פולמוסי יהודים-נוצרים באוקספורד

כנס על הפרשנות היהודית מימי הביניים והלאה התקיים באוניברסיטת אוקספורד. חוקרים מ'אורות ישראל' דנו על פולמוסי הדתות לאורך השנים.

שמעון כהן , ו' באב תשע"ט

המשלחת הישראלית
המשלחת הישראלית
צילום: אורות ישראל

באוניברסיטת אוקספורד התקיים בשבוע שעבר כנס בנושא הפרשנות בחקר ההיסטוריה התרבות והיהדות מימי הביניים ועד העידן המודרני. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שהוביל משלחת מרצים ישראלית ממכללת אורות ישראל, ד"ר צבי שטמפפר, ראש רשות המחקר במכללה.

ראשיתו של הקשר בין האוניברסיטה הבריטית הנחשבת למכללה הוא בתקופה בה במשך שנתיים שימש ד"ר שטמפפר כחוקר בקיימבריג', והיוזמה לקיומו של הכנס הגיעה מהאיגוד הבריטי למדעי היהדות.

מדבריו של ד"ר שטמפר עולה כי ההתעניינות במורשת היהודית בבריטניה רבה ואינה פחותה מכל התעניינות במורשת עתיקה. בכנס האחרון "התמקדנו בתחום הפולמוסים וההקשרים הבינ-דתיים בין יהודים ומוסלמים ובין יהודים ונוצרים". במסגרת זו נדונו גם הפולמוס העולה מפירושו של הרמב"ם ומפירושו של רש"י. כמו כן נדון הפולמוס של הרב חיון בפורטוגל של לפני הגירוש, "כבר שם רואים את המתח וכניסת הפרשנות הנוצרית לכתבי הפרשנים היהודים באותה תקופה".

בדבריו מציין ד"ר שטמפפר כי היה הבדל משמעותי מאוד בין האופן בו התקבלו פולמוסים בארצות ערב לבין אלו שבאירופה. בעוד באירופה היה על המתפלמסים היהודים להישמר מלנצח באופן משמעותי מדי, פן יבולע להם, הרי שבארצות המזרח ניתן מקום לדיונים פילוסופיים ותיאולוגיים רבים בין הצדדים.

בדבריו מספר שטמפפר על "דיין מסיציליה שהלך ללמוד בישיבה של רב האי גאון בסוף המאה העשירית. הם ישבו וניסו לפרש פסוק בתהילים ואז רב האי גאון מבקש מהדיין ללכת לביתו של הקתוליקוס הנוצרי, ראש הכנסיה המקומית, ולשאול אותו כיצד מפרשים את הפסוק על פי התרגום שמצוי בידיהם. הדיין מסרב ללכת כי מה פתאום שיהודי יילך לנוצרי כדי לפרש פסוק בתהילים ורב האי גאון נוזף בו קשות ואומר שמעולם לא נמנעו אבותינו מלשמוע את האמת, גם מג' רועי בקר. לא משנה מי אומר את האמת יש להקשיב לדבריו אם יש לו הבר טוב. הדיין הולך לקתוליקוס הנוצרי ושומע את פרשנותו".

"ממחקרים רבים אנחנו רואים שהקשרים והפולמוסים והדיאלוג בין נוצרים יהודים לבין מוסלמים היה שונה באווירה בתחומים וברמה מה שאנחנו מכירים ורגילים מאירופה הנוצרית, וגם על כך דיברנו בכנס", מספר שטמפפר.

עוד הוא מוסיף ומציין כי החופש להתווכח לא היה ברמה שווה בכל מקום ולא בכל זמן. "יש לנו עדות של מוסלמי שמזדמן בבגדד של אותה תקופה ומספר על ויכוחי דת בין יהודים נוצרים מוסלמים ואחרים שמחליפים דעות ומתדיינים בענייני אמונה ודעות באופן מכובד ומכבד". כל זאת בארצות ערב. לעומת זאת באירופה התמונה אחרת: "התמונה שמקבלים לגבי יחסי יהודים גויים היא התמונה שתואמת את מה שקורה באירופה אבל צריך לקבל תמונה שלמה וכוללת. אירופה אינה חזות הכול".

מעבר לכך, מספר שטמפפר "הכנס עסק במגוון רחב של נושאי יהדות, לא רק ימי הביניים. הייתה הרצאה של נשיא המכלל, פרופ' יובל סיני, על חדשנות הרמב"ם ותפיסתו במשנה תורה ובמורה נבוכים בענייני נזיקין, קנסות וכו'. אני עסקתי בשאלה איך השתנות הזמנים משנה את הכלים שבהם פרשני המקרא משתמשים בכל תקופה, כלומר, לקחתי פסוק ועברנו יחד מתקופת בית שני ורואים את הכלים של פרשנות הפרושים מול הצדוקים ועד לימי הביניים והכלים החדשים שלהם והגישות השונות וראינו את הכלים שהגיעו מעולם הספרות כדי לעגן את הדברים בכתובים לפי הכלים המודרניים של זמנם".

בדבריו מציין ד"ר שטמפפר כי הכנס, שאינו הראשון בו משתתפת משלחת של אנשי 'אורות ישראל', מעיד על כך שבעוד שיתוף הפעולה ברמה הפוליטית הוא די קר, הרי שברמת השטח של החוקרים והפרופסורים יש התעניינות ורצון לשמוע ולהשמיע, גם כאשר מדובר במכללה ישראלית.