בשבע מהדורה דיגיטלית

נדם קולה של המפלגה הדתית-לאומית

בשם הרצון לאחד את כלל הציבור הדת"ל תחת מפלגה אחת, ויתרו על האפשרות להשמיע קול אידיאולוגי באשר לזהותה היהודית של המדינה. דעה

הרב דרור אריה , כ"א באב תשע"ט

הרב דרור אריה
הרב דרור אריה
צילום: יהודה פרץ

איך קרה שדווקא הגרעין הקשה של הציבור הדתי-לאומי, זה שמאס תמיד בבינוניות הדתית ובפרגמטיזם המפד"לניקי, הביא להקמתה של תשתית פוליטית חדשה, אשר שאיפותיה מסתכמות בשמירת התא המשפחתי הנורמלי והבטחת זהותה היהודית של המדינה גם בדור הבא?

רעיון הקמתה של מפלגת 'נעם' לא צץ ביום בהיר אחד, כמה שבועות לפני תאריך סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת. 'נעם' היא רעיון שעבר בראשם של רבים מבני הציונות הדתית והמסורתית בשנים האחרונות, שמבוכה אחר מבוכה מהתנהלות מפלגת הבית שלהם הביאה אותם לקבור סופית את הרעיון כאילו היא יכולה להיות נציגה אותנטית של תפיסת עולמם בכנסת.

המלכתם של בנט ושקד, לפני יותר מחמש שנים, יחד עם שינויים בניסוח חוקת המפלגה והחלפת שמה, הצטרפו להתנהלות מאוד מתמיהה בנושאים של דת ומדינה. תחת שרביטה של המפלגה הדתית-לאומית עלה לראשונה הרעיון להעניק חלק מרחבת הכותל לתנועות הרפורמיות. זו המפלגה שפתחה את הפתח הגדול ביותר בפני תנועות הלהט"ב למשרד החינוך והעניקה להם תקציב גבוה משמעותית מזה שהיו רגילות אליו. דווקא היא שדחפה פתרונות חדשים לסוגיית הגיור, כאלו שלא עולים בקנה אחד יחד עם דעת התורה.

יחד עם פרישתם של מנהיגי המפלגה במערכת הבחירות הקודמת התעוררה התקווה שהשינוי המיוחל הנה זה בא, והמפלגה הדתית-לאומית שוב תשמור על הנשמה של המדינה. אלא שבינתיים התברר שלא רק זהותם של ראשי המפלגה היא שמנעה בעדה מלדבוק בערכיה, כי אם מטרתה החדשה – ייצוג הולם לכלל הציבור הדתי-לאומי, שבו טמון כישלונה.

מי שסימן לעצמו כמטרה את ייצוג כלל הציבור הדתי-לאומי, שפרוס על פני המפה הערכית מגבעת שמואל ופתח תקווה, דרך עיירות הפיתוח ועד המושבים קשת ושומריה, לקח על עצמו משימה בלתי אפשרית ולא הגיונית. כשייצוג כלל הציבור הדתי-לאומי הפך להיות מטרת על, נגוזה האפשרות של המפלגה הדתית-לאומית לומר או לעשות משהו באיזשהו כיוון אידיאולוגי.

והימים, בל נשכח, הם ימי מלחמה. יהדותה של המדינה, שהייתה חלומם של יהודים במשך אלפי שנים, נתונה תחת מתקפה בחזיתות שונות. זה לא רק שהזהות הלאומית נמצאת בקרב מגננה וכל העדפה של אומתך מסומנת כשנאה גזענית חשוכה. זה לא רק ששמירת השבת במרחב הציבורי הפכה, בעזרתו האדיבה של קמפיין ממומן ומתוכנן היטב, להיות נטל וסבל לכל המדינה. המלחמה היא עוד הרבה יותר נוראית וגם יותר בסיסית. מעל ומתחת לפני השטח אנו עדים ושותפים לניסוי הגדול ביותר שנערך בחברה האנושית בכל העולם – מיטוט התא המשפחתי הנורמלי והצבת שלל דגמים שונים כחלופות שוות ערך. במערכת החינוך מלעיטים ילדים בערכים שעד לפני כמה שנים היו מוקצים מחמת מיאוס, ולא ברור מתי התכנסנו כולנו יחד והחלטנו לשנות את דעתנו כמדינה ביחס אליהם.

והמפלגה הדתית-לאומית? נדם קולה. אוי לה מלומר "עד כאן", שמא קצה אחד של מצביעיה ייצא מחוץ לרשותה, ואוי לה משתיקה, שכן חוששת היא מאיבוד הקצה השני שיסיר ממנו טליתה. ומדינת העם היהודי, מה יהא עליה? אה, היא... שתקים לעצמה מפלגה.

שמעה המדינה בעצתם, הלכה לה וקיבצה את מי שלא ניסה או מנסה לצאת ידי חובת כולם ואין לו בעולמו חוץ משמירה על הדברים הפשוטים ביותר של כל עם. האם נסובב את ההגה ימינה או לא, אמרה אותה קבוצה, זו כלל לא הסוגיה, כשיש מי שקודח חור בירכתי הספינה.

אנחנו כבר באיחור רב. הגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות על הוואקום המסוכן הזה.

הרב דרור אריה הוא יו"ר מפלגת נעם