הציונות הדתית - עין טובה והכרת הטוב

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מגיב לטענות אנשי נעם, מסביר את ההחלטה לחבור לבנט במקום ליחד, ולא מתנצל על ההחלטות שקיבל לאורך השנים.

בצלאל סמוטריץ' , י"ב באלול תשע"ט | עודכן: 08:28

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אחיי ואחיותיי,
בני ובנות הציונות הדתית,

השבוע פורסם באתר כיפה מאמר של מועמד מפלגת נעם, אבנר פורת, ובו הוא שטח את טענותיו כלפיי וכלפי מפלגת ימינה.

דומה כי המאמר, שמצטרף לשרשרת המודעות והסרטונים של נעם מהימים האחרונים, מקיף את תפיסתה של מפלגת נעם על העשייה הפוליטית הציונית דתית.

אודה על האמת, מלכתחילה לא חשבתי שצריך להגיב על המאמר. הוא כל כך מופרך, תורנית ועובדתית, שחשבתי שאף אחד לא ייקח אותו ברצינות. אבל אחרי שקיבלתי כמה הודעות מאנשים קרובים לי שהתקשו לענות לעצמם על טענותיו, הבנתי שיש בלבול שצריך לסדר. ששקר שחוזרים עליו שוב ושוב עלול להיהפך לאמת. הבנתי שסבך המציאות המורכבת של שדה העשייה הפוליטי לא מובן למי שלא מונח בו ביום-יום.

אז בשורות הבאות אנסה לעשות קצת סדר. המאמר הזה יהיה ארוך ומבחינתי תכליתו בעיקר חינוכית. תופעת נעם היא אפיזודה פוליטית חולפת, אבל היא משקפת בראייתי בלבול מושגים ואבדן דרך של חלק בציונות הדתית שאני כל כך אוהב, וכמי שיש לו הזכות להיות חלק מההנהגה הפוליטית של התנועה החשובה הזו אני סבור שיש מקום להעמיד דברים על מכונם, ולו מן הבחינה החינוכית-ערכית לטווח הארוך. תורה היא וללמוד אנחנו צריכים.

בפתח המאמר פורת "מאשים אותי" על שבבחירות 2015 העדפתי ללכת עם הבית היהודי ולא עם יחד. "השאר היסטוריה" כותב פורת. נכון, השאר היסטוריה, והיא כתובה בעט ברזל.

אני גאה על ההחלטה שקבלנו שבזכותה אחרי שהרפתקת יחד התרסקה אל סלעי אחוז החסימה נשאר ייצוג לציבור התורני בכנסת ישראל.

אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להיות כתובת בארבע השנים האלה לכל דבר שבקדושה. כן, גם לאבנר ולחבריו (בכל דו"חות ליבה קיבלתי את אחד הציונים הגבוהים על עיסוק בתחומי דת ומדינה והשמירה על הזהות היהודית של מדינת ישראל).

אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי לחוקק 13 חוקים חשובים, להוביל - עם נפתלי בנט שתכף עוד נשוב אליו - מאבקים מוצלחים על ארץ ישראל וההתיישבות, על עולם התורה, על השבת והזהות היהודית של מדינת ישראל.

אני גאה על ההחלטה לשמור על האחדות בציונות הדתית, למרות ומתוך המחלוקות, ומודה לקב"ה על שתקננו בעיצה טובה מלפניו לא להיות חלק ממהלך שהוריד לטמיון מאה עשרים וחמישה אלף קולות, החליש את כוחם של אוהבי התורה, העם והארץ בכנסת ישראל, והחליש באופן מעשי את כוחה של כנסת ישראל.

מדבריו נראה ברמז שהוא מאשים אותי בכך ש'יחד' לא עברה את אחוז החסימה. הטענה הזו היא לא פחות ממדהימה. אנשים מתפלגים בחוסר אחריות, לוקחים סיכונים ונכשלים ואז זורקים את האחריות אל מי שסרב להצטרף להרפתקה. בעניין הזה לא יזיק להם ללמוד קצת מנפתלי בנט שלקח אחריות על כישלונו בבחירות האחרונות, האשים רק את עצמו ובעיקר למד את הלקח ותיקן בבחירות הנוכחיות.

