נפל לנו הסלולרי

ההכרזה על גל פיטורים בחברות פלאפון וסלקום מאשרת שהרפורמה המתוקשרת בשוק הסלולר הכניסה את החברות למשבר כלכלי עמוק.

אסף משניות , כ"ו באלול תשע"ט

המעבר לדור חמישי מתעכב, כי לחברות אין כסף להשקיע. סניף סלקום
המעבר לדור חמישי מתעכב, כי לחברות אין כסף להשקיע. סניף סלקום
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

שבוע איום ונורא עבר על שוק הסלולר, שנמצא בקשיים כבר תקופה ארוכה. זה התחיל ביום ראשון בערב, כאשר החלו להישמע דיווחים על מגעים למיזוג בין הוט לסלקום, שהוכחשו בידי הצדדים. זה המשיך ביום שני בבוקר עם הודעתו של חיים סבן, בעליה של פרטנר, שהוא מוותר על אחזקותיו בחברה, מהלך שהוליד את הספקולציות שהמיזוג הקרב הוא דווקא בין הוט לפרטנר. כמה שעות מאוחר יותר הגיעו הבשורות הקשות באמת: סלקום ופלאפון הודיעו על פיטוריהם של בין 1,000 ל-1,500 עובדים. בפלאפון מדובר בפיטורים של כרבע מעובדי החברה. בעקבות זאת עובדי שתי החברות פתחו בעיצומים. בהמשך נכנסו הפיטורים להקפאה.

"קשה לומר שמישהו הופתע מהמקום שאליו הגיע שוק הסלולר", אומר ד"ר אמציה סמקאי, מייסד חברת הייעוץ 'סמקאי אסטרטגיה'. "המשבר הזה לא נולד ביום אחד. הוא למעשה מלווה אותנו כבר שבע שנים, מהיום שבו רפורמת הסלולר של כחלון יצאה לדרכה".

רפורמת הסלולר של השר משה כחלון יצאה לפועל בשנת 2012, במטרה להוריד את מחירי הסלולר הגבוהים מאוד שהיו בשוק באותם ימים. אלא שהרפורמה נבנתה באופן שיצר כללי שוק לא שוויוניים, והוביל לצניחה חדה במחירים, לצמצומי ענק בחברות הוותיקות, לחוסר השקעה בתשתיות ועוד. אל שלוש המפעילות הוותיקות הצטרפו שתיים חדשות, הוט מובייל וגולן טלקום, ועוד שורה של מפעילות וירטואליות. כל השחקניות החדשות קיבלו הקלות משמעותיות בהתחייבויותיהן, אך פלאפון, סלקום ופרטנר לא זכו להקלות. בנוסף לכך, המפעילות החדשות היו צריכות להגיע לנתח שוק מסוים כדי להמשיך להחזיק ברישיון. התוצאה הייתה הורדת מחירים קיצונית, אל עבר מחירי הפסד.

"מי שרוצה ללמוד איך לא לעשות רפורמה, שיפנה לרפורמה בשוק הסלולר. כבר בזמן אמת כל המומחים הזהירו בדיוק מפני התרחיש שאנחנו נמצאים בו היום, רק שאף אחד לא הקשיב. היה פה ניסיון של כחלון לגזור קופון פוליטי במטרה לצייר לעצמו הישגים מיידיים. רפורמות נכונות בשווקים כמו הסלולר והדיור לוקחות זמן, והמשמעות היא שמי שיגזור את הסרט לא יהיה השר שהוציא את התהליך לדרך. אז אם מדובר בשר שבאמת חשוב לו שהרפורמה תצליח – הוא ייתן לה את הזמן שדרוש כדי שהיא תיעשה בצורה נכונה, ואם הוא פוליטיקאי ציני – הוא יעשה מהלכים כדי לזרז את הקץ, גם אם הם רעים מאוד", אומר סמקאי.

