חופש בתשעה באב? חובה לתאם עם המעסיק

עובדים רבים מעוניינים בחופשה בצום תשעה באב, השאלה היא רק כיצד זה פועל או מתנגש מול רצון המעסיק. עו"ד אריה ארבוס עושה סדר.

ניצן קידר , ז' באב תשע"ט

עו"ד אריה ארבוס
עו"ד אריה ארבוס
צילום: שחר כהן

ביום ראשון יחול צום תשעה באב ועובדים רבים מעוניינים שלא לעבוד ביום הזה. מתברר שיש תנאים מסוימים כדי שיהיה מדובר ביום חופש על פי החוק.

עורך הדין אריה ארבוס, המתמחה בדיני עבודה, מסביר: "כולנו מכירים את העובדה שאנחנו מקבלים מהמעסיק מעת לעת תשלום מלא על מה שנקרא 'ימי חגים', אלא שתשעה באב לא נכלל בימים האלה שבגינם מגיע תשלום מהמעסיק על היעדרות".

"עם זאת, חוק חופשה שנתית קובע שעובד זכאי לבחור יום אחד מימי החופשה - שבדרך כלל צריכים להיות מתואמים מראש עם המעביד והוא זכאי להגיד אם כן או לא לצאת - שנמצא ברשימה של ימי הבחירה. תשעה באב נמצא ברשימה הזאת. כשאנחנו רוצים להיעדר ביום כזה - אפשר לבחור את תשעה באב כיום שינוצל מיתרת ימי החופשה בלי שהמעסיק יוכל לשלול זאת. זה חל על כלל המועסקים במשק.
יש סקטורים שיש בהם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שבהם יכול להיות יום בחירה נוסף".

"יש חובה לתת הודעה למעסיק שאנחנו רוצים לבחור את תשעה באב או יום אחר מרשימת ימי הבחירה, שלושים יום מראש", מוסיף עו"ד ארבוס.

לדבריו, "מבחינת המשק, זהו יום עבודה רגיל. דהיינו, היעדרות ביום תשעה באב לפי החקיקה החלה בישראל ובהיעדר נוהג אחר או הסכם קיבוצי - הוא יום עבודה. יש גם מעמד לנוהג במקום העבודה - אם נהוג בו במשך שנים שלא עובדים בתשעה באב, אי אפשר לשנות את הנוהג באופן חד צדדי. צריך לערוך שימוע לעובדים ואם זה נמצא כהרעת תנאים הוא יכול לזכות להתפטר במעמד מפוטר".