בשבע מהדורה דיגיטלית

ציר התנגשות

אחרי שרה"מ נמנע מלהתחייב על שיפוץ והנגשת מערת המכפלה, החלו השמועות על דיל שרוקם המינהל האזרחי עם עיריית חברון.

יוסף ארנפלד , י"א בתשרי תש"פ | עודכן: 21:24

"סאגה שנמשכת שנים". מערת המכפלה
"סאגה שנמשכת שנים". מערת המכפלה
Photo by Gershon Elinson/Flash90

"לא יכול להיות שחמישים ושתיים שנה אחרי מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל עדיין לא מוצאת את הכלים המשפטיים, בצורה ריבונית וממלכתית, לבצע הנגשה למקום התפילה השני בחשיבותו של העם היהודי. ממשלת ישראל צריכה כל מיני הסכמות וויתורים לרשות הפלשתינית ולעיריית חברון כדי שייתנו פתרון לבניית מעלית קטנה במערת המכפלה?".

כך תוהה הרב הלל הורוביץ, ראש מנהלת היישוב היהודי בחברון, בעקבות הפרסומים האחרונים לפיהם מתנהלים מגעים בין המינהל האזרחי לעיריית חברון באשר להסכמות על פתיחת צירי תנועה הסמוכים ליישוב היהודי, תמורת קבלת הסכמת העירייה לביצוע הנגשת המערה.

כל זאת על אף שמדובר בצירי תנועה שנסגרו לתנועת פלשתינים מסיבות ביטחוניות גרידא, ופתיחתם עלולה לסכן חלילה את חייהם של תושבי חברון היהודים.

כבר שנים רבות זועקת מערת המכפלה להנגשה. עשרות המדרגות שמובילות אליה מקשות לא רק על נכים ובעלי מוגבלות, אלא גם על אלפים רבים של אנשים מבוגרים שמגיעים לפקוד את המקום. חלקם נאלצים לוותר מראש על ההרפתקה ובוחרים שלא להגיע אליה כלל. המקרה של מוטי אוחיון, איש בעל מוגבלות בכיסא גלגלים שעלה למקום לפני שנה ונפל בדרך, נחבל ונפטר, לא מוסיף למוטיבציה.

הסיבה היחידה לכך שעדיין לא הותקנה מעלית, דבר שכמעט אין לו אח ורע, היא שכדי לבצע את עבודות ההקמה יש צורך בהפקעה כפולה: הן של השטח, שרשום על שם הווקף המוסלמי, והן של סמכויות התכנון והבנייה שמסורות בידי עיריית חברון הערבית. קרוב לעשרים שנה נעשים ניסיונות להנגיש את המקום בתיאום עם הווקף, אך לכל אורך הדרך הוא מסרב בכל תוקף.

"שתי ההפקעות הללו הן פשוטות וקלות", מסבירה חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק. "קודם כול, לא כתוב בתורה שהוואקף המוסלמי קנה את מערת המכפלה מעפרון החיתי בארבע מאות שקל כסף ולכן זה רשום על שמו. פשוט מאוד כשרשמו את הבעלות על הקרקעות, כל מקום דתי - כתוב עליו ווקף, דהיינו מקום בעל שימוש ציבורי-דתי. אין לזה משמעות שהוא בבעלות של ווקף כזה או אחר. תילי תילים של ניירות נכתבו בסוגיה הזאת, כולל יועמ"שים של המינהל האזרחי שגם הם קבעו שאין הכוונה לבעלות של הווקף המוסלמי, אלא הגדרת המקום כאתר ציבורי-דתי. ובכל זאת, מכיוון שהמערכת המשפטית שלנו מפרשת כל דבר לחומרא, הם דנים כאילו זה אכן שייך להם".

סטרוק מזכירה שמדובר בצורך הומניטרי וכי ההנגשה תועיל ליהודים וערבים כאחד. "יש לא מעט תקדימים שאפשר להפקיע שטח, אם זה לצורך תושבי האזור. אין שום בעיה להפקיע. עושים זאת השכם והערב. אין בעיה גם להפקיע את סמכויות התכנון והבנייה. הראיה - בכל פעם שבונים בחברון לטובת היהודים, כמו למשל רובע חזקיה, בית השישה, בית מנחם. בכל בניין כזה בחברון, הנוהל תמיד היה שמפקיעים את סמכויות התכנון והבנייה מעיריית חברון, כי הרי היא לא תבנה ליהודים, ובונים. אין בזה שום אירוע חריג".

כבר לפני יותר משלוש שנים היועץ המשפטי לממשלה הכריז שמדובר במהלכים אפשריים. "הנקודה היחידה שתוקעת היא שלא רוצים להרגיז את הרשות הפלשתינית, את הווקף ואת עיריית חברון", היא מצביעה על הנקודה הבעייתית. "אין בעיה משפטית. יש בעיה פחדנית. הם חוששים שהמזרח התיכון יבער אם תהיה הפקעה. לפני כמה שנים רצו להכניס ארון קודש למערת המכפלה, והארון המתין חודשים ארוכים מחוץ למערה כי חששו לתגובת הערבים. בסוף הארון נכנס ושום דבר לא קרה. אנחנו מגבילים את עצמנו בלי שום הצדקה".