עכשיו, כמו שזה נראה, בעוצמה ובנעם מתעקשים לחזור על אותה הטעות ולזרוק, שוב, עשרות אלפי קולות לפח. לאחר מעשה הם בטח יתנערו שוב מאחריות ויאשימו אותנו בכישלונם ובתוצאותיו. יותר משזה מגוחך זה בעיקר עצוב. פשוט כי הפעם זה עלול לעלות לכולנו בהקמת ממשלת שמאל שתזיק מאוד, חלילה, לכל אותם ערכים חשובים שהם מבקשים - מתוך רצון טוב וכוונות טובות - לקדם.

הלאה, מיד אחר כך עובר פורת לתאר את מה "שהספיק נפתלי בנט לעשות" בשש שנותיו בפוליטיקה ומונה שורה של מעט פעולות וקצת יותר מכך אמירות שגויות ומזיקות של נפתלי בתחומי דת ומדינה.

ואני שואל: זה כל מה שנפתלי בנט הספיק לעשות?! הוא לא איחד את הציונות הדתית, חיזק אותה והביא אותה ל- 12 מנדטים בבחירות 2013?! הוא לא הציל את מדינת ישראל ומי יודע כמה מאזרחיה מאיום המנהרות?! הוא לא תקצב במאות מיליוני שקלים בשנה את מוסדות התורה והחינוך של הציונות הדתית (נזכיר בהקשר הזה את העובדה הפשוטה לפיה היקף התקציבים הקואליציוניים הוא נגזרת ישירה של מספר המנדטים שיש לנו בכנסת)?! הוא לא הכפיל, כן הכפיל! את תקציב הישיבות הציוניות?! כשר חינוך הוא עשה רק דברים רעים?! הוא לא הגדיל בצורה משמעותית את תקציבי הזהות היהודית במערכת החינוך?! הוא לא קידם את תלמידי ישראל בעוד ועוד תחומים?! ואלה רק מקצת ההישגים והדברים החיוביים שהוא עשה. נכון, הוא עשה גם דברים שאני לא אוהב ושבוודאי הייתי עושה אחרת. הוא חושב אחרת ממני בלא מעט תחומים מאוד חשובים. אבל אין לו גם זכויות רבות שמן הראוי להכיר לו טובה עליהן?! זו דרכה של תורה?!

אני לא נגד ביקורת על הדברים השליליים שלו. אני בעצמי ביקרתי אותו לא פעם בתקיפות ובנחישות. אני אפילו מוכן להבין אנשים שבמאזן הכולל סבורים שנזקו עולה על תועלתו. אני סבור אחרת, אבל זו עמדה לגיטימית. לא ניתן לקבל בשום אופן עין רעה וכפיות טובה שמוחקת את כל הטוב והופכת את הרע לחזות הכל. רוצים לבקר? רוצים לחלוק? בשמחה רבה. תכירו קודם גם בטוב. זה בית המדרש שגדלנו בו וזו התורה שאני מכיר. תורה של עין טובה והכרת הטוב.

ולמרות ואחרי לימוד הזכות על נפתלי וההכרה בכל הדברים הטובים שהוא קידם ועוד יקדם בעזרת השם, אנחנו מודעים להבדלי הגישות המשמעותיים הקיימים בינינו בתחומי דת ומדינה ולחשיבות שלהם. אנחנו בעיקר מודעים למחלוקת היסודית בינינו בשאלה האם צריכה להיות מפלגה ציונית דתית מובהקת או מפלגת ימין כללית. לכן הבהרנו שהחיבור המחודש שלנו עם הימין החדש הוא בלוק טכני למטרת הבחירות. כשפורת כותב שיהיה לנו הסכם קואליציוני אחד שלא תהיה בו התייחסות לסוגיות של דת ומדינה הוא פשוט אומר לא אמת. לאחר הבחירות נשתף פעולה במו"מ הקואליציוני כדי להשתמש אחד בכח של השני לקידום מטרותיו החיוביות אבל יהיו לנו שני הסכמים קואליציוניים נפרדים.

