד תורת הקבלה בארץ ישראל הניח האר"י הקדוש שהשבוע, בתאריך ה' באב, יצוין יום ההילולה שלו. הוא גם חזה כיצד ההתעוררות ללימוד הזה תתרחש בדור הגאולה ובארץ ישראל דווקא. "האר"י ז"ל אומר שככל שמתקרבים לדור הגאולה כלל ישראל יותר מזדכך, הכישרונות יותר עליונים. כי עצם העובדה שעולים לארץ ישראל, כבר פועלת הרבה מאוד", מסביר הרב ישראל אביחי, ראש ישיבת המקובלים בית א-ל בירושלים שבין החומות, "בגלל שאין חולק שאנחנו בדור הגאולה, המסר נעשה יותר קליט. הייסורים בגלות זיככו אותנו והיום בארץ ישראל דבריו של רשב"י יותר נקלטים, וממילא הציבור מבין ונקשר אליו".

אחד המקומות הבולטים שבהם עוסקים בקבלה תוך הזדהות עם ההשקפה הציונית-דתית הוא ישיבת המקובלים בית א-ל בירושלים. "התפקיד שלנו בישיבת בית א-ל הוא לחנך תלמידי חכמים שדבקים בתורה כולה, גם בתנ"ך, במשנה ובגמרא, ויחד עם זאת להנחיל את תורת האר"י והרש"ש בצורה פשוטה לכלל ישראל, שאמור לחיות את התורה הזאת ולחיות חיי קדושה וטהרה ברמות רוחניות מאוד גבוהות. זה חלק משלבי הגאולה, להכשיר את העם לתורה הגדולה הזאת", אומר ראש הישיבה, הרב ישראל אביחי.

במה אתם שונים מישיבות מקובלים אחרות?

"הרבה ישיבות מקובלים מכשירות תלמידי חכמים מאוד גדולים, ואנחנו חלק מהסיפור. המיוחד שבנו הוא שאנחנו רואים את המדינה, הצבא והממשלה וכל מה שקורה בכלל ישראל, גם את החומר וגם את הרוח, כחלק מגאולת ישראל. אנחנו מכשירים את הדור להבין דברים מופשטים ולהנחיל אותם לכלל ישראל". בישיבה, מציין הרב אביחי, ישנו מגוון רחב של לומדים. "אצל הרב גץ היה כלל שרק מי ששותף ומאמין בגאולת ישראל ושמדינת ישראל היא התגשמות חזון הנביאים, רק הוא נכנס לישיבה. היום שיניתי את זה. באים הרבה חרדים, אדמו"רים וראשי ישיבות חרדים, יושבים איתנו יחד על הספרים ומבררים את העניינים".

הזוהר של 'ידיעות אחרונות'

ישיבת בית א-ל היא אומנם חוד החנית בלימוד הקבלה כיום, אך כאמור לימוד הקבלה פורח במקומות נוספים המשתייכים לציונות הדתית. "הרב מרדכי עטייה זצ"ל הדפיס לפני ארבעים שנה את ספר הקבלה 'עץ חיים' ולקח לו כמה שנים למכור את אלף העותקים הראשונים. היום בשנה אחת הספר נמכר באלפיים עותקים", מעיד המקובל הרב יהושע ביסמוט (71). הרב ביסמוט מלמד בכולל 'אורות הקודש' ללימוד קבלה בישיבת ההסדר בראשון לציון, ובישיבת 'החיים והשלום' בראשות הנכד הרב מרדכי עטיה.

"בעולם הדתי-לאומי יותר ויותר באים להתעניין בפנימיות, בעיקר בכתבי הרמח"ל ובכתבי האר"י ז"ל. אבל אין הרבה אנשים שמוסרים שיעורים על הזוהר, כי הוא קשה", מוסיף המקובל הרב מרדכי שריקי (59), ראש מכון רמח"ל ובוגר הכולל בישיבת אלון מורה. "יש הרבה הוצאות של הזוהר, אבל ש'ידיעות ספרים' מוציאים מהדורה של ספר הזוהר זה דבר פלא, לא ראינו דבר כזה לפני שלוש שנים. כולם רוצים להוציא. יש משיכה ורצון להתקרב. לא רק לציון הרשב"י ולישועות, אלא לתורה עצמה".