סער: "הגיע הזמן שנהיה בעלי הבית"

על אף הלחץ הציבורי והפוליטי הגדול להנגשת המערה, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בחברון ערב הבחירות, הוא הקפיד לא להבטיח ולא להיענות לאף אחת מהבקשות שהופנו אליו - הנגשת המערה ובנייה במתחם השוק. מי שאחראי לחלק גדול מהלחץ הוא שי גליק, מנכ"ל ארגון 'בצלמו' שחשף את הדיל המתרקם בין המינהל האזרחי לעיריית חברון, שמצידה מנצלת את ההזדמנות ומבקשת דברים שהיא לא יכולה לבקש בימים כתיקונם: פתיחת צירים שסגורים לתנועה של ערבים במשך שנים רבות מסיבות ביטחוניות.

במכתב ששיגר שי גליק, יו"ר 'בצלמו', ליו"ר ועדת החוץ והביטחון הנכנס ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן), דרש גליק להתנגד לניסיונותיה של עיריית חברון לקבל תמורה להסכמה להנגשת המערה בדמות ערעור ביטחונם של תושבי חברון היהודים: "אין כל הצדקה לסכן חיי אדם בתמורה להסכמתם להנגשת המערה, וגם לא לתשלום כלשהו לסרבני ההנגשה כבר עשרים שנה מהצד הערבי. אזכיר שוב שעמדת היועמ"ש שניתן כעת בהיבט המשפטי לבצע הפקעה. על מקבלי ההחלטות לבצע הפקעה זו מיידית, ובוודאי לא להמיר את הצעד החוקי של ההפקעה בצעדים מסוכנים או משפילים".

במכתבו ציין גליק כי מאז שנת 2000 נעשים ניסיונות לפעול להנגשת מערת המכפלה, אך הווקף המוסלמי מסרב בכל תוקף לאפשר זאת: "עניין ההנגשה הוא עניין הומניטרי לבני כל הדתות והלאומים, המקום קדוש לכולם וכלל בעלי מוגבלויות מנועי כניסה אל מקום התפילה". את דבריו סיכם בבקשה לכינוס דחוף ומיידי של הוועדה לדון בחוסר ההנגשה במקום, "ולפעול מיידית שהמקום יונגש ללא צורך באף גוף חיצוני שימשיך לאמלל נכים רבים. ההנגשה חייבת להתבצע ללא שום תנאי או דחייה". באופן מפתיע, אל מכתב הבקשה הצטרף בחתימתו גם איש השמאל יואל מרשק, רכז משימות התנועה הקיבוצית לשעבר.

"תמהתי לשמוע שמתקיים משא ומתן עם הרשות הפלשתינית כי זה מעניק לה מעמד שאין לה על פי ההסכמים", אמר ח"כ גדעון סער (הליכוד) בדיון מעקב בנושא הנגשת מערת המכפלה שנערך לפני כארבעה חודשים בוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון של הכנסת. "הרשות הפלשתינית עצמה פנתה לאונסק"ו כדי לקבוע שמערת המכפלה היא אתר מורשת פלשתינית, ושליהודים אין שם זכויות, אז משם בוודאי לא תבוא הישועה".

לדברי סער, צריך להבדיל בין הגורם המוניציפלי ובין הרשות, וזה נזק לקיים מול הרשות דיון. "מערת המכפלה נמסרה לסמכות מדינת ישראל, עם כל המורכבויות של המתפללים משתי הדתות. ההיסטוריה והמורשת שלנו מחייבות יחס שונה לחלוטין למקום הזה. חמישים שנה מחידוש היישוב היהודי בחברון, הגיע הזמן שנתחיל להיות בעלי הבית. צריך לקרוא קריאה ברורה לראש הממשלה ושר הביטחון לפעול, תוך הסתייגות לעצם המשא ומתן עם הרשות, ולקבל החלטה בתוך חודש לכל היותר".

ביישוב היהודי בחברון עדיין לא יודעים אילו צירים מיועדים לפתיחה לתנועת ערבים, אך מבחינתם מדובר בסוגיה עקרונית. "כל הצירים בחברון שנחשבים צירים סטריליים, קרי שאין בהם מעבר לערבים, לא ניתנו בחסד לאוכלוסייה היהודית אלא נעשו סטריליים בעקבות אירועי טרור. לא אחד, אלא רבים", מסביר יוני בלייכברד, מאנשי הביטחון של היישוב היהודי בחברון. "הערבים הגיעו לשחוט יהודים ובעקבות האירועים הצירים האלה נחסמו לגישה של ערבים, מתוך ההבנה הביטחונית שברגע שערבים יסתובבו בהם יהיה איום ממשי על תושבי היישוב היהודי, ועל מאות אלפי היהודים שמגיעים במהלך השנה לחברון".