כלומר, הרפורמה לא נבנתה כך שתוכל לתקן את הליקויים הרבים שהיו בשוק?

"נכון. היו הרבה ליקויים בשוק, ליקויים חמורים שקשורים בעיקר לחוסר התחרות ולהתערבות הרגולטורית בשוק התקשורת. אלא שכחלון לקח את הרפורמה לקיצוניות השנייה: הוא נתן לעוד מפעילים להיכנס, אלא שהתנאים שהוא נתן להם גרמו לתחרות חסרת מעצורים במחיר. הם יכולים לרכוב על גבי התשתיות של החברות הקיימות במחירים נמוכים ממחירי השוק. הם לא צריכים להשקיע בעצמם בתשתיות בכלל, בעוד שהחברות המקוריות חייבות להשקיע בזה. אגרות התדרים, כלומר מחירי הרישיון, שהמפעילות החדשות משלמות קטנות בהרבה מהמחירים שהמפעילות הוותיקות משלמות".

איך דבר כזה עבר בכלל? הרי כמו שאנחנו מכירים את בתי המשפט בישראל, היו אמורות להתקבל שם עתירות על חוסר שוויון בתנאי המכרז.

”ברגע שאתה אומר מילות קסם כמו 'עידוד תחרות', 'הוזלת מחירים לצרכן' ו'טובת המשק', גם בית המשפט לא מתערב בהחלטות הרגולטור".

החברות חייבות מיזוג

כבר מתחילת הדרך הזהירו החברות שהשוק לא יוכל להתמודד עם הרפורמה ושהחברות יועמדו במצב כלכלי קשה מאוד. בשבע השנים שחלפו התבצעו כמה סבבי התייעלות בחברות, שכללו פיטורים של אלפי עובדים. במקביל, הפסדי החברות רק הלכו וגדלו. "אחרי שבע שנים של תחרות ומלחמה של החברות לחיים ולמוות, מאז רפורמת הסלולר, הגענו לשלב שבו השוק מחפש נקודת איזון חדשה", אומר הפרשן הכלכלי הבכיר אלי ציפורי. "יש כרגע יותר מדי ידיים חלשות בשוק, חברות בלי רווחים. המשמעות היא שלמעשה החברות הללו לא יכולות להתקיים לאורך זמן, והן חייבות או להתייעל או להעלות מחירים. מבנה השוק לא מאפשר כרגע להעלות מחירים בגלל התחרות הגדולה, ולכן האפשרות שנותרה ריאלית בשלב זה היא התייעלות. יש עוד אפשרות, שהיא הנכונה ביותר, והיא מיזוגים – אבל עד כה המודל הזה נתקל בקשיים".

הקשיים שציפורי מדבר עליהם הם הרגולטורים, ובמיוחד הרשות להגבלים עסקיים. כבר לפני שלוש שנים התקיים ניסיון מיזוג בין סלקום לגולן טלקום, שנקלעה לקשיים כלכליים כבדים. הרשות להגבלים עסקיים סירבה לאשר את המיזוג, בטענה שמיזוג בין השתיים יפגע בתחרות. את החברה רכשה בסופו של דבר חברת אלקטרה. "השוק צריך להתכנס למספר קטן יותר של מפעילות", אומר ציפורי, "משרד התקשורת והרגולטורים צריכים לא להפריע למיזוגים הכרחיים בשוק".

מה הסיכוי שהפעם הרגולטורים לא יפריעו? הרי את המיזוג בין סלקום לגולן טלקום הם חסמו.

"נכון שתהיה לרשות בעיה תקשורתית לאשר מיזוגים כאלה, במיוחד בין שחקנים גדולים, כי זה ייתפס כפגיעה בתחרות. אבל אני לא חושב שהרשות תמנע מיזוגים בין המפעילים הקטנים לגדולים. אנחנו לא נמצאים באותה תקופה כמו לפני שלוש שנים, וגם רשות ההגבלים צריכה להבין את זה. אישית אני חושב שגם מיזוגים בין מפעילים גדולים הכרחיים, אבל זה יהיה קשה יותר".

