בשבע מהדורה דיגיטלית

מתקפה ימינה

בזמן שמפלגת ימינה מפרסמת תוכנית שעשויה להקל על מצוקת הדיור ולחזק את האחיזה ביו"ש רה"מ מהסס האם לאשר את הבנייה במתחם השוק בחברון

ניצן קידר , כ"א באב תשע"ט

מנסים לעסוק בתוכן אמיתי. השקת תוכנית הדיור של ימינה
מנסים לעסוק בתוכן אמיתי. השקת תוכנית הדיור של ימינה
ללא קרדיט צילום

הפרסומים שיצאו השבוע מטעם הליכוד נגד איילת שקד, הם רק אפס קצהו של מה שמתכננים ראש הממשלה נתניהו ואנשיו כדי לנסות להכפיש את מפלגת ימינה. נתניהו, כבר אין ספק, לא מחפש קולות במקומות אחרים אלא הולך על הראש של הגוש שלו, כדי להכריח את הנשיא להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה בתור יו"ר המפלגה הגדולה ביותר. הקו המנחה אותו הוא שאם המהלך יצליח אז זה בוודאי טוב, וגם אם לא - ימינה לא תמליץ על גנץ לראשות הממשלה ותיאלץ לתמוך בו.

אלא שנתניהו יורה כאן צרורות בתוך הימין כהימור. אסטרטגיה שיכולה לעבוד, אבל יכולה גם לגרום נזק. מי שבציונות הדתית עוד מאמין שלנתניהו אכפת ממנו, יכול היה לראות במקרה של ציפי חוטובלי מקרה בוחן. חוטובלי פנתה לנתניהו ואמרה לו שכנציגת הציונות הדתית במפלגתו הדבר הראוי לעשות הוא לשלם לה על נאמנותה אליו במינוי לתפקיד שרת הרווחה במקום חיים כץ המתפטר. זה הרי לא דורש הרבה מנתניהו, ומדובר במינוי לחודש בלבד. לחוטובלי זה היה עקרוני. נתניהו לא מיהר לתת לה את התיק.

מבחינה אלקטורלית חלקים גדולים בציבור הדתי-לאומי שבויים בליכוד. כל מי שאומר שבמפה הפוליטית לא דרושה מפלגה כמו ימינה, יבדוק נא כמה לנתניהו אכפת מהציונות הדתית באמת. אני מחפש נקודה ראויה לציון שבה נתניהו פעל למען הציונות הדתית. הסדרת ההתיישבות חשובה מאוד לציונות הדתית. היא נגררת ומקודמת, אם בכלל, באיטיות רבה. בענייני דת ומדינה, לא ממש בטוח שנתניהו פועל על פי האינטרסים של הציבור הדתי-לאומי. הליכוד מנסה לכוון לציבור הזה בעיקר בעתות בחירות, אבל לא נותנת לו הרבה בפועל לאורך הקדנציה.

בימינה עונים במעשים. בבחירות שבהן אנשי נתניהו מדברים רק עליו וכחול לבן ואחרות עוסקות ב"רק לא נתניהו", המפלגה מנסה ליצוק תוכן אמיתי שמעניין באמת את הציבור. תוכנית הדיור של מפלגת ימינה נשמעת כמו פתרון מעניין, שכבר הוצע בעבר באופנים שונים, אבל לא על ידי אנשים שיש סיכוי שתהיה בידיהם היכולת ליישם אותו. בעוד בליכוד ממשיכים לדבוק בפתרונות שלא הוכיחו את עצמם במיוחד, מציעים בימינה דיור לחצי מיליון ישראלים במערב השומרון, כחצי שעת נסיעה מגוש דן, כדי להגדיל את היצע הדירות ולהוריד את המחירים.

על הדרך זהו גם צעד התיישבותי אמיץ. טיפול בכ-35 אלף דונמים של אדמות מדינה, שניתן לפתח לפחות מחצית מהן כדי לבנות יותר מ-110 אלף יחידות דיור במחיר של פחות ממיליון שקלים. אין אדם בציבור הדתי-לאומי שהנושא לא מדבר אליו. אין אדם בכל ציבור בישראל שהנושא הזה לא מטריד אותו. לא מדובר בהצעה מטורפת או מסובכת בצורה יוצאת דופן מבחינה מדינית. מדובר בתעוזה. בעוד הליכוד מנסה ללכלך את אנשי ימינה, הם משיבים לו בהצעות שיאתגרו כל ממשלת ימין.

