79% תיקים נגנזו מבלי להגיש כתב אישום

פורסם דו"ח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2018. במהלך השנה העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-34,300 תיקי חקירה.

ערוץ 7 , י"א באלול תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: ISTOCK

פרקליטות המדינה פרסמה הבוקר (רביעי) את דו"ח הסיכום השנתי לשנת 2018.

פרסום הדו"ח, זו השנה הרביעית, הינו חלק מתהליך רחב המקודם בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים כולו, להנגשת מידע ונתונים לציבור הרחב.

הפרקליטות רואה ביכולתה להפיק נתונים מהימנים אודות עבודתה כלי ניהולי שנועד לשפר את עבודתה, להציף נושאים לדיון ולהביא לייעול תהליכי עבודה בארגון ולקידום האינטרס הציבורי.

בשנה החולפת חלה תנופה משמעותית בפרויקט ריענון וחידוש הנחיות פרקליט המדינה. מטרת הפרויקט, שהואץ בשלוש השנים האחרונות, הינה לעדכן את מדיניות הפרקליטות במגוון נושאים בתחום הפלילי והאזרחי, על מנת להתאימה למציאות המודרנית ולשינויי הפסיקה והדין. במסגרת זו, נוספו עשרות הנחיות חדשות ועשרות נוספות עודכנו ותוקפו מחדש.

בנוסף, בשלהי 2018 הושק עמוד פייסבוק חדש לפרקליטות, שזכה לאלפי עוקבים מאז עלה לאוויר, ונועד בראש ובראשונה לטובת חיזוק אמון הציבור בפרקליטות, ע"י הנגשת מידע מקצועי ומהימן בצורה ישירה ושקופה, אודות עבודת הפרקליטות ועובדיה. בנוסף, ננקטו פעולות חדשות לצורך שיפור סביבת העבודה ופיתוח ההון האנושי, בין היתר ע"י יצירת מסלול הכשרות והשתלמויות מובנה לפרקליטים וכן בשיפור הכשרת המתמחים החדשים בפרקליטות.

הדו"ח השנתי כולל נתונים אודות פעילות פרקליטות המדינה – מחוזותיה הפליליים והאזרחיים ויחידות המטה, ובכלל זאת מחלקת הבג"צים, מח"ש, יחידת הסייבר, המחלקה למשפט העבודה והמחלקה הפיסקאלית ועוד, וכן נתונים על שיעור ההרשעות ושיעור הסדרי הטיעון במשפטים הפליליים שהסתיימו בשנת 2018.

להלן מספר נתונים בולטים לשנת 2018

כוח אדם -

בפרקליטות הועסקו נכון לסוף שנת 2018 כ-1,875 עובדים, מתוכם 1,031 פרקליטים, 244 עובדים מינהליים, 364 מתמחים, 118 סטודנטים, 72 בני/בנות שירות ו-45 חוקרי מח"ש.

ניהול נשי - 62% מהמנהלים בפרקליטות הן נשים. ארגון "צעיר" – 35% מהפרקליטים הם עד גיל 35, 62% עד גיל 40. שילוב בני המיעוטים מצוי במגמת עליה מתמדת, והם מהווים כ-8.7% מכלל עובדי הפרקליטות, מחציתם פרקליטים. שיעור זה עלה ב-58% מאז 2014.

תיקי חקירה: במהלך 2018 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-34,300 תיקי חקירה, מתוכם 36% עם המלצת גניזה. כ-68% מתיקי הפרקליטות (כ-20,000 תיקים) שנפתחו בפרקליטות בשנת 2018 טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם.

כ-91% מהתיקים טופלו בתוך שנה ממועד קבלתם,למעלה מ-99% טופלו בתוך שנתיים ממועד קבלתם.

כ-40% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 16% בעבירות מין ו-9% בעבירות הונאה.

כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים: 84% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי בשנת 2018 הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית.30% מכתבי האישום שהוגשו במהלך שנת 2018 עסקו בעבירות אלימות כעבירה מרכזית.

אכיפה אזרחית: הוגשו 217 תביעות יזומות, בהיקף של כ-751 מיליון שקלים, רובן המוחלט בתחום של נזיקין ומקרקעין.

הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל. בשנת 2018 חלה ירידה במספר התיקים שהועברו מהמשטרה אל הפרקליטות ביחס לשנת 2016, כאשר הועברו 34,316 תיקי חקירה מהמשטרה לעיון הפרקליטות, ונפתחו על בסיסם 29,341 תיקי פרקליטות.

כ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2018 עסקו בעבירות אלימות, כ-16% בעבירות מין, כ-9% בעבירות הונאה וכ-7% בעבירות רכוש. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.

בכ-36% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2018 המליצה המשטרה לסגור את התיק, מכיוון שסברה שלא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין פלילי. בשל העובדה שהתיקים המועברים לפרקליטות מהמשטרה הם בגין עבירות שאין בסמכות המשטרה להכריע בהן, התיקים הללו מועברים לעיון ראשוני של פרקליט. במרבית התיקים מאשר הפרקליט את המלצת המשטרה לגניזת התיק ובמיעוט מובהק מהתיקים הללו מוגש כתב אישום.

