בשבע מהדורה דיגיטלית

שטח כבוש

רצח התינוקת באשקלון על ידי שב"ח פלשתיני הוא רק קצה הקרחון של תופעה מדאיגה: שכונות שלמות בישראל נכבשות על ידי שב"חים פלשתינים

שילה פריד , ט' בחשון תש"פ

 אתר בנייה (למצולמים אין קשר לכתבה)
אתר בנייה (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: קובי גדעון, פלאש 90

בשבועות האחרונים הזדעזעה המדינה מפרסום הידיעה על התעללות בתינוקת באשקלון, שהביאה אל מותה. החשוד במעשה הוא זיאד אל-עביד, תושב יהודה ושומרון שהגיע לאשקלון בדרכים לא-דרכים, ככל הנראה באמצעות סייענים ומסיעים ישראלים תמורת תשלום. המקרה הזה סיפק הצצה שהיא קצה הקרחון בלבד לתופעה מדאיגה: אלפי שוהים בלתי חוקיים מגיעים לישראל ללא ידיעת הרשויות, מועסקים בה באופן לא חוקי וחלקם מעורבים בפעילות פשיעה ואף עוסקים בטרור. לאף גורם בישראל, כך מתברר, אין יכולת להיאבק בתופעה ברצינות וספק אם בכלל קיים רצון שכזה.

שבתאי שאל, גבאי בית כנסת בשכונת עתיקות באשקלון, הגיע לגור בשכונה לפני ארבעה עשורים. הוא לא חשב אז שיום יבוא והוא יהיה זר במגרש הביתי שלו. "היום החיים כאן רצופים בפחד מתמיד", הוא מספר, "אנחנו מפחדים לשלוח את הילדים לשחק בחוץ בלי מבוגר, אפילו ליד הבניין אנחנו לא מסכימים שיסתובבו לבד ומדובר בילדים גדולים. אחרי השקיעה, כשנהיה חשוך, אנשים לא יוצאים לפארקים הציבוריים ולא לקניות".

בשנים האחרונות הגיעו לשכונת עתיקות תושבים מפתיעים – שוהים בלתי חוקיים פלשתינים שעובדים במדינת ישראל, רובם בענף הבנייה. הם נמצאים בערים הגדולות ללא ידיעת הרשויות, ובלי השגחה או אבטחה. "אני כבר לא מכיר את הבית שלי", אומר שאל, "השתלטו על דרום אשקלון ונראה שזה לא מעניין אף אחד".

לפני חמש שנים ניסה ראש העיר דאז, איתמר שמעוני, לדרוש שלכל הפחות פועלים פלשתינים לא יעבדו בקרבת גני ילדים בשעות הלימודים. יוזמה זו נתקלה בהתנגדות חריפה של גורמי שמאל, דבר שלסוף הביא לגניזת הרעיון.

ג'ונגל של העסקת שב"חים

הנגע הזה פשה כבר בכל הארץ. לפני כמה חודשים, בזמן שתאונת עבודה בחריש גבתה את חייהם של שני פועלים, השוטרים שהגיעו למקום הופתעו לגלות בתוך אתר הבנייה חדרי שינה עם מזרנים ומטבח. גורם במחוז תל אביב במשטרה סיפר ל'בשבע' כי לאחרונה התופעה הגיעה גם לרמת החייל, שכונת היוקרה בצפון תל אביב. שוהים בלתי חוקיים שישנים במקום העבודה מפריעים לחיי השגרה של התושבים, ואחרי שעות העבודה חלקם משוטטים ברחובות. תושבים דיווחו כמה פעמים על רעש בשעות לא שגרתיות, ואף על הטרדות של צעירות בשכונה. המצב הגיע לכדי דרישה שעלתה מהתושבים לסגור מוקדם את החנויות ומרכזי הבילוי שבהם הפועלים מתקבצים אחרי שעות העבודה.