הבהרנו שהאיחוד הלאומי והבית היהודי יתפקדו כסיעה נפרדת, עם הסכם קואליציוני נפרד ונאמנות מוחלטת לערכי הציונות הדתית, תורתה וקדושתה.

אלא, שלא כמו נעם ועוצמה שמסרבים בחוסר אחריות להתחשב באילוצי המציאות והולכים עם הראש בקיר תוך לקיחת סיכון אדיר לעתידה של מדינת ישראל, אנחנו לקחנו אחריות על הציונות הדתית, ערכיה, דגליה ומפעליה, ועל המשך שלטון הימין, והחלטנו, בגיבוי מלא של רוב מניין ובניין רבני הציונות הדתית - וגם לכך עוד נשוב - לא לקחת סיכון של אובדן קולות מתחת לאחוז החסימה, מחיקתה של הציונות הדתית מהמפה הפוליטית והקמת ממשלת שמאל. אני משוכנע שעשינו את הדבר הנכון ושלם איתו במאה אחוז.

וכמאמר חז"ל - "עבירה גוררת עבירה". אחרי השקרים, הלשון הרע והכפירה בטוב שמאמרו של פורת מלא בהם, מגיע ביזוי סיטונאי של תלמידי חכמים.

בהחלטה שקיבלנו ללכת עם הימין החדש תומכים רוב מניין ובניין רבני הציונות הדתית. חלק גדול מהם היו שותפים להתלבטות, הבינו מה עומד על כף המאזניים, וקיבלו ביחד איתנו את ההחלטה.

כשהתלבטנו על החיבור המחודש הזה עם הימין החדש התייעצנו עם רבנים רבים. אף לא אחד מהם הסכים לקחת על כתפיו, בצדק גמור, את האחריות לריצה עצמאית ולסכנה שלא נעבור את אחוז החסימה והציונות הדתית תימחק מהמפה הפוליטית. בפועל כיום - למעט רוב רבני הר המור שתומכים בנעם, הרב דוד חי הכהן שתומך באגודת ישראל והרב דב ליאור שתומך בעוצמה יהודית - כל יתר מאות ואלפי הרבנים והמחנכים תומכים ב'ימינה'.

יש לי כבוד רב לכל אותם תלמידי חכמים, שאני עפר לרגליהם, ואני כמובן מכבד את עמדתם השונה משל רבותיי, אבל הם מיעוט. צריך לומר בצורה ברורה: כשפעילי נעם מממנים במאות אלפי שקלים מודעות וסרטונים שקובעים ש"ימינה זה שמאלה שתומכת בלהט"בים וברפורמים" הם מבזים מאות ואלפי רבנים ותלמידי חכמים ומאשימים אותם בתמיכה ברפורמים ובלהט"בים. אין לך ביזוי תורה ותלמידי חכמים גדול מזה. וזו אחת הסיבות שהחלטתי לכתוב את המאמר הארוך הזה.

ובכלל, בארבע וחצי השנים שלי בפוליטיקה אני יכול לספור על יד אחת מקרים שבהם נכשלתי בקמפיינים נגטיביים, וגם ביד הזו עוד יישארו לי אצבעות. נעם עוד לא חודשיים במגרש הזה וכבר כל הקמפיין שלהם בשבועות האחרונים נשען על הכפשות וזריקת בוץ מכוערת. כבר שבועיים שהם לא אומרים מילה חיובית על הערכים אותם הם רוצים לקדם ומתמקדים אך ורק בלפגוע ברשימת ימינה ובנציגיה. אני משוכנע שתלמידי החכמים הגדולים שעומדים מאחוריהם לא מודעים למקומות הרעים שאליהם עסקניה לקחו את הקמפיין הזה.

וגם את זה אין מנוס מלומר - במערכת הבחירות הקודמת התמודדנו ללא בנט ושקד. "על טהרת הקודש של הציונות הדתית הנאמנה". הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'. גם אז, למרבה הפלא, לא ראינו את אנשי נעם מתגייסים בפרומיל מהאנרגיה שהם משקיעים היום בהרצת המפלגה חסרת הסיכוי שלהם. וזה גורם לי למחשבה שאולי בנט ושקד הם רק תירוץ...