בשנת 2018 נסגרו במחוזות הפרקליטות 24,444 תיקים (מדובר בתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2018 או בשנים קודמות). 5,224 תיקים מתוכם (21%) הועברו לטיפול גוף תביעה אחר (בעיקר לתביעה המשטרתית) וכ-19,220 תיקים (79%) נגנזו במחוזות הפרקליטות מבלי שהוגש בהם כתב אישום, כאשר עילות הסגירה המרכזיות הינן חוסר ראיות (59%), נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (20%) וחוסר אשמה (15%). התיקים שנגנזו יוחסו לכ-28,074 חשודים.

מהתרשים להלן ניתן לראות כי ב-2018 חלה עלייה משמעותית בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה. ככל הנראה, עלייה זו נובעת מתיקון הנחיית פרקליט המדינה 1.3, ששינתה את נקודת האיזון בין תיקים שנסגרים בעילה של חוסר אשמה לתיקים שנסגרים בעילה של חוסר ראיות, כדי להוביל במכוון לכך שיותר תיקים ייסגרו בעילת חוסר אשמה, המיטיבה יותר עם החשוד. משמעות הדבר היא שלאלפי אזרחים נוספים נסגר התיק בעילת היעדר אשמה, ולא בעילת היעדר ראיות, על כל המשתמע מכך.

מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה האם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים, ובין שנה לשנתיים.

נכון לסוף שנת 2018 נותרו בכלל הפרקליטות רק 222 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). מתוך תיקים אלה, ב-158 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.

כ-68% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2018, על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה, טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם (כ-20,000 תיקים), כמחציתם יועדו לגניזה ע"י המשטרה.

כתבי אישום

במהלך שנת 2018 הוגשו על ידי מחוזות הפרקליטות 4,096 כתבי אישום, ירידה קלה ביחס ל-2017, בה הוגשו 4,236 כתבי אישום. מחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 36% לבתי המשפט המחוזיים, 11% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה. מתוך כתבי האישום שהוגשו בשנת 2018, עבירות האלימות הן בעלות הנפח המשמעותי ביותר (30%) ולאחר מכן עבירות המין (19%) וההונאה (8%).

הדו"ח מפרט את התפלגות כתבי האישום לפי מחוזות ובפילוח של נושאים. כך, הרוב המכריע (82%) של כתבי האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה עוסק בעבירות כלכליות (עבירות מס, ני"ע, עבירות שוחד ומרמה, הגבלים עסקיים ועוד) ו-8% בעבירות הונאה. בכל מחוזות הפרקליטות האחרים תופסות עבירות האלימות את הנפח הגדול ביותר בכתבי האישום (בין 24% במחוז ת"א לבין 42% במחוז צפון). במחוז ת"א שיעור כתבי האישום העוסקים בעבירות ההונאה הוא הגדול ביותר (14%), לעומת 4% בלבד במחוז צפון.

עבירות הסתה

מדיניות התביעה הכללית בכל הנוגע לעבירות המשיקות לחופש הביטוי היא ככלל מדיניות זהירה ומצמצמת. לפיכך, נקבעה הנחיה 14.12 להנחיות פרקליט המדינה, הדורשת אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק בעניין בעל רגישות ציבורית רבה. אישור שכזה נדרש לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק, בין היתר, גם בעבירות של הסתה לאלימות, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. נוכח חשיבותו של חופש הביטוי, המחוקק אף קבע כי טרם העמדה לדין בעבירות אלה נדרש אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין.

בשנת 2018 נפתחו בפרקליטות 225 תיקים (לא תיקי חקירה!) בגין פניות שהתקבלו בנוגע להסתה, 179 בגין הסתה לאלימות ו-46 בגין הסתה לגזענות. זאת, לעומת 287 תיקים ב-2017.

ב-2018 אושר להגיש 36 כתבי אישום בגין הסתה (רובם ככולם בגין הסתה לאלימות), לעומת 87 כתבי אישום ב-2017 ו-108 כתבי אישום ב-2016. כמו כן, ב-12 כתבי אישום בשנה החולפת הוספה כנסיבה מחמירה אמירה שהעבירות בוצעו ממניע גזעני או ממניע של עוינות כלפי ציבור.

תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2018

בשנת 2017 הופיעו פרקליטי פרקליטויות המחוז הפליליות בכ-82,000 דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-68% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה. בשנה זו הסתיימו בבתי המשפט כ-5,978 הליכים שיפוטיים (עלייה קלה ביחס לשנת 2017), שהתנהלו כנגד כ-6,148 נאשמים.

כ-84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 6% נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא יורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום.

ביחס ל-82% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שעניינם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הרשעתם התקבלה במסגרת הסדר טיעון, ואילו 18% הורשעו בלא שהוצג הסדר טיעון בעניינם. 87% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.

יצוין, כי בשונה משנים קודמות, כלל ההליכים המשפטיים שצורפו להליכים אחרים נספרו כהליכים בהם נערך הסדר טיעון (מאחר שבמרבית המקרים, סיבת הצירוף היא לצורך הסדר). חישוב הנתונים באופן זה, ביחס לשנים קודמות, הביא לשינוי אחוז הסדרי הטיעון כדלקמן: 2017 – 81% (לעומת 76%); 2016 – 80% (לעומת 77%).