את ההתקרבות ללימוד הקבלה תולה הרב ביסמוט בדור הגאולה. "יש דברים שנכתבו בזמן שמעיינות החוכמה היו סתומים, ועכשיו הם מתגלים לנו. הרמח"ל אומר שכל הזוהר הקדוש, לגאולה הוא מוכן, איך להבין ואיך לחיות ולהתנהג בזמן שלנו, זמן הגאולה". זו גם הסיבה שהרב ביסמוט רואה את לימוד הקבלה בישיבות כחובה. "כל תלמיד חכם שלומד בכולל והוא נשוי, חייב ללמוד ולהקדיש לפחות שעה אחת ביום ללימוד הקבלה. צריך להודיע בציבור את המסר הזה. אני מוסר כיום שיעורים בקבלה בכמה מוסדות, ביניהם בשכונת הר חומה ובישיבת מרכז הרב. בכלל יש היום יותר קבוצות של מי שסיימו הסמכה לרבנות, שרוצים לימוד באיכות ועם הבנה יותר לעומק בקבלה. מתחילים ללמוד יותר ויותר, וזה ילך ויתרבה".

מי שלדעת הרב ביסמוט צריכים להיות חוד החנית בתחום הם דווקא הצעירים, על אף הנוהג שלא ללמוד קבלה לפני גיל ארבעים. "בישיבה שלנו, אצל הרב עטיה, יש רווקים עם ראש פתוח שלומדים פנימיות. מי שחשקה נפשו ויש לו רצון פנימי שהנשמה שלו תעסוק בקבלה בגיל צעיר, יכול ללמוד. האר"י נפטר לפני גיל ארבעים, ואם היו אומרים לו לפני גיל ארבעים לא ללמוד קבלה, לא היה לנו כלום. בימינו יש יותר יחידי סגולה שמרגישים שהם רוצים ללמוד בהרבה עיון ועומק, ואדרבה צריך לזה ראש צעיר. ככל שמבוגרים יותר, לא מגיעים להבנות ולעומק שנדרש בלימוד הזה". לדבריו, התפתחות הטכנולוגיה מסירה חששות שהיו פעם בנוגע לצעירים. "אחת הסכנות היא שאנשים לא יחשבו אחרי שהם לומדים קבלה שיש דמות למעלה. היום יש ווייז ואנחנו יכולים להבין יותר בקלות שאין דמות בעולמות העליונים, אלא הכול משל. החוכמה שמתפתחת עוזרת לנו להילחם בהגשמה ולהבין את פנימיות התורה".

חברותא בזוהר: ר' אברום והרב הנזיר

ברוב ככל הישיבות והמכינות המשתייכות לציונות הדתית עדיין אין לימוד של תורת הנסתר. ערוצי היוטיוב של הישיבות מעלים יבול דל מאוד בתחום, למעט שיעורים חד פעמיים שנמסרים בישיבות על ידי מקובלים. הגישה שנמנעת מעיסוק בתורת הסוד שולטת במרבית הישיבות הגבוהות של המגזר כבר מראשית דרכן. כך למשל היה המנהג בישיבת הדגל הדתית-לאומית מרכז הרב. "בישיבת מרכז הרב לא היה כבוד גדול למקובלים. התנגדו ללימוד קבלה", מעיד הרב דניאל ברק ווינט, ראש מכון גמרא סדורה, "אני זוכר ששאלתי את ראש הישיבה הרב אברהם שפירא האם אפשר ללמוד זוהר או שצריך לחכות לגיל ארבעים. ראש הישיבה ענה ש'לקרוא זוהר אפשר גם בחור בישיבה. ללמוד על מנת להבין, יש לחכות עד גיל ארבעים', והוסיף: 'וגם גיל ארבעים זה לא לכל אחד'".

על אף ההימנעות מעיסוק בתחום בישיבות, היו בקרב התלמידים מי שלמדו קבלה. הרב ירחמיאל וייס, שתיאר בראש הכתבה את השתתפותו יחד עם חברים נוספים בשיעורי קבלה, ידע כי רבו הרב צבי יהודה קוק התנגד ללימוד קבלה בשלבים מוקדמים. "הרב צבי יהודה בשיטתיות לא אהב להזכיר את ספרי הקבלה. הוא טען שצריך הכשרה וצריך ללמוד ממקובל מסודר מסורת וטהרה, ולכן הוא לא התעסק בזה. רק הרב הנזיר הזכיר לנו מדי פעם מקורות בשיעורים".