פורת מאשים אותי בכך שרק ארץ ישראל וההתיישבות חשובים לי, ושכשאני מדבר על הפיקוח נפש של כלל ישראל במערכת הבחירות הזו אני מכוון אך ורק לנקודה זו. גם כאן קשה למצוא עיוות גדול מזה.

ראשית, אם פורת וחבריו לא זוכרים אז נזכיר להם שהחלופה ל"ממשלת הימין" שהם כל כך בזים לה, ושעל הקמתה לקחנו אחריות, היא ממשלה של יאיר לפיד ואיווט ליברמן. ממשלה שעלולה חלילה לקום כאן אחרי הבחירות בגלל חוסר האחריות של נעם ושל עוצמה, שמתעקשים לזרוק עשרות אלפי קולות לפח. ממשלה כזו תהיה שמאל לא רק בעניינים המדיניים והביטחוניים. היא לא תבגוד "רק" בארץ ישראל ובמפעל ההתיישבות, אלא גם תשיג שנות אור לאחור את ההתקדמות הרוחנית האדירה של מדינת ישראל ותפגע אנושות בכל מה שהם בעצמם מבקשים לקדם. המושג "ימין" במדינת ישראל הוא כבר מזמן לא רק בהקשרים המדיניים.

ימין מול שמאל במדינת ישראל זה שמרנות מול מתירנות, מדינה יהודית מול מדינת כל אזרחיה, המבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים מול ככל העמים בית ישראל, ועוד ועוד.

שנית, אנחנו אכן גאים על חלקנו במאבק על ארץ ישראל וחיזוק ההתיישבות בקדנציה האחרונה. על חוק ההסדרה, והחטיבה להתיישבות, ומניעת כניסת פעילי חרם לישראל, והשקיפות על עמותות שמקבלות מימון זר, ועוד ועוד. ארץ ישראל היתה ונשארה במשנתו של הרב קוק זצ"ל אבן יסוד ונדבך מרכזי בתהליך התשובה והגאולה הלאומי שלנו. מתורתו של הרב זצ"ל למדנו שמתוך התחיה הלאומית תבוא גם התחיה הרוחנית ואין לנו שום כוונה לזנוח את הנדבך היסודי הזה בתורת הגאולה. אבל, וזה אבל גדול, פורת וחבריו מתעלמים לחלוטין מאין ספור מעשים ומאבקים שניהלנו בשנים האחרונות בקידום עולם התורה והישיבות ובשמירה על הזהות היהודית של מדינת ישראל - בכשרות, במעמדה של הרבנות הראשית, בגיורים, בכותל, בשמירה על קדושת המחנה בצבא, בתקציבי עולם התורה, בגרעינים התורניים, ועוד ועוד.

נכון, יש לנו עוד דרך ארוכה. ברבים מן המאבקים עדיין לא הצלחנו - בין היתר בגלל אובדן הקולות של 'יחד' בבחירות 2015 שהביאה אותנו עם פחות כח לכנסת העשרים. ושוב, אותה טעות. במקום לתמוך באגף התורני בציונות הדתית ובייצוגה הפוליטי, לגבות אותו ולחזק אותו להמשך הדרך, נעם בוחרים להפנות עורף ולהחליש, לזרוע בלבול, ייאוש ואפילו שנאה, תוך התעלמות מהעובדות, הדגשת חלק הכוס שעוד לא התמלא עד הסוף, ונטילת סיכון מעשי ופוליטי אדיר.

ומכאן למהות: אותה עין רעה שמבליטה את הרע, הופכת אותו לחזות הכל, ומתעלמת מהטוב, אינה נעצרת אצל פעילי נעם ביחס לנפתלי בנט. אפילו לא ביחס אלי. לפי כל הפרסומים שלהם נראה שזה המבט שלהם על כל מדינת ישראל ותהליכי התחיה הלאומית שלנו. נראה כי ההתמקדות הבלעדית במאבק התרבותי מול הליברליזם הפוסט מודרני הפכה אצלם לחזות הכל ומביאה אותם לחרדות קיומיות, לנטישת יתר דגליה של הציונות הדתית, ובעיקר לסגנון שלילי ומרחיק.