ערעורים פליליים

בשנת 2018 הוגשו בסך הכל כ-3,170 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים, 88% מהערעורים הוגשו ע"י הנאשמים ולא ע"י המדינה.

לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ הוגשו 2,652 ערעורים פליליים. ערעורים אלו הוגשו הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה ע"י יחידות הפרקליטות (540) והן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה ע"י יחידות התביעה המשטרתית או יחידות אחרות (2,112).

במהלך 2018 התקבלו פסקי דין ב-532 ערעורים שנשמעו בבתי המשפט המחוזיים. 116 מתוכם הוגשו ע"י המדינה ו-416 הוגשו ע"י הנאשמים. כ-62% מערעורי המדינה התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ-36% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן מלא או חלקי.

לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה זו 516 ערעורים פליליים ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה ע"י יחידות הפרקליטות, 76% מהם נסובו על גזר הדין (קולת העונש או חומרתו). במהלך שנת 2018 התקבלו פסקי דין ב- 586 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון, 52 מתוכם הוגשו ע"י המדינה. מתוכם 63% התקבלו באופן מלא או חלקי ע"י בית המשפט. מבין הערעורים שהוגשו מטעם הנאשמים לבית המשפט העליון, 71% נדחו או נמחקו ורק פחות משליש התקבלו באופן מלא או חלקי.

אכיפה כלכלית משולבת

בשנת 2018 הושלמה פריסת חוליות אכיפה כלכלית בכל מחוזות הפרקליטות, במטרה להעצים את אפקטיביות הטיפול בשלילה של רכוש שהופק מביצוע עבירות חמורות. כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי.

בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.

במסגרת כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת 2018, ביקשה הפרקליטות שבית המשפט יורה על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ-262 מיליון שקל. בקשות אלו נוגעות, ברובן המכריע, לתפיסות שהיו בשנים קודמות. צפוי כי כתבי האישום ובקשות החילוט יתבררו במהלך השנים הבאות בבתי המשפט השונים עד לקבלת החלטה סופית.

בממוצע רב-שנתי, נשללים, במסגרת החלטה שיפוטית, כ-85% מהרכוש שחילוטו התבקש ע"י הפרקליטות וכ-75% מהרכוש שנתפס. כחצי עד שליש מהרכוש שחילוטו התבקש ע"י הפרקליטות אך לא נשלל מהעבריין, אינו מוחזר לעבריין אלא מועבר לצדדים שלישיים הטוענים לזכות ברכוש, שבית המשפט קבע לגביהם כי זכותם גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט.

כמו כן, במסגרת הרכוש המשוחרר נכללים כספים המשוחררים לנאשם כ"דמי מחייה סבירים", כאשר הנאשם הוכיח שאין לו מקורות הכנסה או הון ממנו יוכל להשתכר בתקופת הביניים עד להחלטה סופית בבקשת החילוט.

מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2018 (כתבי האישום הוגשו בד"כ כמה שנים קודם לכן), עולה כי מלכתחילה בתיקים אלה נתפס רכוש בהיקף של כ-357 מיליון שקל; מתוכם, התבקש חילוטם של נכסים בהיקף של כ-324 מיליון שקל, ובסופו של יום ביהמ"ש שלל מהעבריינים סכום של כ-210 מיליון שקל.

המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה

המחלקה היא יחידת מטה בפרקליטות המדינה האמונה על נושא התביעה בתחום התכנון ובניה, התביעה העירונית ברשויות המקומיות והתביעה הממשלתית במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובתאגידים הסטטוטוריים.

המחלקה משמשת בית מקצועי לתובעים פליליים הפועלים מכוח הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה: כ-200 תובעים בתחום התכנון והבניה, כ-200 תובעים ב-21 גופי תביעה מדינתיים (במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וכו') וכ-275 תובעים ב-255 גופי תביעה ברשויות המקומיות, תובעים אשר מהווים חלק משמעותי וחשוב במערך התביעה הכללי.

במהלך שנת 2018 הוגשו כ-2,800 כתבי אישום בתחום התכנון והבנייה ברחבי הארץ ע"י התובעים בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה.

סך הקנסות בתיקי תכנון ובנייה של הוועדות המקומיות עמד ב-2018 על כ-70 מיליון שקל, לעומת כ-59 מיליון שקל ב-2017 וכ-40 מיליון שקל ב-2016.

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה, גוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות ובראשו עומד מנהל בדרג של פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה.

מדובר במחלקה ייחודית, המתאפיינת בשילוב דיסציפלינות מקצועיות שונות (עבודת פרקליטות, חקירות, מודיעין) ופועלת ככוח משימה משולב. בסמכות מח"ש לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת. מח"ש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות ע"י אנשי שב"כ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים).

בדו"ח זה שונתה שיטת הדיווח על תיקי מח"ש. בדו"חות הסיכום השנתיים הקודמים של מח"ש פורסמו נתונים לפי החלטות על העמדה לדין פלילי, אך לא לפי כתבי אישום שהוגשו בפועל. בדו"ח זה מפורטים מספר כתבי האישום שהוגשו בפועל. כמו כן, בעבר נכללו בקטגוריה זו גם תיקים שנותבו להסדר מותנה ואילו בדו"ח זה בוצעה הפרדה בין תיקים בהם הוגשו כתבי אישום לבין תיקים שהסתיימו בהסדר מותנה.