השאלה היחידה שנתניהו לא מצליח לענות עליה - ולא במילים אלא במעשים - היא האם הוא באמת רוצה להקים ממשלת ימין אחרי הבחירות. לפי ההתקפות הבלתי מרוסנות שיוצאות מסביבתו נגד שקד, סמוטריץ' (שעליו לגלג בעצמו לפני כמה שבועות) ואחרים, נראה שנתניהו בעיקר רוצה להקים את הממשלה הבאה. האם היא תהיה ימין, שמאל, ממשלת אחדות או סתם ממשלת תקיעות לאומית? זה כנראה הרבה פחות משנה בבחירות שעוסקות בדבר אחד: נתניהו או רק לא נתניהו.

דרוש אומץ

בשבוע שעבר עסק עמיתי יוני רוטנברג באופן מעמיק בסיפור השוק בחברון, שממתין לאומץ ממשלתי ויכול גם הוא להיות בידי היישוב היהודי. גם כאן נתניהו, האיש שנחשב כביכול למנהיג הימין, מהסס. חוות הדעת הבעייתית שהייתה בנושא מהצד המשפטי הוחלפה בחוות דעת שמותירה את הנושא לפתחו של ראש הממשלה. בשנה שבה מציינים מלאות 90 שנה לפרעות המזעזעות ביהודי חברון, כשבמקביל הצד הפלשתיני פועל באינטנסיביות כדי לבנות ולנסות לחנוק את היישוב היהודי, מופעל לחץ על נתניהו שישחרר את השוק ליהודים.

פרט לעובדה שמדובר בצעד נכון מבחינה ריבונית, זו גם תשובה ניצחת לטרור, שכן ראש עיריית חברון שמנהיג את הניסיון לפגוע ביהודים בעיר האבות, הוא עצמו מחבל שהורשע ברצח יהודים. הרשות הפלשתינית הכריזה על חברון כשטח שנמצא בעדיפות הגבוהה ביותר לפיתוח. בישראל חברון נמצאת בתחתית הרשימה. נתניהו היה זה שחתם על הסכם חברון והתחייב בו כי "הממשלה תפעל לשמור על כל התנאים והצרכים הנדרשים לקיומו, ביטחונו וביסוסו של היישוב היהודי בחברון". מאז הוא כנראה שכח את העניין, כמו הרבה דברים אחרים.

לפחות שניים משרי הליכוד המכהנים וח"כ אחד בכיר כבר פנו לנתניהו בנושא. גם שר ימין אחד ושר חרדי אחד שלחו פניות דומות. אם נתניהו מבקש באמת להקים ממשלת ימין, אולי השוק בחברון יהיה תחילתה של הצהרה אמינה שהוא באמת חותר ימינה, ולא רק חותר לרסק את ימינה.

נתניהו יטען שהאמריקנים מונעים ממנו ושהדבר עלול לעורר ביקורת. אנחנו רק נזכיר בדיקה שערכנו עם פקיד אמריקני בכיר שהתייחס להצהרה של השגריר דיוויד פרידמן בעניין ריבונות ביהודה ושומרון: "הממשל לא ייתן אישור לבנייה, זו פעילות של ישראל. מי שצריך לקבל החלטות זו ממשלת ישראל. להערכתי הממשל לא יבוא ויתנגד באופן חריף כפי שהיה בעבר". אנחנו רק הזכרנו.

כן, דרוש אומץ ורצון ועוד דבר אחד קטן - החלטיות ואמירה: אני מנהיג הימין. בינתיים ראש הממשלה מנהיג את תנועת נאמני נתניהו. את הימין הישראלי הוא זנח מזמן.

תהיה אפליה?

הסכם הסחר עם דרום קוריאה הוא הסכם כלכלי לכל דבר ועניין, אבל פן מדיני אחד שלו משמעותי במיוחד, בעיקר בעידן שאחרי הכרת טראמפ בירושלים וברמת הגולן.

על ההסכם הזה עובדים כבר כמה שנים. אחת הנקודות שהייתה במחלוקת נגעה להחלת ההנחות בתעריפי המכס על כל חלקי מדינת ישראל. הדרום-קוריאנים ביקשו שייכתב בהסכם כי הוא לא יחול על אזורים כבושים על פי עמדת הקהילה הבינלאומית – היינו יהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. המשמעות היא שחברות שמייצרות סחורות באזורים אלו עלולות שלא ליהנות מתעריפי ההקלות במכס כמו חברה שמצויה באזורים אחרים בישראל.

