מחט האפידורל נשארה בגב, האם מדובר ברשלנות רפואית?

רשלנות רפואית נחשבת למקרה בו נגרם נזק ממשי לחולה כתוצאה מטיפול בלתי זהיר או שגוי.

תוכן שיווקי , י"ג באב תשע"ט

ניתוח
ניתוח
צילום: ISTOCK

בתחילת שנת 2019 פורסם מקרה חריג בישראל בו מחט שבוצע להזרקת אפידורל לאישה בזמן לידה, נשבר בגופה ונשאר בגבה.

המקרה זכה לתהודה רבה בתקשורת ובעולם הרפואה במדינה. הליך הזרקת אפידורל הוא הליך מקובל ושכיח בזמן טיפול בלידה, ולכן אירוע כזה הוא כה חריג וזכה לכל כך הרבה תהודה.

מאוחר יותר נכתב בארץ על מקרים נוספים ברחבי העולם בהם אירוע דומה אירע. יש לציין כי השארת המחט בגב היולדת היא מקרה מסוכן. ההזרקה מבוצעת בסמוך לאזורים רגישים בעמוד השדרה, והוצאת המחט השבורה לאחר מכן אינה פשוטה מבחינה כירורגית ואף הרופאים מעדיפים שלא לסכן את האישה ולהשאיר את המחט בגבה.

לאחר פרסום המקרה עלתה השאלה האם מדובר במקרה מובהק של רשלנות רפואית. במקרה כזה מוגשת תביעה והיולדת צריכה להיות מפוצה. היא קיבלה ייעוץ משפטי והוגשה תביעה בשמה, שבה בית המשפט יצטרך להחליט אם מדובר בטעות מקרית שלא היה ניתן למנעה או במקרה של רשלנות.

רשלנות רפואית

על מנת לדון בשאלה האם המקרה המדובר הוא תוצאה של רשלנות רפואית בהריון, יש להבין ראשית מהי רשלנות כזו. רשלנות רפואית נחשבת למקרה בו נגרם נזק ממשי לחולה כתוצאה מטיפול בלתי זהיר או שגוי. הנזק הנגרם לחולה יכול להיות פיזי או אף נפשי, כתוצאה מטראומה או מעוגמת נפש מרובה.

במקרים כאלו ניתן להבחין בין מה שמוגדר כטעות בלבד – כלומר מקרה שבו הרופא הפעיל שיקול מקצועי נכון ונקט באמצעי הזהירות הדרושים אך אירעה טעות שהייתה לו אחריות מועטה או חלקית לגביה. במקרים בהם קורות "תאונות" שכאלו, נבדק באיזה אופן הטעות הייתה יכולה להימנע, וכמה זהירות ואחריות הפגין הרופא המטפל שביצע את הטעות.

על הרופא המטפל מוטלת חובת זהירות ומקצועיות משולבת. עליו לפעול באופן אחראי ולנקוט את כל אמצעי הביטחון האפשריים על מנת להעניק טיפול רפואי מתאים לפציינט שלו.

השארת המחט כמקרה קיצון

השארת מחט בגוף יולדת היא ללא ספק מקרה אפשרי של רשלנות רפואית בהריון. זהו מקרה קיצון. מקרים כאלו נדירים ביותר, גם מאחר והמחט שבה משתמשים לביצוע הזרקת האפידורל עמידה מאוד ולא אמורה להישבר.

במקרה של היולדת בישראל, השארת המחט בגופה גרמה לכך שלא יכלה יותר לעבור בדיקות MRI תקופתיות, מה שהיה דרוש לה מסיבות בריאותיות אחרות. כלומר, במקרה זה נגרם לה נזק ממשי, מעבר לעוגמת הנפש שכרוכה בכך שעצם זר נשאר בגופה לאחר הלידה. מבחינה משפטית, יש כאן טיעונים חזקים לטובת חשד לרשלנות.

האם זהו מקרה של רשלנות רפואית?

התשובה לשאלה האם מקרים כאלו הם דוגמה לרשלנות רפואית נתונה לפרשנות. מצד אחד, ברור שזוהי תקלה חמורה בביצוע הליך שגרתי וכי אסור שמקרים כאלו יקרו. מצד שני, במידה והמחט, לדוגמה, לא היתה תקינה ולכן נשברה, יהיה קשה יותר להצביע על רשלנות רפואית של המעורבים בתהליך הלידה.

כך או כך, כמובן שהוגשה תביעה במקרה, שעדיין מתבררת בבתי המשפט. כאשר אנשים מגיעים לבית החולים הם מצפים לקבל את הטיפול הטוב והמסור ביותר. תקלות נדירות אמנם קורות, אך כאשר הן קורות יש למצות את הדין עם המעורבים באותה רשלנות רפואית בהיריון או בזמן כל טיפול אחר.

עוגמת הנפש הנגרמת ליולדת גם היא מרכיב חשוב בקבלת תביעה של רשלנות רפואית. במקרה זה, מדובר בעוגמת נפש מרובה, שיש לה השלכות בריאותיות עתידיות. בכל מקרה, חובה על מערכת הבריאות ללמוד מכל מקרה שכזה ולקדם מניעה של תקלות דומות בעתיד.