במהלך 2018 התקבלו במח"ש החלטות לגבי 728 תיקים שבהם נחקרו שוטרים באזהרה (בחלק מהתיקים נחקרו שני שוטרים או יותר בכל תיק). ב-9% מהתיקים הוגש כתב אישום פלילי; 21% מהם הועברו לטיפול מחלקת המשמעת במשטרה, חלקם עם החלטה מחייבת על העמדה לדין משמעתי וחלקם עם המלצה; ב-19 תיקים (3%) נחתם הסדר מותנה; 33% נסגרו מחוסר ראיות ו-27% נסגרו מחוסר אשמה. מתוך 69 כתבי האישום שהוגשו, 38% עוסקים בעבירות אלימות, 17% בעבירות מין, 10% בעבירות על הגנת הפרטיות, 9% בהפרת הסדר הציבורי ו-9% נוספים בעבירות רכוש.

במהלך 2018 נסגרו במח"ש 771 תיקים בהם נערכה בדיקה שבסיומה הוחלט שאין עילה המצדיקה חקירת שוטר באזהרה. מדובר בתיקים אשר לאחר ביצוע הליכי בדיקה הופרך בהם חשד הראשוני, בין מן הטעם שנמצא כי השוטר פעל כדין, ובין מן הטעם שנמצא שמעשיו אינם מצדיקים זימונו לחקירה פלילית. תיקים אלה נסגרים בתום בדיקה בהתאם להחלטת פרקליט בכיר.

ככל שמתיקים אלה עולה חשד לביצוע עבירה משמעתית, הם מועברים להמשך טיפול מחלקת משמעת במשטרת ישראל. 434 מהתיקים נגנזו בעילה שאין עבירה פלילית (56%), 311 תיקים נגנזו בעילת היעדר התאמה להליך הפלילי, למשל כשמדובר בתלונה מינורית או בשל חוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן (40%), 13 תיקים נגנזו בעילה של חוסר סמכות (2%) ו-13 תיקים נגנזו בעקבות עבריין לא נודע (2%).

מתוך 97 תיקים שהסתיימו בשנת 2018, 87% הסתיימו בהרשעה (מלאה או חלקית) או בקביעה כי העבירה בוצעה (אך ללא הרשעה), 5% הסתיימו בזיכוי והיתר הסתיימו בחזרה מכתב האישום, עיכוב הליכים, העברה לדין משמעתי ועוד.

1,766 תיקים שטופלו במח"ש בשנת 2018 נגנזו ללא חקירה וללא בדיקה. מדובר בפניות שמתקבלות במחלקה ונבחנות באופן מקצועי ע"י ראש צוות חקירה ופרקליט מוסמך ולאחר בחינתן, כאמור, נמצא כי אין מקום לפתיחה בחקירה או בבדיקה פלילית, וזאת בהתאם לסיווגים שונים.

ככל שהתלונות מעלות חשד לביצוע עבירה משמעתית, הן מועברות להמשך טיפול מחלקת משמעת במשטרת ישראל. כמחצית מהתיקים נגנזו בעילה של היעדר עבירה פלילית (כאשר הפנייה כלל לא מגלה - על פני הדברים - כל חשד לביצוע עבירה פלילית). 42% מהתיקים נגנזו בגין היעדר התאמה להליך פלילי.

לדוגמא, במקרים בהם המתלונן אינו משתף פעולה ולא ניתן לקדם את החקירה בלא שיתוף פעולה מצידו; כאשר עניינה של התלונה באירוע מינורי וההתנהגות המיוחסת לנילון, אף אם תוכח, וגם אם הייתה בלתי ראויה בנסיבות העניין, אינה חוצה את הרף המצדיק נקיטה בהליכים פליליים (למשל, כאשר נטען לשימוש בכוח, אך זה מסתכם בדחיפה קלה, אף בנסיבות בהן לא היה מקום לכך).

הפורום הנאות לברר תלונות מעין אלו, והכלים היעילים והמהירים לטיפול בהן, מצויים במישור המשמעתי-פיקודי; במקרים בהם התלונה הוגשה על רקע סכסוך אזרחי הקיים בין הצדדים, אשר ראוי למצותו טרם פתיחה בחקירה פלילית, אם בכלל וכיו"ב. 9% מהתיקים נסגרים בשל חוסר סמכות (למשל תלונות נגד אנשי שב"ס או בטענה להתנהגות בלתי הולמת שאינה עבירה פלילית).

יחידת הסייבר

יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה עוסקת בתיקים פליליים הנחקרים ברובם ביחידת הסייבר הארצית של המשטרה; בתיקים העוסקים בעבירות מידע הנחקרים ברשות להגנת הפרטיות ובתיקים הנחקרים ביחידה 105 של משטרת ישראל, שנועדה לטפל בחשיפה ובחקירה של עבירות כלפי קטינים ברשת. במהלך שנת 2017 הושלם שלב ההקמה הראשוני של היחידה, המתפקדת הן כיחידת מטה, הן כיחידה המנהלת תיקים פליליים והן כיחידה המנהלת הליכי אכיפה אלטרנטיביים בנוגע לפרסומים אסורים באינטרנט וברשתות החברתיות.

