התפכחות ערבית נגד ירי בלתי חוקי

רצף אירועי ירי ומספר קרבנות הביאו לראשונה לשיתוף פעולה של מנהיגים ערבים עם הקריאה בלוד להגברת האכיפה נגד התופעה הקטלנית.

שמעון כהן , כ"ט בתמוז תשע"ט

הפגנת תושבי לוד
הפגנת תושבי לוד
צילום: ליטל שוקרון/TPS

גם השבוע חוותה העיר לוד ירי שהפעם הוביל לפציעתה באורח בינוני של תושבת העיר. האירוע הזה מצטרף לירי שבו נפגעה ילדה בת תשע בעיר שבוע קודם ולעשרה הרוגים באירועי ירי בעיר מאז ראשית השנה. בעקבות האירוע קיימו תושבים הפגנת מחאה בקריאה למשטרה להגביר את האכיפה מול התופעה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, ותהינו אם ניתן לבשר היום בשורה כלשהי לתושבים והוא משיב בחיוב. "בעקבות הלחץ שלנו ושל התושבות קיבלנו עוד מאה שוטרים שמוצבים בלוד מאז שלשום", הוא אומר אך ממליץ שלא לראות בלוד מוקד אלימות בלעדי. "המדינה נהייתה אלימה, רצח בהרצליה, רצח בחניון ברמלה, זוג בבאר שבע ועוד. משהו רע קורה במדינה. אצלנו זה מקבל בולטות בגלל השימוש בנשק בלתי חוקי. כדורים תועים מקומים יותר, אנשים תמימים יורדים לרחוב ויכולים לקבל כדור, ולכן הזעקה אמתית. זו הסיבה שלא כמנהגי הרגשתי צורך לכאוב יחד עם התושבים ולהיות איתם בהפגנה"

כשהוא מפרט את הצעדים הנדרשים למיגור התופעה מחלק רביבו בין צעדים לטווח ארוך לכאלה המיועדים לטווח הקצר: "בטווח הקצר דרשנו וקיבלנו תגבור מאסיבי של שוטרים ואנחנו מצפים למבצע מאסיבי. בארוך טווח יש את מה שהעירייה עושה, וזה פעילות חינוך במגזר הערבי, חינוך לערכים ולמניעת אלימות וחינוך בכלל. ילד שרוכש השכלה בגרות ותואר ראשון כבר לא יהיה בתחום הפשע".

"בתחום המדינה אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים להחמיר ענישה בתחום אחזקת הנשק. לא יאומן עד כמה זה קל לרכוש והעונש הוא רק שנת מאסר אחת על שימוש בנשק. זו מכת מדינה. במגזר הערבי אומרים לי אנשים שבכל רגע נתון הם יכולים להשיג לי נשק. אנחנו צריכים לצעוק את הצעקה הזו".

ואולי הפוליטקלי קורקט מונע מהמדינה והרשויות לטפל בבעיה האמתית? אולי החשש להגדיר את בעיית הנשק הלא חוקי כשלטת במגזר הערבי מונעת את הטיפול בה?

רביבו סבור כי אין כל מקום לפוליטקלי קורקט והנתונים מדברים בעד עצמם. "92 אחוז מאירועי הירי במדינה הם מהמגזר הערבי. 70 אחוז מהנרצחים הם ערבים. אולי אפשר לומק שבגלל שהם ערבים המדינה לא עושה מעשה. זה מה שצועקים הערבים וטוענים שבגלל שזה עניין פנימי של סכסוכי חמולות, כבוד המשפחה וכו' דברים לא נעשים, אבל צריך לומר את האמת. החברה הערבית צריכה לעשות חשבון נפש על השימוש הקל בנשק, בשמחה בחתונות ובפתרון כל סכסוך".

ממשיך רביבו ומספר על הסיבות המטופשות שמובילות לחילופי יריות. "אני שואל אנשים לגבי הסיבות בכל מקרה ולפעמים אלו דברים שטותיים כמו ויכוח על תור במכולת או סכסוך בין ילדים שאחר כך ההורים מגיעים לירי או חראקה ליד הבית. זה דבר נורא. אצל היהודים יש ויכוחים אבל נדיר שמגיעים לירי כמו במקרה השבוע בחניון ברמלה".

באשר לסיבה שמובילה להתנהלות הזו אומר רביבו כי "זו מסורת של חברה בדואית שבטית של נקמות דם, והדבר השני הוא תחושה שהמדינה לא מגנה עליי מספיק ואני צריך להצטייד בנשק במצלמות וגדרות בבית שלי. גם כאן המדינה צריכה לתת תחושה שהיא כאן כדי להגן על כולם ולא צריך לאחוז בנשק".

על הטענה הערבית לפיה הרשויות בישראל אינן מתערבות כאשר מדובר בסגירת חשבונות פנים-ערבית אומר רביבו כי אכן יש ממש בטענות הללו. הוא מספר על עידוד של סולחות במגזר הערבי, כך אירע לפני ימים אחדים כאשר בסולחה שכזו נסגרה פרשת ירי תמורת כופר של שלוש מאות אלף שקלים.

בדבריו מדגיש רביבו כי בניגוד לעבר חלה תמורה משמעותית ביחסה של ההנהגה הערבית. "לראשונה חברי מועצה ערבים היו שותפים להפגנה. זה לא היה בעבר כי לא רצו את שיתוף הפעולה בנושא הזה וגם כי חששו לחטוף בעצמם אם יחצינו את הדברים. היום גם להם נמאס מהדבר הזה. זו סנונית ראשונה. תושבים ערבים שרואים את תגבור המשטרה אומרים לי בשקט 'כל הכבוד ותמשיכו'. דרושה זעקה גדולה בדרישה מהמדינה לקחת את הנושא הזה של אלימות לראש סדרי העדיפות".

על כל אלה מוסיף רביבו מבט כללי על המתרחש במדינה בהיבט הערכי-חינוכי. "אם הנערים חוזרים מקפריסין אחרי מעשה שלא ייעשה ומתקבלים כגיבורים משהו לא טוב קרה לנו. כשהמשטרה מנסה לפזר הפגנות תוקפים אותה על היד הקשה זה לא בסדר. צריך לתת גיבוי למשטרה ולא להתבכיין על יד קשה שנועדה להשיב את הסדר".