העמדה הרשמית של ישראל הייתה כי היא לא מוכנה לשמוע על סעיף שיחריג את יהודה ושומרון, רמת הגולן וחלקים מירושלים, אולם מתחת לפני השטח הדרום-קוריאנים הבהירו כי מבחינתם, גם אם לא יירשם סעיף כזה, הרי שהם שומרים לעצמם את הזכות לפעול כך. למרות זאת, במשרד הכלכלה לא היו מוכנים לוותר. "הסכם הסחר בין ישראל וקוריאה הוא בעל חשיבות אסטרטגית. ההסכם מגביר את נוכחותנו ביבשת אסיה, יגדיל את הסחר ההדדי עם קוריאה - הכלכלה הרביעית בגודלה ביבשת אסיה ואחת הגדולות בעולם. ההסכם יגדיל את היצוא בין היתר בכך שיעניק ליצואנים הישראלים עמדת תחרות מול מדינות שכבר יש להן הסכמי אזור סחר חופשי (ביניהן האיחוד האירופי וארצות הברית) ויסלול את הדרך לחתימת הסכמים נוספים", אמרו במשרד.

במשרד גם מתעקשים כי הסכם הסחר החופשי בין קוריאה לישראל אינו כולל כל אבחנה טריטוריאלית בתוך שטח וישראל. עם זאת מציינים כי "בדומה להסכמי סחר אחרים, דוגמת הסכם הסחר עם האיחוד האירופי, קוריאה עשויה שלא לתת הטבת מכס ליצוא שמגיע מאזור יהודה ושומרון ורמת הגולן". עוד ציינו כי "ישראל הבהירה באופן מפורש שהיא לא מסכימה לעמדה הקוריאנית. על כן, אם קוריאה לא תחיל את ההסכם על יצוא שמעבר לקו הירוק, מדינת ישראל תדאג לכך שאף יצואן מאותם אזורים לא ייפגע, וזאת כאמור בדומה להסכמים אחרים שיש לישראל".

שר הכלכלה אלי כהן מסביר בשיחה עם 'בשבע' כי "הסכם הסחר שצפוי להיחתם עם דרום קוריאה לא עושה הבחנה, החרגה או אפליה של אף אזור. יש התייחסות שאינה מופיעה בהסכם, שהוצגה מצד הקוריאנים ואומרת שהם לא בהכרח מוכנים להוריד מכסים על מוצרים שמיוצרים באזור יהודה ושומרון. אנחנו הגבנו להם ואמרנו שהדבר אינו מקובל עלינו. אנחנו מנוסים בדבר הזה ויש מנגנון שיפוי, שאם מישהו ייפגע הוא יקבל מהמשרד שלנו שיפוי מלא עד השקל האחרון. אנחנו אוהבים את יהודה ושומרון ושומרים על האזור", מוסיף השר. כהן אף שלח השבוע למנכ"ל מועצת יש"ע מכתב רשמי בנושא עם הבהרה. בינתיים התברר שההסכם עצמו עוד קצת רחוק מחתימה ומדובר בזיכרון דברים.

מי שחשף את הדבר הוא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שענה לפנייה של ח"כ צבי האוזר מכחול לבן, חבר האופוזיציה, שביקש את התערבותו בעניין החרגת יו"ש, רמת הגולן ואזורים בירושלים מהסכם הסחר החופשי עם דרום קוריאה.

במכתבו מציין היועץ המשפטי לממשלה כי נתן אישור חריג לקידום ההסכם בתקופת ממשלת מעבר, אך חתימה עליו אינה אמורה להתבצע בקרוב. הוא אף מוסיף שהממשלה הבאה תהיה רשאית לשנות את ההסכם. "אין בחתימה על ההצהרה בכדי לכבול את ידי הממשלה הבאה, באם תחליט לבקש שינויים בהסכם, בניגוד לעמדה שגובשה עתה על סיום המשא ומתן", כותב מנדלבליט. עם זאת מציין היועמ"ש כי החלטה לגבי החרגה של אזורים שונים היא של הממשלה בלבד ולא נעשתה פעולה המחייבת התערבות משפטית.

השאלה המרכזית היא לאן כל זה הולך. זה לא ההסכם הראשון שנחתם בשנים האחרונות ושאזור יו"ש ואזורים אחרים הוחרגו בו, בעיקר בעל פה מכיוון שישראל לא מסכימה לסעיפים כתובים מסוג זה. האם הדרום-קוריאנים יתעקשו על כך? יש מי שבטוחים שזהו מקרה בוחן שישפיע על העתיד, אחרים אומרים שמדובר ברוטינה שחוזרת מדי כמה שנים בהסכמים שונים. אנחנו מבטיחים לעקוב ולבדוק האם ההחרגה הזאת, גם אם בעל פה, מתקיימת בפועל אחרי חתימת ההסכם.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com