אין לדעת איך יסתיים הפיגוע הבא

רות שפירא שבתה אילה נפגעה קשה מבקבוק תבערה ב-2014, מזהירה שוב ושוב ממחבלים שמתצפתים על תושבי אלמתן ורק מחכים לשעת כושר.

רות שפירא , כ' באלול תשע"ט

רכבה של משפחת שפירא לאחר הפיגוע ב-2014
רכבה של משפחת שפירא לאחר הפיגוע ב-2014
צילום: שלומית גולדין-הלוי

כמעט חמש שנים מהיום שבו נפלנו קרבן למארב מחבלים. מה השתנה מאז בשטח?

משרד הביטחון (בראשות בוגי, אם כי ליברמן הוא זה שגזר את הסרט) מימן כביש חדש ורחב, אבל נמנע במכוון מפגיעה בעצים שביניהם הסתתרו המחבלים.

המנהל האזרחי איפשר (בקריצת עין) לתושבי הכפר ת'ילת לסלול כביש רחב ונוח שמוביל מתוך הכפר עד לציר הגישה לאלמתן. רק בעקבות לחץ תקשורתי כבד מצידנו, נמנעה הגישה הישירה ברכב ממעוז המחבלים עזון ועד אלינו.

כל טענותינו בדבר מתצפתים שיושבים מעלינו ומעל ציר הגישה אלינו נתקלו בבוז עמוק: זה אזור שמותר לערבים להסתובב בו, וגם אם מישהו יושב במשך שעתיים על אותו סלע, זה לא נשמע לכוחות הביטחון כמו ארוע בעל משמעות.

והלילה, בשעה 23:50, ארבו מחבלים בין אותם עצים, השליכו בקבוקי תבערה, ונמלטו דרך אותו כביש. בגלל השילוב בין השעה המאוחרת וקוטן השכונה, מאוד לא סביר שהם עשו את זה בלי לדעת שיש כמה רכבים שיצאו מהישוב וטרם חזרו (היתה אמש חתונה של בת הישוב).

האירוע הלילה הסתיים ללא נפגעים. אין לדעת איך יסתיים הפיגוע הבא. הכתובת נמצאת על הקיר.