אולם אם הרב וייס חשב כל הזמן שהוא לומד בהסתר בלי ידיעת ראש הישיבה, התברר לו שטעות הייתה בידו. "הרב צבי יהודה ידע שאני בעסק הזה. היה ספר של אחד מאבות המשפחה שלו, ספר של חוכמה פנימית, והרב צבי יהודה כתב עליו הערות. יום אחד פנה אליי הרב צבי יהודה ואמר ששמע שאני לומד פנימיות, ושאל אולי אני יכול לערוך את הספר". גם הרב אברהם שפירא זצ"ל, ראש הישיבה, היה עוסק בתורת הנסתר, אם כי הרחק מעין התלמידים. הרב שאר ישוב כהן זצ"ל העיד כי ראה את הרב שפירא מגיע בימי שישי ללמוד עם אביו, הרב הנזיר, ויחד עסקו בזוהר ובאידרות.

למי הרב ממליץ ללמוד קבלה?

"אין ספק שהלימוד בספרים הללו פותח את הראש להבין דברים עמוקים ויסודיים. אי אפשר להתקבע באמונה בלי זה, בלי תורת הרזים שום דבר לא יזוז. כל החלק הראשון של ספר 'אורות הקודש' מלא בכך. יחד עם זאת, היום לא חייבים ללמוד את הקבלה עצמה, כי יש מתווכים. התכנים מונגשים בצורה כזאת שלא צריכים להתעסק עם המושגים הקבליים שקשה מאוד להשתלט עליהם. אפשר להבין דרך המתווכים שמעבירים את חוכמת הסוד".

החשש מכניסה מוקדמת לקודש גורם גם כיום לראשי ישיבות רבים בציונות הדתית העוסקים בתורת הנסתר לסרב להתראיין לכתבה ולדבר ברבים על התורה שבה הם עוסקים. "אני לא רוצה להתראיין על כך כי זו לא הדרכה כללית אלא הדרכה פרטית, יש על זה מאמרים של הרב זצ"ל", אומר אחד מראשי הישיבות. גם הרב ישראל אביחי מדגיש את החששות סביב ההתעסקות בקבלה: "היום יש יותר דרישה, אבל צריך מאוד מאוד להיזהר. אדם יכול מצד אחד לגרום לעצמו לרוחניות מאוד בריאה. הוא מתמלא בקדושה וטהרה והשגות רוחניות מאוד גבוהות. עם זאת, לחשוש צריך. צריך להיזהר שלא ייכנסו אנשים שלא ראויים לכך. לא בכדי הבן איש חי, החיד"א, הבעש"ט, הרמח"ל והרב קוק הפשיטו את הקבלה לשפת העם, כדי שיבינו".

במקומות רבים בארץ ובחו"ל התפתחה בשנים האחרונות תרבות שלמה של לימודי קבלה על ידי גויים ולהבדיל אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. "יש כאלה שקיבלו את החיצוניות ונמשכו לחיצוניות", אומר המקובל הרב מרדכי שריקי, שדוחה את אופי הלימוד הזה: "יש כל מיני לימודי קבלה בתל אביב שזה הגולם של הקבלה. יש פולקלור סביב הקבלה בניו אייג'. אצלם זה טרנד, כמו שפעם היה בודהיזם. הדרך האמיתית היא בבתי מדרש ובישיבות שלומדים יומם ולילה ודבקים בחוכמה, העיקר שמכוונים ליבם לשמיים. אם לביזנס, בוודאי שזה לא לשם שמיים".

להישאר בגדר הטבע

תופעת המקובלים שמבקשים תשלום ממי שפונים אליהם לייעוץ מצליחה להכעיס מקובלים רבים. "מקובלים כאלה - זה לא מקובלים", אומר בחריפות הרב ביסמוט, "אנחנו לא הולכים אליהם. הם מנצלים אנשים, אין דבר כזה. מי שלומד קבלה ומקבל קהל, תבוא אליו והוא יברך אותך. כמו הרב מרדכי אליהו, שהיינו באים אליו ואף פעם לא ביקש גרוש. אנשים שלוקחים כסף זה רק לבוש של מקובל, אבל זה לא קבלה. אין בשום מקום הדרכה כזאת לקבל כסף. אדרבה, מטרתו של המקובל ללמוד כוונות ותיקון מידות ולקרב את כלל עם ישראל לאבינו שבשמיים".