במהלך 2018 נמשך הגידול במספר התיקים החדשים שנפתחו ביחידה - 65 תיקים לעומת 49 בשנת 2017. בין מגמות הפשיעה עמן התמודדה היחידה בשנת 2018 ניתן לציין שימוש מוגבר באמצעי הסתרה מבוססי בלוקצ'יין לצורך הלבנת הון, שימוש באפליקציות המאפשרות אנונימיזציה ברמה גבוהה כברירת מחדל ועיסוק מוגבר בחיפוש בחומרי מחשב מוצפנים.

כאמור, משימה נוספת של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה היא אכיפה אלטרנטיבית כלפי עבירות פליליות במרחב המקוון. אכיפה אלטרנטיבית כוללת נקיטת שורה של פעולות משפטיות וטכנולוגיות שמטרתן צמצום הנזק הנגרם כתוצאה מפעילות אסורה או עבריינית המתרחשת במרחב המקוון.

פעולותיה נועדו לספק כלים להפחתת הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעילות אסורה במרחב המקוון, על-ידי הפסקת המשך ביצוע העבירה, אף במקרים שבהם לא ניתן לזהות את מבצע העבירה, לחוקרו או להביאו לדין, זאת בצד ביצוע פעולות חקירה פליליות "קלאסיות". ברמה המעשית, האכיפה האלטרנטיבית כוללת מגוון רחב של טכניקות לצמצום החשיפה אל הפרסום או התוכן האסור, וזאת בין היתר באמצעות בקשות לספקיות שירות שונות (בין היתר לרשתות חברתיות ומנועי חיפוש) להסרת תוכן, לחסימת משתמשים, לסינון תוצאות חיפוש, להגבלת גישה לתוכן וגם מהלכים משפטיים וולונטריים.

בשנת 2018 נמשך הגידול בפעילות האכיפה האלטרנטיבית במישור הוולונטרי כלפי עבירות פליליות המתבצעות במרחב המקוון, והוגשו 14,283 בקשות להסרת תכנים, עלייה של כ-16% לעומת 2017 ושל כ-640% ביחס ל-2016. כ-80% מהבקשות להסרת תוכן או הגבלת גישה נגעו לעבירות הקשורות לארגון טרור, 19% נוספים לעבירות של הסתה לאלימות והסתה לטרור, והיתר נגעו לתכנים כגון פגיעה בפרטיות, הפרת הוראות איסור פרסום סטטוטוריות או שיפוטיות, עבירות על "חוק הסרטונים" וכו'. 86% מהבקשות הביאו להסרת התכנים במלואם, 6% נוספים הוסרו חלקית ורק 8% מהתכנים לא הוסרו.

חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט נכנס לתוקף בספטמבר 2017, ובשנת 2018 החלה יחידת הסייבר להגיש בקשות לביהמ"ש המחוזי במטרה להגביל גישה לאתרים השייכים ל"ארגון טרור", או להסיר אתרי אינטרנט שביצעו את העבירות הבאות: פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר, פרסום והצגת תועבה, וקיום הגרלות והימורים.

בשנת 2018 יחידת הסייבר פעלה נגד 134 אתרי אינטרנט אשר ביצעו עבירות כאמור: 83 בקשות נגעו לעבירות של פרסום תכנים פדופיליים, 45 בקשות נגעו לפרסום שירותי זנות, 3 בקשות לאתרי ארגון הימורים ו-3 בקשות לאתרים של ארגוני טרור.

המחלקה הבינלאומית

המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מהווה ראש חץ במאבק הישראלי בעבריינות הבינלאומית. המחלקה פועלת להעצים את שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק בפשיעה החמורה, המאורגנת וחוצת הגבולות, ולהעמיק את חלקה של ישראל בשיתוף פעולה זה.

המחלקה מרכזת ומובילה גם את קשרי התביעה הישראלית עם רשויות תביעה מקבילות במדינות זרות, כמו גם עם ארגוני תביעה בינלאומיים. במסגרת תחומי ההסגרה והעזרה המשפטית שבאחריות המחלקה, מטופלים בה, בין השאר, תיקים רחבי היקף שעניינם עבירות אלימות, סמים, מרמה, שחיתות שלטונית, הימורים ומסים, לרבות אלו המבוצעות בידי ארגוני פשיעה שבסיסם בישראל או ששלחו את זרועותיהם לתוככי המדינה. תיקים אלה מאופיינים בריבוי עבירות, בריבוי מבָצעים, ובפעילות מתוכננת המיועדת להסוות את עקבות המבצעים ולהקשות על איסוף ראיות נגד העומדים מאחורי הפעילות העבריינית.

בשנים האחרונות מתרבה מספרם של התיקים הפנימיים המחייבים הליכי עזרה משפטית ואיסוף ראיות בחו"ל, במהלך החקירה או המשפט עצמו. בתיקים מורכבים רבים מוציאה המחלקה בקשות לעזרה משפטית למספר מדינות, תוך טיפול בסוגיות המתעוררות ממערכות הדינים הרלוונטיות.