יש אכן חולשות רוחניות ומאבק תרבותי במדינת ישראל. זה לא חדש. זה היה כאן מאז ומעולם, בתקופות מסוימות אף בעוצמות גדולות יותר. המאבק הזה פושט ולובש אומנם צורה מעת לעת, משנה גבולות גזרה ומישורים, אבל הוא תמיד היה כאן חי ובועט. וכן, צריך גם לנהל אותו באומץ ולהוקיע את הרע. זה חלק מעבודת השם שלנו בתקופת הגאולה. ועם כל הצניעות, אני חושב שיש לי חלק לא קטן במאבקים אלו.

שימו לב לכל המתקפות של אהוד ברק, סתיו שפיר ואיווט ליברמן עלינו בחודשים האחרונים. הכל על סוגיות של יהדות וערכים. כמעט כל ה"סקנדלים" שעוררנו נסובו סביב הסוגיות הערכיות הללו. אם זה הנאום על השבת המשפט העברי בישיבת מרכז הרב, המאבקים על השבת והמשפחה היהודית, ועוד ועוד.

המאבק הזה הוא חשוב, וכאמור אסור לנו ואנחנו לא מתעלמים ממנו, אבל אסור לו בשום אופן להפוך לחזות הכל. אותנו לימדו רבותינו שיש בכך משום כפיות טובה כלפי ריבונו של עולם. על כל ארגון להט"בי יש במדינת ישראל עשרים גרעינים תורניים, מאתיים ישיבות, חמש מאות בתי מדרש, אלף בתי כנסת, ועשרת אלפים שיעורי תורה. על כל הרצאה שנותן בצה"ל ארגון של הקרן החדשה יש מאה הרצאות וסיורים בעיר דוד, בכותל המערבי ובמערת המכפלה. על כל שקל שמושקע במשרד החינוך במקומות שליליים יש עשרות מיליוני שקלים שמושקעים בעוד תורה, עוד יהדות ועוד חינוך.

לא סתם הפלג הקיצוני בציבור החילוני זועק מרה על "הדתה" ולא מפסיק להסית נגדה. אנחנו לא מקלים ראש בכלל בחומרה של חדירת הגורמים והתרבות הפוסט מודרנית לשיח הציבורי, לצה"ל ועוד. אנחנו נאבקים בכך, בדרכנו, כל העת. אבל אנחנו לא מוכנים להפוך את זה לחזות הכל.

מאיפה העיוורון לכל התורה והקדושה שיש במדינת ישראל ושכמפלגה אנחנו עמלים לילות כימים לחזק, לפתח ולשכלל?! לאן נעלמה קריאתו של הרב זצ"ל על הצדיקים הטהורים שאינם קובלים אלא מוספים?! לאן נעלם היסוד החינוכי הכל כך בסיסי של מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך והרבה מן האור דוחה עוד הרבה יותר מן החושך?! וברוך השם יש הרבה מאוד מן האור במציאות הישראלית הנוכחית, והציונות הדתית ידעה מאז ומעולם להיאחז בו, להשקיע את עיקר מרצה בהגברתו בשמחה ובמאור פנים. כמאמרו של הרב באחת האיגרות: "לא ברפיון ידיים, לא ביגון ואנחה, כי אם בעוז וגבורה, בשמחת צדיקים ובעליצות קודש של ישרי לב". זו דרכנו ובעזרת השם נמשיך לצעוד בה בביטחון מלא.

ואם כבר הגענו עד לכאן, אז עוד מילה לחבריי הרבים בני התורה, על היחס בין בית המדרש לפוליטיקה: בכל תחום בחיינו, בכלל ובפרט, אנחנו מתמודדים עם המתח האינהרנטי - שטבוע בטבע העולם הזה מעצם מגבלות החומר שלו - שבין הרצוי למצוי. בין האמת בשיא גובהה וטהרתה למגבלות של כלי הקיבול בעולם הזה. כמה מאיתנו שאפו לשקוד על תלמודם יומם ולילה ללא כל הפרעות ואז מצאו את עצמם נתקלים באילוצים של משפחה, פרנסה, וכד', ונדרשו להשקיע בהם ולאזן ביניהם לבין שאיפתם הגדולה? מי מאיתנו לא רוצה בכל מאודו לחנך את ילדיו לתורה ולקדושה ואז נתקל בקשיים ומשברים? מי מאיתנו לא רוצה לייסד מפעל אידיאלי - ישיבה, גרעין, התיישבות - בשיא גובהם ובצורתם המושלמת, ואז נתקל בקשיים טכניים, כלכליים, בירוקרטיים וכד', שמאפשרים לו אמנם לממש חלק גדול משאיפותיו, אבל ממש לא את כולן.

