חיסונים – פולמוס שאינו נגמר

המדענית ד"ר חנה גבאי קובעת כי על כל הורה לקבל את מירב המידע ולקבל החלטה עצמאית ואישית לגבי ילדיו.

שמעון כהן , ל' בתשרי תש"פ

אילוסטרציה
אילוסטרציה
פלאש 90

לתת את המידע. גבאי

עם ראשיתו של החורף נפתחת גם עונת החיסונים. ילדי בתי הספר מתחסנים וגם האוכלוסיה המבוגרת נקרית לסור למרכזים הרפואיים כדי להתחסן.

כמדי שנה סוגיית החיסונים מעוררת פולמוס ציבורי רפואי ואתי נרחב. במהלך החודש הבא יתקיים בתל אביב כנס שידון בסוגיה על רבדיה השונים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם המדענית ד"ר חנה גבאי שעבורה הסוגיה אינה ברורה ונחרצת כלל ועיקר. "נוצרה מחלוקת בנושא החיסונים. יש שאומרים שצריך לחסן חד משמעית כי כך קבע משרד הבריאות, ויש מי שאומר שצריך לבדוק כי יש הרבה אינפורמציה ויש הרבה שנפגעו מחיסונים", אומרת ד"ר גבאי. "יש הרבה מידע ברשת וצריך לדעת על איזה מידע להסתמך".

"אפשר גם לפנות למומחים וזו אחת הסיבות שבגללן אני משיקה קורס דיגיטאלי על שקיפות מלאה על חיסונים בגיל הילדות. אני מנסה להנגיש את החומר למי שאין לו את הכלים לבדוק ברשת אם מה שאומרים להם הוא הדבר הנכון. אמנם לכל דעה יכולים להיות תומכים ומתנגדים, אבל ככל שהורים מקבלים יותר תומכים ומקורות מדעיים אפשר לבחור בדרך שלהם".

לתפיסתה של ד"ר גבאי ההחלטה צריכה להתקבל באופן אישי. "כל זוג הורים צריך לדון בנושא הזה. זה לא נושא שאפשר להסתמך בו על מה שמישהו אמר. כל זוג הורים צריך לקבל החלטה אינדיבידואלית ואני מצפה לתשובות שונות".

"יש חוסר הבנה של המדע שממשיך הלאה לפירושים שאינם נכונים. מי שחושב שחיסון מספיק טוב שיקבל את החיסון ויהיה רגוע, אבל לא הגיוני לחשוב שמישהו ידביק אותך אם אתה מחוסן", היא אומרת בהתייחס לביקורת שמטיחים הדוגלים בחיסונים כלפי המבכרים שלא להתחסן ולא לחסן. "חסינות העדר זה מושג מושאל מהחסינות הטבעית. אמרו שאם אחוז מסוים מהאוכלוסיה מחוסן - דובר על 55 או 68 אחוזים – אז כל האוכלוסיה תהיה מחוסנת. את הרעיון הזה העבירו לנושא החיסונים ולתפיסה לפיה ככל שיותר יתחסנו האוכלוסיה תהיה מחוסנת".

גבאי מציינת כי המציאות בפועל היא שבכל רגע נתון חלק ניכר מהאוכלוסיה אינו מחוסן, בין השאר בשל תפוגת תוקפו של חיסון. "מחלות ילדות היו בסביבות גיל 3 עד 15, והיום מצב הגוף השתנה והמחלות יכולות לתקוף לפני או אחרי הגילאים הללו. הסיבה לחזרה על חיסונים היא שחיסונים לא מחזיקים לאורך זמן".

על המפגשים שלה עם הורים והמידע שאותו היא חולקת איתם מספרת ד"ר גבאי: "אני נותנת את מה שנראה לי חיוני להבנת הנושא ברמה פופולארית ומתאימה לרוב ההורים, מדברת על מה הם חיידקים ונגיפים ומה יחסי הגומלין בינינו לבינם. כבני אדם אנחנו מורכבים מתאים אבל רוב התאים הם תאים של חיידקים והגנום שלנו מורכב בעשרה אחוז של גנום נגיפי, כך שלמעשה אנחנו חיים שנים רבות לצד החיידקים והנגיפים ואנחנו לא יכולים לחיות בלעדיהם. הם אצלנו בגוף ולא משהו זר לנו לחלוטין".

מוסיפה גבאי: "צריך להבין גם שלכל אחד מערך חיידקים משלו. זה סוג של טביעת אצבע, ולכן כל אחד יהיה מושפע אחרת מגורמים חיצוניים. לכן יש מי שיעמוד בחיסון בצורה טובה יותר ומי שיעמוד בו בצורה פחות טובה, כמו שיש מי שיעמוד מול מחלה מסוימת בצורה טובה ומי שפחות".

לדבריה למתן חיסון יש מחיר שאותו יש לקחת בעת קבלת ההחלטה: "כל דבר שאנחנו מכניסים לגוף גורם לנו לשינוי כלשהו ולזעזוע. חיסון אמור לגרום לנו לזעזוע, כי אם הוא לא יגרום לזעזוע מערכת החיסון לא תפעל ולא תייצר נוגדנים נגדו. החיסון גורם לשינוי במערך החיסון הטבעי שלנו ובנוסף הוא יכול לגרום לזעזועים גם אם זמניים נוספים".

על עמדתה שלה בסוגיה היא מספרת כי בעבר "כמי שעסקה באמנולוגיה ומחקר באוניברסיטה העברית לא חשבתי להטיל שום ספק בנושא החיסונים, כי היה ברור לי שהעניין נבדק בטוח ושאין אתו שום בעיה. כל עוד הייתי במוסד המחקרי זה מה שחשבתי וכעסתי על מי שחושב אחרת. כשיצאתי והסכלתי על הדברים מרחוק התחלתי לראות את הדברים קצת אחרת. כל השנים חיסנתי את הילדים שלי ואפילו הוספתי חיסונים שלא היו אז בתכנית הרגילה כי רציתי להגן עליהם. מרחוק הדברים נראים לי אחרת, במיוחד כשהסתבר לי שחיסונים זה לא רק החומר הביולוגי אלא גם חומרים נוספים שנכנסים לגוף, מעבר לכך שעצם הכנסת החיסון לגוף מחלישה את מערכת החיסון הטבעית".

לנוכח דבריה אלה נשאלה ד"ר גבאי אם כמחזיקה בעמדה אישית כזו, נכון שדווקא היא תעביר את המידע להורים שלא תמיד יש באמתחתם די מידע כדי להתמודד עם עמדותיה שלה. גבאי מבהירה: "בקורס הם יקבלו את כל הנתונים ויוכלו לשאול שאלות ועדיין כל אחד יכול מתוך הדברים והנתונים להגיע למסקנה משלו. אני לא אומרת לאף אחד מה לעשות, גם לא לילדיי לגבי נכדיי. אני רק רוצה לתת את מירב המידע".