מחקר: שיח השנאה כלפי עיתונאים ברשת

מחקר מיוחד בחן את שיח השנאה כלפי עיתונאים ברשתות החברתיות: מתקפות אישיות, נאצות והסתה. 69% משיח השנאה מתקיים בטוויטר.

ערוץ 7 , ח' בחשון תש"פ

עודד בן עמי
עודד בן עמי
צילום: חדשות 12

מדד השנאה כלפי עיתונאים ברשת, ביוזמת אגודת העיתונאים תל אביב בשיתוף עם חברת Vigo מקבוצת יפעת, בחן לאורך חמישה חודשים את היקפי שיח השנאה המופנה לעיתונאים ואנשי תקשורת ברשתות החברתיות (טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, פורומים וטוקבקים).

המחקר, שממצאיו יידונו במסגרת כנס אילת לעיתונות שיתקיים בשבוע הבא, נועד להפנות זרקור, באמצעות מעקב אחר נתונים, לתופעה המדאיגה של שיח אלים ומסית כלפי עיתונאים, העלול להוביל לפגיעה בהם.

במסגרת המדד נבחן היקף שיח השנאה כלפי כמאה עיתונאים ואנשי תקשורת מובילים בישראל, גם בעמודים האישיים שלהם וגם בשיח הרחב ברשת.

במהלך חודשי המחקר נוטרו למעלה מ-1.1 מיליון שיחות הקשורות בעיתונאים ברשתות החברתיות. מתוכן, נוטרו 72 אלף שיחות שנאה כלפי עיתונאים, המהוות 7% מכלל השיח.

במהלך חודשי המחקר – מאז יוני 2019 - נרשמה עלייה עקבית וחדה בשיח השנאה כלפי עיתונאים - מגמה הקשורה להיקף השיח הפוליטי סביב הבחירות: ביוני נרשמו 10%, ביולי 12.5%, באוגוסט 14.8% ובספטמבר, החודש בו התקיימו הבחירות האחרונות – 19.2%. בחודש אוקטובר, עם תום מערכת הבחירות, נרשמה ירידה קלה ל-15.7%.

מממצאי המחקר עולה ששיעור של 69% משיח השנאה כלפי עיתונאים מתקיים בטוויטר, לאור נוכחותם הפעילה של עיתונאים ברשת זו והעיסוק האינטנסיבי בה בחדשות ואקטואליה. כמעט 80% משיח השנאה בטוויטר מצוי בתגובות גולשים לציוציהם של העיתונאים.

ממצא מעניין נוסף, הוא כי פייסבוק מהווה קרוב לרבע משיח השנאה בלבד – 23%. נתח זה מהווה עדות לכך שמרבית הציבור הרחב אינו לוקח חלק בשיח זה. לגבי קיומו של שיח שנאה בפלטפורמות נוספות – 4% ממנו באו לידי ביטוי בטוקבקים, 3% באו לידי ביטוי בפורומים ובבלוגים בעוד 1% בא לידי ביטוי באינסטגרם.

מבחינת השיחות ברשתות החברתיות שסווגו כשיח שנאה, נמצא כי מדובר בשיח המאופיין כפוליטי, אישי מאוד, שכמעט אינו נוגע לעבודת העיתונאי במישור המקצועי. חלק משיח השנאה גובל ממש בהסתה. 70% משיח השנאה הוא בעל אופי פוליטי. 25% משיח השנאה הוא בעל אופי אישי. 15% משיחה השנאה קשור בנושאים מקצועיים. 5% משיח השנאה הנו על רקע להטופובי ו-3% מוגדרים כשיח מבוסס הסתה.

מדד השנאה כלפי עיתונאים ברשת דירג מדי חודש את העיתונאים שספגו את שיח השנאה הנרחב ביותר מבין מאה העיתונאים הבולטים בישראל שנכללו במדידה.

נכון לסוף אוקטובר 2019, ישנם שישה עיתונאים בולטים במיוחד בהיקפי השנאה שהם סופגים ברשת: עמית סגל מחדשות 12 מוביל את הדירוג עם 3,019 שיחות שנאה שנמדדו כלפיו בתקופת המחקר. אחריו מדורגים חיים לוינסון מהארץ עם 2,758 שיחות שנאה, אטילה שומפלבי מ-Ynet עם 2,339 שיחות שנאה, בן כספית ממעריב עם 2232, אראל סג"ל עם 2,208 וגיא פלג מחדשות 12 עם 2,095.

על פי ההתפלגות הכללית, ניתן לציין כי שיח השנאה אינו ניתן לזיהוי עם צד מסוים במפה הפוליטית.

בבחינת הקשר בין פרסום מצד העיתונאי במדיה וההשלכות על השיח ברשת, נמצאו מספר דוגמאות בולטות לסיפורים שפורסמו באמצעי התקשורת והובילו לזינוק בשיח השנאה ברשת:

פרשת הקדיש על נתניהו ב״שש עם עודד בן עמי" בחדשות 12 הובילה לעלייה של 1,320% בשיח השנאה כלפי עודד בן עמי.

האמירה של ירון לונדון כלפי הציבור הערבי הובילה לעלייה של 850% בשיח השנאה כלפיו.

ההתבטאות של רוני דניאל בנושא פרשת האונס בקפריסין הובילה לעלייה של 410% בשיח השנאה כלפיו.

התחקיר שפרסם עמרי מניב בחדשות 13 על הרב נאומבורג הוביל לעלייה של 320% בשיח השנאה כלפיו.

פרסום תמלילי חקירות נתניהו על ידי גיא פלג בחדשות 12 הובילו לעלייה של 260% בשיח השנאה כלפי פלג.

הריב של בן כספית עם ינון מגל הוביל לעלייה של 225% בשיח השנאה כלפי כספית.

הטורים של אלי ציפורי ופיטוריו מ״גלובס״ הובילו לזינוק של 210% בשיח השנאה בעניינו.

לדברי שחר גור, סמנכ"ל מחקר ביפעת: "מדד השנאה לעיתונאים מהווה מראה לשיח הפוליטי בישראל בעת הזו, כאשר המתקפות משני הצדדים חריפות ואישיות מאוד וממוסגרות כמעט תמיד כימין מול שמאל. בנוסף, ניתן להתרשם דרכו מהקשר ההדוק בין המדיה המערכתית לרשתות החברתיות. פרסום סיפור או חשיפה של עיתונאי בתקשורת מובילים באופן מיידי למתקפות כלפיו מצד גולשים, שלעתים אף גולשות לשיח מסית ואלים".