עולם המעשה הפוליטי אינו שונה מזה. התפקיד שלנו בפוליטיקה הוא לתרגם ולהופיע את שלמדנו בבית המדרש - בעולם המעשה, וזה כרוך באופן מובנה ביכולת לפעול במתח הזה שבין הרצוי למצוי. המערכת הפוליטית מלאה אילוצים שמייצרים פער בין הרצוי למצוי. בין השאיפה לתיקון עולם במלכות ש-די לבין הקושי לעשות את זה כאן ועכשיו במציאות החיים המורכבת במדינת ישראל. אנחנו עדיין לא הרוב בעם, והכח הפוליטי שלנו רחוק מלהיות לא מוגבל. אנחנו נדרשים לפשרות, הסכמות ושיתופי פעולה, כדי לקדם עקב בצד אגודל את הערכים והדגלים שלנו. אנחנו מאמינים בזה. אנחנו מאמינים בצורך להוביל את התהליכים הללו יד ביד עם החברה הישראלית, בהסכמה ומרצון, ועל דרך הכלל לא בכפיה. הציפיה למערכת פוליטית מושלמת היא לא ריאלית ומבוססת על ניתוק מהמציאות על מגבלותיה.

ההתמודדות עם המתח הזה, וההישמרות מהסכנות הגלומות בו, נשענת על שני אדנים: האחד - לא לוותר או להנמיך את השאיפות. להמשיך להחזיק "ברצוי" בכל גובהו ולשים אותו מול העיניים כל הזמן. השני - היכולת לתרגם את ה"רצוי" הזה ל"מצוי" של אילוצי המציאות, בשום שכל ובכישרון המעשה, ותוך עמידה בקשר מתמיד עם תלמידי חכמים גדולים להתייעצות ולחשיבה. זו חכמת המעשה הפוליטי ומי שאינו מבין אותה כנראה אינו יכול לפעול במגרש הפוליטי.

אני יכול להבטיח לכם שחבריי ואני מחזיקים את השאיפה בכל גובהה. גדלתי בבית של תורה ובבית המדרש של ישיבת קדומים, אני עדיין נטוע שם עמוק, ואני משתדל מאוד לפעול באופן מוחלט מתוך נאמנות לערכים הללו. כל מאמצינו הם לחיות את בית המדרש של התורה הגואלת בעולם המעשה, ומתוך תודעת השליחות הגדולה הזו אנחנו קמים בכל בוקר ויוצאים אל השדה הפוליטי המורכב והלא נעים.

וכן, מתוך אותה תודעת שליחות ומתוך הצורך הקריטי לוודא את המשך הייצוג של בית המדרש הזה בכל גובהו בשדה הפוליטי, קיבלנו גם את ההחלטה - המורכבת אך הכרחית - על הריצה בבחירות הללו במסגרת רשימת 'ימינה' המשותפת.

אנחנו רחוקים מלהצליח בזה בשלמות, אבל ברוך השם ובעזרת השם - היו, יש, ועוד יהיו לזה גם הישגים והצלחות.

אל תלכו שבי אחרי חלומות ומקסמי שווא אידיאליים אך חסרי כל קשר למציאות וליכולת הגשמתם במסגרת אילוציה. אל תתפתו לסיכונים חסרי אחריות שיביאו בוודאות להחלשת הציונות הדתית והכוחות התורניים בה, ועלולים אף להביא, חלילה, להקמת ממשלת שמאל שתוצאותיה יהיו הרות אסון לכל מה שחשוב לנו במדינת ישראל.

תנו בנו אמון, ותנו לנו את הכח להמשיך לעשות את זה בשליחותכם.

"אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם".

שלכם,
שר התחבורה
חה״כ בצלאל סמוטריץ'