בלייכברד מתאר מציאות ביטחונית יומיומית מורכבת. "ההתראות בחברון הן בלתי פוסקות, חמאס-עזה שולט ביד רמה בכל מיני תאים. בכל ערב הצבא יוצא לסיכולים והחרמות למיניהם, בין אם זה נשקים, מבוקשים או כספים. ברגע שיפתחו מחדש את הצירים האלה, זה יהווה איום ממשי. איזה מחיר אנחנו נדרשים עוד לשלם?!", הוא תוהה. "אנחנו רוויי פיגועים. מה עוד צריך לקרות כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות שעד כאן? בתור אבא לילדים אעשה הכול כדי להרחיק את הסכנה. גם אם יש עשרים אחוזים שזה יקרה, ארחיק את הילד שלי. אני לא מוכן שישחקו בחיי אדם".

לטענתו, המינהל האזרחי פועל מתוך תפיסת עולם אחרת לחלוטין. "חלק מהתפקיד שלו זה לדאוג לרווחת תושבי חברון הערבים, אבל בסופו של דבר הוא מושפע מהלך הרוח ברחוב הערבי. בהעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, המינהל האזרחי קבע שזה יבעיר את המזרח התיכון. כזכור, לא מיניה ולא מקצתיה. הערבים חיים בסרט והמינהל האזרחי הוא השופר שלהם. צריך לזכור שמדובר על רצועות רחוב באורך קילומטר אחד בסך הכול ברדיוס של שלושה קילומטר, בעוד 97 אחוזים מהעיר נמצאים בשליטה ערבית. אז זה מה שיגרום להם לחירות מוחלטת?".

בלי שיח ובלי דיאלוג

"הערבים לא רוצים שאנחנו נחזק את המעמד שלנו במערת המכפלה", מחדד הרב הורוביץ, "הם מנהלים מלחמה עיקשת. אסור לנו לגמגם בזה. אנחנו בעלי הבית. אם יש קושי משפטי, אנחנו צריכים להתגבר עליו. הממשלה יודעת להפקיע לצורכי ציבור. בשום מצב לא נקבל ויתור כלפי הערבים שיגרום לנו לאיזושהי סכנה ביטחונית או ויתור ריבוני במרחב שלנו, רק כדי שהם יואילו בטובם לא להתנגד להנגשה".

"זאת הזיה. סאגת הנגשת המערה היא עוול שמתמשך שנים רבות", מאבחנת חברת הכנסת איילת שקד. עוד בתקופת כהונתה כשרת המשפטים, משרד המשפטים הכין חוות דעת שמאפשרת את ההנגשה, מבחינת ההיבט המשפטי. "זה היה תקוע הרבה שנים מבחינה משפטית, כמו גם מתחם השוק. אחרי הרבה מאמצים ולחץ על היועץ המשפטי לממשלה, בסופו של דבר ביחד עם משרד הביטחון פתרנו את שתי הבעיות. יש שתי חוות דעת, אחת שמאפשרת את ההפקעה ואחת שמאפשרת את הבנייה. שתי חוות הדעת הללו מוכנות, אך בשתיהן לא משתמשים. עכשיו זה עניין של החלטה מדינית. זה הכול. במילים אחרות: ראש הממשלה".

שקד לא מהססת למתוח ביקורת נוקבת על שיטת העבודה של המינהל האזרחי. "אין שום הצדקה לתת לעיריית חברון תשלום תמורת הנגשת המערה, היות שזה משרת גם ערבים וגם יהודים", היא מדגישה, "בטח ובטח לא לתת תשלום באמצעות פתיחת צירי תנועה שמהווים סכנה ביטחונית. אם רוצים לתת להם צ'ופר, אפשר לחשוב על זה. אני לא באופן גורף נגד, אבל בטח שלא דברים שעלולים לסכן מבחינה ביטחונית".

"ההתנהלות הזאת של מערכת הביטחון וראש הממשלה בסוגיית הנגשת מערת המכפלה היא פשוט שערורייה", קובל שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', "אסור בשום פנים ואופן לנהל משא ומתן עם ראש עיריית חברון שהוא רוצח, טרוריסט מורשע שישב בכלא הישראלי. את מערת המכפלה צריך להנגיש כאן ועכשיו, בלי שום שיח או דיאלוג. יש לזה פתרון משפטי. אפשר וצריך להפקיע את מרכיב ההנגשה מהבעלות של הווקף, שהיא עצמה שערורייה. עצם העובדה שהווקף מחזיק בבעלות על מערת המכפלה, גם אחרי שסוף סוף זכינו לחזור למערה עצמה ולא להתפלל במדרגה השביעית, זאת בושה וחרפה. מערכת הביטחון צריכה באופן מיידי לבצע את ההפקעה ולבנות את המעלון ולהנגיש את המערה. זה הדבר הכי טריוויאלי בעולם".

תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: ''הנושא מצוי בשיח למול הצד הפלסטיני, בהתאם להנחיות הדרג המדיני ובתיאום מלא למול כלל גורמי הביטחון הרלוונטיים''.