"למעשה אין כל כך מה לעשות עם התופעה", אומר גורם ביטחוני בכיר ל'בשבע'. "במקרה הטוב אם אני מקבל תלונה על שוהה בלתי חוקי, המקסימום שאני יכול לעשות זה להחזיר אותו למחסום הכי קרוב לבית שלו. משם הוא מגיע שוב למקום עבודתו למחרת על הבוקר". הסיבה לכך היא שהשב"חים נמצאים בארץ בלי מסמכים רשמיים, בלי תעודות מזהות או אישורים, מה שמקשה על נקיטת אמצעים נגדם. הכלי המשפטי היחיד שיכול למנוע את העסקתם בישראל הוא קנס וענישה נגד המעסיקים אשר גורמים להישארותם של השוהים הבלתי חוקיים.

לתופעה המציקה עלולות להיות גם השלכות חמורות בהרבה. "הגם שרוב מי שעובר בדרכים אלו מחפש רק דרך להתפרנס ולא לבצע פעולות טרור", אומר הגורם הביטחוני, "הארגונים ביו"ש הבינו שיש נתיב חופשי לערי ישראל והמחבלים מתחקים אחרי הפועלים".

אומנם העסקת שוהים לא חוקיים ללא אישורי עבודה עולה לכדי עבירה פלילית, אך בשנת 2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטין, כי אין לאכוף את החוק נגד מעסיקים עבריינים, כדי שיוכלו לתת פרנסה לשב"חים בתקווה שלא יגיעו לחרפת רעב ומשם לפשע. במסמך נכתב כי זהו תנאי הכרחי לקיומם של המסתננים, על אף שמצוין בו כי "הסדר אי-האכיפה במשך זמן כה רב פוגע בעקרונות היסוד של שלטון החוק". הסדר זה אומנם יועד למסתננים סודנים ואריתראים, אך ההחלטה תקפה לכל מעסיק של עובד לא מאושר, מה שהופך את ענף הבנייה לג'ונגל של העסקת זרים ועובדים לא חוקיים.

פרצות בגדר

ובחזרה לשכונת עתיקות באשקלון, שם מתברר כי לא כולם מסתפקים במגורים באתרי הבנייה. פלשתינים רבים שוכרים דירות באזור דרום אשקלון. במקרים מסוימים, מספרים התושבים, נרקמים מערכות יחסים בין הפועלים ובין צעירות בשכונה, מה שלעיתים הופך גם למגורים משותפים, כך במקרה של אל-עביד.

למעשה, ההתמודדות עם נוכחות השב"חים שנמצאים בתוך ערי ישראל הפכה מזמן לבלתי אפשרית, וככל הנראה גם מניעת כניסתם לישראל היא בגדר מדע בדיוני. "אין לנו מקום מוגדר שממנו הם מגיעים במיוחד", אומר הגורם הבכיר, "לא עיר שמוציאה הרבה שב"חים וגם לא מחסום או פרצה מסוימים שקוראים לגנב יותר או פחות. זה קורה בכל יהודה ושומרון ובהרבה דרכים".

ואכן לא מעט דרכים ואנשים משמשים אבן דרך לשב"חים בכניסתם לישראל. "יש ישראלים שמקבלים כסף כדי להעביר אותם", מספר הבכיר, "בתאי מטען, בדלתות כפולות ברכב, מחביאים אותם בכל מיני דרכים תמורת תשלום. וזה לא נעצר שם, יש להם מסיעים שמביאים אותם ממקום למקום. יש מי שגר בחברון ועובד בהרצליה, יש אחד מרמאללה שעובד באשקלון. הם צריכים להגיע ממקום למקום ויש ישראלים יהודים שתמורת בצע כסף מוכנים לעשות זאת. ואחרי המסיעים יש את המלינים – האנשים שנותנים להם מקום באמצעות השכרת דירה או אפשרות של לינה במקום העבודה. הרי מי שמשלם 150 או 300 למסיע הישראלי שייקח אותו לעבודה – לא יעשה את הדרך הזאת כל יום. רבים מהם נשארים לישון במהלך השבוע בעבודה וחוזרים הביתה ביום חמישי".

הגורם גם מסביר את הקושי המבצעי שבאיתור וסיכול המעבר של אותם פלשתינים. "הבעיה שהמשטרה והצבא לא נמצאים במרכזי הערים ולא יכולים להחליט שמפעל או אתר בנייה הוא שטח צבאי סגור לצורך בדיקה וחקירה. זה פשוט לא עובד ככה. פרט לכך, רבים מהאנשים הללו עוברים עם תעודות זהות מזויפות. באזור יהודה ושומרון קל מאוד לזייף תעודת זהות ולהיכנס איתה לעבוד בכל מקום בארץ".