ב-2018 טיפלה המחלקה ב-119 תיקי עזרה משפטית יוצאת (עניינים בהם נדרשה ישראל לעזרת מדינות זרות כדי לקדם חקירות ישראליות), לעומת 190 בשנת 2017. בשנה זו טופלו במחלקה 23 תיקי עזרה משפטית נכנסת (עניינים בהם התבקשה ישראל לבצע פעולות חקירה ואכיפה כלכלית לבקשת מדינות זרות), לעומת 26 בשנת 2017.

המחלקה הבינלאומית פועלת גם כרשות המרכזית ליישום אמנת האג להחזרת ילדים חטופים. במסגרת זו פועלת המחלקה להחזרת ילדים שנחטפו ע"י אחד מהוריהם מארץ תושבותם לארץ אחרת וכן מסייעת באכיפת הסדרי ראיה בין הורים החיים במדינות שונות. בשנה החולפת טיפלה המחלקה ב-67 תיקי חטיפת ילדים, לעומת 72 תיקים ב-2017.

יחידת העררים

יחידת העררים בפרקליטות המדינה הינה יחידת מטה אשר אחראית על הטיפול בעררים הפליליים המוגשים ע"י נפגעי עבירה נגד החלטות סגירת תיקים ואי-פתיחה בחקירה של כלל גופי החקירה וגופי התביעה במדינת ישראל. כמו כן, היחידה מטפלת בעררים המוגשים ע"י חשודים בנוגע לשינוי עילת סגירה שנקבעה ביחס לחשדות נגדם, בתיקים המטופלים ביחידות הפרקליטות.

במהלך שנת 2018 נפתחו ביחידת העררים 2,415 תיקי ערר. בשנת 2018 התקבלו החלטות ב-2,513 עררים על סגירת תיקים שטופלו ע"י היחידה (מדובר בתיקים שנפתחו ביחידה בשנת 2018 או בשנים קודמות). בכ-9% מהתיקים, שהם 220 תיקים, שונתה החלטת הסגירה המקורית.

כמו כן, בשנת 2018 התקבלו החלטות ב-60 עררים על עילת הסגירה שטופלו ע"י היחידה, ב-30% מתוכם התקבל הערר ושונתה עילת הסגירה בהתאם לבקשתו של הפונה.

המחלקה לעיכוב הליכים

המחלקה לעיכוב הליכים הינה יחידת מטה בפרקליטות המדינה המטפלת בבקשות לעיכוב הליכים המוגשות ליועץ המשפטי לממשלה. החוק מקנה ליועמ"ש את הסמכות לעכב את הליכי המשפט בעניינו של נאשם, בנסיבות המתאימות. הסמכות לעיכוב הליכים קיימת ממועד הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין.

מרבית הבקשות מוגשות מטעם נאשמים, אך ישנן גם בקשות לעיכוב הליכים המוגשות מטעם התביעה. יצוין כי במקרים מתאימים, מועברים התיקים לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר טרם קבלת החלטה בתיק.

במהלך שנת 2018 הוגשו למחלקה 1,119 בקשות לעיכוב הליכים. ב-63% מהתיקים ניתנה החלטה על דחיית הבקשה. ב-15% מהתיקים התקבלה הבקשה ועוכבו ההליכים הפליליים. ב-9% מהתיקים ניתנה החלטה על עיכוב הליכים המותנה בתנאים. כ-4% מהתיקים ממתינים לקבלת תסקיר משירות המבחן.

תחום הנוער בפרקליטות המדינה

תחום הנוער הינו תחום ייחודי בו ההליך הפלילי נועד לשרת תכליות נוספות של האינטרס הציבורי ובראשן שיקומו של הקטין וניתובו אל מחוץ למעגל העבריינות. זאת, מתוך הבנה כי עיצובו של הקטין טרם הושלם וכי בנייה נכונה של "הקומות הראשונות" בחייו של הקטין, תמנע את הפשע הבא ותשרת את האינטרס הציבורי. בתחום זה משולבות דיסציפלינות שונות מתחומי המשפט, הרווחה והחינוך והוא מצריך ידע והכשרה ספציפיים.

בשנת 2017 הוקם תחום הנוער בפרקליטות ובכך הצטרפה הפרקליטות אל הגופים האחרים במערכת אכיפת החוק (בתי משפט, משטרה, שירות המבחן ועוד) בהם מטופל התחום באופן ייעודי ונפרד. שנת 2018 התאפיינה בפעילות עניפה בתחום הנוער והנעת שינוי. בין היתר, נערכה הכשרה מקיפה לדרג מקבלי ההחלטות (ראשי צוותים ומעלה), הוכנו הנחיות פרקליט מדינה בנושאי ליבה שונים, והוסדרו נהלים פנימיים בנושאים שונים. כן הונחו תשתיות לממשקי עבודה בין הגופים השונים וקודמו רפורמות בין-משרדיות.