למרות שרבים הדביקו לאביו, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, את הכינוי "המקובל האלוקי", טוען בנו הרב שמואל אליהו כי הוא כלל לא דיבר על קבלה. "לא שמענו את הרב אליהו מדבר על זוהר או כתבי האר"י, הוא היה אישיות שכולה פנימיות ונשמה. התנהגותו הייתה כמלאך ה' צבא-ות והברכות שלו כמו שליחות משמיים".

ראית ניסים בבית?

"ראיתי הרבה ניסים, אבל כשגדלנו לתוך זה - זה נראה לנו כטבע. רק כשהרב נפטר שמנו לב שזה נס. לבני אדם אין כוחות על-טבעיים, לקב"ה יש כוחות על-טבעיים. מי שקשור בקב"ה ודבק בו, הוא עושה לו את רצונו, לפעמים או הרבה פעמים. בני אדם לא יכולים לעצור את השמש, אבל אם אדם מקושר לקב"ה כמו יהושע, השמש תיעצר. לרב אליהו לא היו כוחות על-טבעיים, כי לאף אחד אין כוחות כאלה".

הרב אביחי, איך אפשר לדעת כיום לאיזה מקובל ללכת?

"כתוב 'אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו', אבל איך אפשר לדעת אם הרב הוא מלאך? הרי לא ראינו מלאכים! בפשטות זה מידות טובות ושהוא זך, לא עצבני, קפדן או מרוכז סביב עצמו. הפירוש העמוק הוא שהעניין שלו הוא כמו מלאך, חשוב לו התלמיד, הוא רוצה לקדם את התלמיד כלפי מעלה, לא רק לקדם את עצמו. אם הרב עם עצמו, אדם לא יכול להיבנות מרב כזה".

יש מישהו מהמקובלים בעלי הכוחות שהרב ממליץ לפנות אליו?

"הכול בדרך הטבע, לא מנותק מהטבע. אדם מתקדש ומתעלה ואז הוא מקבל כוחות, אף אחד לא חולק על זה. אבל זה מסוכן אם זה לא בגדר הטבע. דרך הטבע זה שהוא יכול להכיל את זה. אם לא בדרך הטבע, זו לא תורה מדויקת. ככלל, אם דבר לא מתיישב בדברי רבותינו הקדושים כמו האר"י והרש"ש, צריך בדיקה. הרי אין לנו השגות יותר מרבותינו הקדושים".

גם הרב שריקי מסרב לראות בקבלה משהו על-טבעי. "אני לא חושב שיש בימינו דבר כזה. יש פעולות - זה משהו אחד, ולימוד זה עניין אחר. אנשים שיש להם כוחות זה קבלה מעשית, שזה תחום אסור לפי האריז"ל ותלמידיו. מה שכן מותר זה גילויים והשגות. אנשים יכולים להשיג פנימיות, סודות. אבל לא עתידות או פעולות למעלה מן הטבע. הלימוד בספר הזוהר לא מכוון אדם כיצד לפעול פעולות".

בשביל הציבור הרחב, מה כן אפשר לומר שיש בספר הזוהר?

"אין רשב"י בלי זוהר, ואין זוהר בלי רשב"י. הדמות והאישיות שלו מתגלות דרך הספר המיוחד הזה. אין עוד ספר שמתייחסת לו הקדושה כמו ספר הזוהר. לא כתוב המדרש הקדוש או התלמוד הקדוש, רק הזוהר הקדוש, כי הספר פונה למקום של גן עדן ועולם הבא. גם האזכורים המעטים שהיו בחז"ל כמו במסכת חגיגה, זה לא משנה סדורה כמו בזוהר על מעשה בראשית ומעשה מרכבה. בפשטות, מעשה בראשית זה סוד הבריאה - איך השתלשלה הבריאה מהאין סוף להיום. ומעשה מרכבה – איך הקב"ה מנהיג את הנמצאים כדי להביא אותם אל השלמות. הקשר הזה בין האדם לקב"ה, אף אחד לא דיבר עליו. בתורה שבכתב ה' מדבר עם משה, אבל אתה ראית שהקב"ה מדבר לרבי עקיבא או לרבי טרפון? לעומתם, בספר הזוהר הקב"ה מדבר לרבי שמעון. לפי האידרא, רבי שמעון כינס את כל הנשמות מתחילת עד העולם ועד סופו בתוך הספר הזה, שנקרא ספר הזוהר".