"לקבלנים זה נוח", אומר הגורם, "הקבלן משלם להם גרושים בלי דמי ביטוח וימי חופשה או מחלה שצריך לתת להם, עובדים אצלו בשחור ואף אחד לא מגיע לבדוק מה קורה אצלו באתר. הבעיה היא כשהם מתחילים להתדרדר לפשע, פתאום כשיש להם כמה שעות חלקם הולך לסבב גניבות וחוזרים עם אופניים חשמליים או טלפון, ובמקרה אחר עלולה להיות זליגה ממש לטרור. לא פעם שמענו על מקרים שבהם עובד שהועסק שנים אצל קבלן או בעל מפעל יום אחד התהפך, הגיע עם סכין וביצע פיגוע".

בצה"ל ובמשטרה מודעים גם לבעיה נוספת – פרצות בגדר ההפרדה שאמורה למנוע כניסות ויציאות דרך מעברים בלתי רשמיים. מתברר כי יש אזורים רחבים שבהם כלל אין בעיה לעבור. ישי חמו, רכז השטח של תנועת 'רגבים', מספר על ניסוי שעשה אשר תוצאותיו מדאיגות.

"יצאנו מלב כפר יטא ונסענו לערד. זו הייתה נסיעה בשטח הפקר", מספר חמו. "לקחתי רובה מפלסטיק שנראה ככלי נשק אמיתי, ובשלב מסוים נסעתי עם הנשק מחוץ למכונית והופתעתי. לאורך 45 דקות של נסיעה ברכב מלב כפר ערבי עוין עד לעיר ערד, ועוד עם הנשק המדומה, לא פגשנו בשום גורם שלטוני. תחשוב על זה שהגענו ככה לערד, ומערד אפשר בכמה אוטובוסים להגיע לכל מקום בארץ".

גם לשטחי ההפקר מנסים במערכת הביטחון למצוא פתרון. "אנחנו מנסים בכל פעם לחשוב צעד אחד קדימה לפני מעשי השב"חים", אומר קצין בכיר, "יש הרבה שמטפסים עם סולם, יש כאלה שקופצים מעל הגדר דרך בניין שצמוד אליה, וכמובן היא לא מושלמת ובמקומות מסוימים היא פתוחה לחלוטין. תמיד יש מה לשפר ואנחנו בשאיפה להתייעל כל הזמן".

כשפנינו למשרד הכלכלה, שהנעשה בענף הבנייה נמצא תחת פיקוחו, וביקשנו את תגובתם על הדברים הם גלגלו את האחריות למשרד הפנים. במשרד הפנים טענו כי הכתובת היא רשות ההגירה. ברשות טענו כי לא הם הכתובת, ועלינו לפנות למשרד הביטחון, שם הועברנו ליחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. גם שם סירבו להגיב והפנו את האצבע אל משטרת ישראל.

בסופו של דבר, ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת עם צה"ל וגורמי ביטחון נוספים בפעילות אינטנסיבית שמטרתה לצמצם עד כמה שניתן את התופעה. פעילותם המרכזית של שוטרי משטרת ישראל ולוחמי מג"ב הפרוסים במעברים ובמחסומים הביטחוניים ברחבי הארץ היא בראש ובראשונה לחזק את ביטחונם של אזרחי ישראל. מכוח הפעילות הנחושה הכוללת הפעלת אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ישנה ירידה בכמות השוהים הבלתי חוקיים שנכנסים מדי יום לתחומי ישראל.

"לצד איתורם של השוהים הבלתי חוקיים ומעצרם, משטרת ישראל פועלת בנחישות אל מול שלושת המרכיבים העיקריים השותפים בהכנסתם של השב"חים: המסיעים שמשנעים אותם מנקודות החיבור לעבר אזורי התעשייה, המעסיקים שעוברים על החוק בעצם העסקת שב"ח והעוסקים בהלנה של השב"חים. בשנה האחרונה הוטלו קנסות בסכומים גבוהים במיוחד על השותפים להמשך התופעה".