במהלך שנת 2018 נפתחו בפרקליטות כ-2,590 תיקי נוער, המהווים כ-9% מכלל תיקי הפרקליטות שנפתחו בשנה זו. בשנת 2018 הוגשו כ-450 כתבי אישום נגד קטינים, המהווים כ-11% מכלל כתבי האישום אשר הוגשו ע"י הפרקליטות בשנה זו. כמחצית מהעבירות המבוצעות ע"י קטינים הן עבירות אלימות, כ-20% מהעבירות הן עבירות מין וכ-10% עבירות רכוש. מספר תיקי הנוער הרב ביותר הוגש במחוז ירושלים.

הפרקליטות האזרחית

תיקי פרקליטות

הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מינהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי. פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז. פרקליטויות המחוז האזרחיות מייצגות את המדינה בכל הערכאות בתחומי המחוז ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמנהליים בהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה, או בהם מתייצב היועץ המשפטי לממשלה. תיקי הפרקליטות האזרחית מחולקים לתחומי תביעה מרכזיים: נזיקין, מקרקעין, קצין תגמולים, עבודה, חיובים, מיסים, משפט מינהלי ומעמד אישי.

בשנת 2018 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות 21,632 תיקי פרקליטות (לעומת כ-22,000 ב-2017 וכ-21,380 בשנת 2016). כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המינהלי, כחמישית נוספת בתחום המעמד האישי, 13% בתחום הנזיקין, 10% בתחום החיובים, 9% בתחום המיסים ו-8% בתחום המקרקעין.

אחת ממשימותיה של הפרקליטות האזרחית היא להתייצב, בשם היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים משפטיים אזרחיים ומינהליים המתנהלים בפני בתי המשפט אשר המדינה איננה צד להם. המדובר בעמדות רוחב המוגשות בשם היועץ המשפטי לממשלה, במקרים ייחודיים בהם מצא לנכון היועץ להתייצב, או לבקשת בתי המשפט המעוניינים לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם יפסקו בסוגיה חדשנית או עם השלכת רוחב. בשנת 2018 התייצבו יחידות הפרקליטות האזרחית, בשם היועץ המשפטי לממשלה, ב-55 תיקים. 31% מהעמדות הוגשו בתיקי תובענות ייצוגיות, 18% הוגשו בתיקים שעניינם סדר דין אזרחי.

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה

המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה מטפלת בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון, הן בייצוג המדינה בערעורים והן כיוזמת הליכי ערעור. המדינה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד.

בנוסף, המחלקה האזרחית הינה יחידת המטה של פרקליטות המדינה בתחום האזרחי הקובעת מדיניות משפטית בתיקים האזרחיים ומנחה את מחוזות הפרקליטות. במהלך שנת 2018 טיפלה המחלקה האזרחית ב-498 הליכים בבית המשפט העליון (10% מהם היא יזמה) וב-448 תיקי ליווי וייעוץ, ובסך הכל ב-946 תיקים. 37% מהתיקים בביהמ"ש העליון עסקו במקרקעין, 10% נוספים במעמד אישי ו-9% בנזיקין.

אכיפה אזרחית

היחידה לאכיפה אזרחית היא יחידת מטה אסטרטגית בפרקליטות המדינה. היחידה אחראית על ייזום הליכים אזרחיים לשם שמירה על נכסי המדינה, הקופה הציבורית, התקינות השלטונית והתמודדות עם תופעות של הפרות בוטות של החוק. אכיפה אזרחית היא שם כולל להליכים אזרחיים ומינהליים יזומים ע"י המדינה, להבטחת זכויות קנייניות, כספיות, חוקיות ואינטרסים ציבוריים של המדינה.

לצד התביעות היזומות שמגישה המדינה, מתבטאת האכיפה האזרחית בשילוב ידיים של גופי האכיפה והרגולציה בהובלת הפרקליטות, ושימוש במגוון כלים אזרחיים ומינהליים לשם אכיפת החוק ולמקסום האפקטיביות כתוצאה מפעולתם המשותפת. לצד תפקידיה אלה, מפקחת היחידה לאכיפה אזרחית על הליכים משפטיים המנוהלים ע"י עורכי דין חיצוניים במיקור חוץ. מטרת מנגנון מיקור החוץ הינה לאפשר לפרקליטויות המחוז להתמקד בתיקים השלטוניים והמשמעותיים, לרבות בתחום האכיפה האזרחית.

בשנת 2018 הוגשו ע"י היחידה לאכיפה אזרחית וע"י מחוזות הפרקליטות האזרחיים 217 תביעות יזומות בהיקף של כ-751 מיליון שקל. 44% מהתביעות היזומות שהוגשו עסקו בתחום הנזיקין, 41% בתחום המקרקעין והשאר בתחום החוזים והחיובים.

בשנת 2018 ניתן לראות גידול במבצעי האכיפה כלפי גורמים עבריינים ותופעות פשיעה, המשך טיפול בתחום המקרקעין ומשאבי הטבע ובולטות גדולה בנושא הבטיחות באתרי בניה (25 מבצעים ברחבי הארץ), שנקבע כיעד ארצי בתוכניות העבודה לשנה זו. בשנה זו התקיימו 71 מבצעי אכיפה אזרחית משולבת ברחבי הארץ (עלייה של 215% ביחס ל-2017), ביישובים שונים ברחבי הארץ, כפי שמופיע בתרשים.