הגענו למצב שיש יותר מדי תחרות? שהשוק לא גדול מספיק בשביל כל כך הרבה מפעילות?

"יש יותר מדי חברות ופחות מדי רווחים. השוק לא יכול להמשיך לפעול במבנה שבו הוא מתנהל כיום, פשוט כי אין לו היתכנות כלכלית".

"הצניחה הפילה את הבורסה"

החשש הגדול בשוק התקשורת הוא שאחת החברות תקרוס ותיעלם. התוצאה שהמשק כולו מדבר עליה היא שמחירי הסלולר יחזרו לימים שקדמו לרפורמה – עלות של מאות שקלים לצרכן מדי חודש, ופיטורי עובדים מסיביים. ציפורי מעריך שאנחנו עוד רחוקים מתרחיש כזה.

"אני לא מאמין שנראה בקרוב את סלקום או פרטנר הולכות לבית המשפט ומכריזות על חדלות פירעון. אנחנו עוד לא שם. סלקום ופרטנר עדיין מספיק חזקות כדי לא להגיע לשם. אבל צריך לזכור שגם אם זה יקרה, לא מדובר בסוף העולם. זה לא כמו שבנק קורס. לדעתי גם הצרכנים לא ייפגעו כל כך מקריסה כזאת – הם יעברו למפעיל אחר. השוק פשוט יצטמצם, וזה מתבקש, כי היום יש יותר מדי מפעילים. זה יכול לקרות על ידי מיזוגים, וזה יכול לקרות על ידי בית המשפט, אבל זה מחויב במציאות שלנו כיום".

עם זאת, קריסה של חברת סלולר גדולה עלולה להשפיע על כלל המשק הישראלי ולפגוע בו. רפורמת הסלולר, שלא מוטטה חברות אלא רק חתכה בצורה חדה את הרווחים שלהן, הכניסה את המשק הישראלי לסחרור שהוא טרם יצא ממנו עד היום.

"אנשים רואים רק את הרווח הישיר שלהם מהרפורמה, אבל את המהלכים הנסתרים הם לא רואים", אומר סמקאי. "החיסכון אכן היה משמעותי מאוד, אבל את המחיר שילמנו במקום אחר. צניחת הרווחים של סלקום הקריסה את קבוצת IDB והפילה את הבורסה. עד היום הבורסה הישראלית נחשבת מתה בגלל שאין מסחר ותנועות, וזה בגלל החיתוך בסכין בצורה אגרסיבית, שהזיק למשק בצורה בלתי נתפסת. ולא זו בלבד, אלא שישראל הפכה, בעקבות הרפורמה הזאת, מאחת המדינות המתקדמות מבחינת תשתיות – עד כדי כך שהיינו מהראשונים בעולם שקיבלו את טכנולוגיית הדור הרביעי – לחברה מפגרת בתחום, כך שנהיה מהמדינות האחרונות ב-OECD לקבל את דור 5. נכנסנו לשבע שנות קיפאון בתחום ההשקעה בתשתיות, פשוט כי החברות לא היו יכולות להשקיע בזה כסף".

איך היה צריך לעשות את הרפורמה?

"היה צריך לפתוח את השוק לעוד מתחרות, בעיקר כי המחירים היו מחירי עושק בלתי נתפסים, אבל היה צריך לעשות את זה בצורה אחרת לחלוטין: להזמין עוד חברות שרוצות לקבל רישיון, לתת להן אותו בקלות יחסית, אבל לחייב אותן באותם תנאים של החברות הוותיקות יחד עם התחייבות למחירים תחרותיים. זה תהליך שהיה לוקח הרבה זמן, ובסופו אולי היינו רואים כאן חברות ענק בינלאומיות שמקבלות רישיון כמו AT&T או אחרות. הבעיה היא שלאחראים לא היה זמן לחכות לזה".