נתון חשוב נוסף הוא עליה בתחום פעולות האכיפה המשולבת שאינן כוללות "מבצע" בשטח, כגון התנגדות למתן רישיון לנותני שירותי מטבע, תביעות כספיות כתוצאה מהליכים פליליים וכו'. בסך הכל ננקטו כ-50 הליכים ופעולות יזומות של אכיפה משלימה בהיבט עברייני בשנת 2018.

מחלקת הבג"צים

מחלקה זו אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה, בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי. בשנת 2018 ניתן לזהות ירידה משמעותית במספר העתירות שהוגשו לבג"ץ (לעומת עלייה מתונה במספר הערעורים ובקשות הרשות לערער), שאותה ניתן לייחס לשלושה טעמים מרכזיים: החלטה (ככל הנראה מתואמת) של עצורים מינהליים פלסטינים החל מהרבעון הראשון של שנת 2018 שלא להגיש עתירות נגד החלטות בתי המשפט הצבאיים בעניין צווי מעצר מינהלי; כניסתו לתוקף של צו שבמסגרתו הועברו לסמכות ביהמ"ש לעניינים מינהליים תחומים נוספים, בעיקר בנושאי מינהל אוכלוסין; ותיקון חקיקה שהעביר לסמכות ביהמ"ש לעניינים מינהליים בירושלים עתירות מסוימות הקשורות להחלטות של רשויות באיו"ש.

בשנת 2018 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-2150 הליכים (ירידה של כ-25% לעומת שנת 2017, אז נפתחו 2,896 תיקים). כ-22% מהעתירות לבג"ץ עוסקות בעניינים הקשורים באיו"ש ורצועת עזה, כ-13% בענייני מינהל אוכלוסין וכ-9% במעצרים מינהליים. בשנה זו הסתיים הטיפול במחלקת הבג"צים בכ-2,000 עתירות לבג"ץ (אין מדובר בהכרח בהליכים אשר החלו בשנת 2018). כ-39% מהעתירות שהטיפול בהן הסתיים התייתרו עוד בטרם היה צורך בהגשת תגובת המדינה ביהמ"ש: מחציתן הסתיימו ללא צורך בהכרעה שיפוטית בשל שיח שהתקיים בין הצדדים או הסכמה להפניית העותרים להליכים חלופיים; כחמישית נדחו על-הסף ע"י בג"ץ, אף מבלי שהתבקשה תגובה מקדמית מטעם המדינה; וכרבע נמחקו ע"י העותרים מטעמיהם או בשל אי תשלום אגרה).

המחלקה למשפט העבודה

המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה מרכזת ומנחה את תחומי הפעילות השונים של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. חלק נכבד מעבודת המחלקה מתרכז בייצוג המדינה בתיקים ובערעורים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה. זאת, הן בהליכים מתחום משפט העבודה הקיבוצי ומשדה משפט העבודה הפרטי; הן במסגרת פעילות הממשלה כמעביד והן תחת כובעה של המדינה כמסדירת תחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

במהלך שנת 2018 נפתחו בערכאות השונות כ-304 תיקים. 30% מהתיקים עסקו בערעורים לבית הדין הארצי לעבודה בתביעות פרט, 24% עסקו בליווי וייעוץ לגורמים ממשלתיים, 23% עסקו בעתירות לבג"ץ נגד פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה ו-10% היו התייצבות כבאי-כוח היועץ המשפטי לממשלה בתיקים שונים.

המחלקה הפיסקאלית

המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה היא יחידת מטה האחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי. חלק ניכר מתיקי המס שבטיפול המחלקה הם בעלי השלכות רוחב משמעותיות, הן מבחינת האופן בו הם חלים על החייבים והעוסקים במשק והן מבחינת היקפם הכספי. המחלקה הפיסקאלית אחראית על ייצוג המדינה בבית המשפט העליון בתיקי מס אזרחיים ופליליים, ובעתירות לבג"ץ המעוררות שאלות בתחום המיסוי. כן מעורבת המחלקה בעתירות מינהליות, בתובענות ייצוגיות ובתביעות שונות שמוגשות נגד רשות המיסים, או בתביעות שמערבות שאלות מיסוי וגביה מינהלית - בפרט בתיקים בהם מתבקשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בענייני מס.

במהלך שנת 2018 נפתחו בבית המשפט העליון 133 תיקים, בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה. 104 תיקים בהליכים אזרחיים ומנהליים (78%) ו-29 תיקים בהליכים פליליים (22%). במהלך שנת 2018 התקבלו פסקי דין ב-114 הליכים אזרחיים ומינהליים, ב-90% מההליכים עמדת המדינה התקבלה ע"י בית המשפט העליון באופן מלא, וב-10% נדחתה באופן מלא או חלקי.

השנה נפתחו 46 הליכים במחוזות השונים, אשר במסגרתם נעשה שימוש בסמכויות הייחודיות המוקנות לרשות המיסים לצורך לגביית מס עוד בטרם הפיכתן של שומות לסופיות. סכום המס הכולל בתיקים הללו גבוה מ-207 מיליון שקלים; ובמסגרת הליכי הגבייה הוטלו עיקולים על כסף ועל רכוש בשווי כולל של כ-135 מיליון שקלים.