חדש: אוסף הקלטות של יהודים מכל העולם לומדים תורה

במרכז למסורות ישראל עלו אלפי קטעי שמע של יהודים מכ-30 ארצות הקוראים: מקרא, משנה, תלמוד, תפילות, הגדה של פסח וזוהר בכל הנוסחים.

רפאל לוי , י"ג בחשון תש"פ

תנ"ך עתיק
תנ"ך עתיק
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מעכשיו אפשר להאזין מכל מקום ומקום לקולות מן העבר – קולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים את פסוקי המקרא, את המשניות, את התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מאב לבן ומדור לדור.

לפני כשנה קלטה האקדמיה ללשון העברית את אחד האוספים הגדולים והחשובים בתחום מחקר הלשון – אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל מייסודו של פרופ' שלמה מורג באוניברסיטה העברית.

עתה הקימה האקדמיה ללשון העברית אתר ייעודי שבו אפשר להאזין להקלטות. האתר מנגיש לכל דורש מגוון עשיר של קולות וצלילים מן העבר שהוד קדומים נסוך עליהם. בשלב הראשון האתר מציג כשליש מן החומר הגנוז בסלילי ההקלטה הישנים (כ-10,000 קטעים), ובעתיד הקרוב תושלם מלאכת הספרוּת (הדיגיטציה) של כל האוסף, והוא יוצג בשלמותו.

אברהם בן הרוש - תאפילאלת, מרוקו

אוסף ההקלטות הוא אחד המפעלים החשובים ביותר במחקר הלשון העברית. יש בו אלפי הקלטות נדירות המשמרות את מסורות הלשון שהועברו בעל פה בעדות ישראל. מסורות הקריאה בספרות העברית והארמית היהודית עברו מדור לדור במשך מאות רבות של שנים, וכל קהילה וקהילה מסרה בדרך משלה את הקריאה הזאת. באוסף יש ייצוג מקיף לקהילות בתפוצות הגולה אם כי ברור שיש מעט קהילות שנפקד מקומן.

יחיא אלשיך - צנעא, תימן

העולים ארצה מן הגלויות השונות הביאו עימם שפע של מסורות ומנהגים מיוחדים, ובהם גם את מסורות הלשון שנשאו עימם. מדובר במטען הלשוני המשוקע בזיכרונם ובתודעתם של העולים, וכולל את הלשונות היהודיות המדוברות בכל קהילה וקהילה ואת דרכי הקריאה של הספרות היהודית. בלשנים רבים הבינו את הסכנה האורבת למסורות אלו במציאות הלשונית החדשה המתהווה במדינת ישראל הצעירה. על רקע זה החליט חוקר הלשון פרופ' שלמה מורג להקים מפעל לשימור המסורות האלה. מטרתו הייתה לכנס את המסורות, עדה עדה כשלעצמה, וזאת לפני שתיפגם האותנטיות של כל מסורת.

אברהם צדקה - שומרונים

"המהלך בחוצות ירושלים והשם אוזנו כאפרכסת עשוי לִדמות לארכיאולוג" – כך פתח מורג את הרצאתו במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בשנת תשי"ז, השנה שבה ייסד את "מפעל מסורות הלשון של עדות ישראל". מורג הבין כי פעולות האיסוף של המסורות חייבות להיעשות בקנה מידה גדול ולכלול הקלטות, רישומים פונטיים וניקוד טקסטים. מורג היה ער להבדלים שבין הקהילות ששכנו בארץ אחת (למשל בין קהילת צַנעַא במרכז תימן ובין קהילת שַרעַבּ שבדרומה) והקפיד לגוון ככל האפשר במוצאם של המסרנים. בדרך זו תוכל להתקבל תמונה רחבה של העברית לדורותיה שלא הייתה גלויה עד כה.

בתשנ"ח הוסב שם המפעל: "המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל". מאז פטירתו של מורג בשלהי תשנ"ט (1999) עבר המרכז לניהולו של פרופ' אהרן ממן עד לפרישתו מהוראה באוניברסיטה בשנת תשע"ז.

דוד רגנשברג - קובנה, ליטא

במרכז הקליטו יותר מ־300 מסרנים מכ־30 ארצות – ממזרח וממערב. ההקלטות מחזיקות מסורות קריאה במגוון רחב של מקורות: מקרא, משנה, תלמוד בבלי, תפילות, הגדה של פסח וספר הזוהר. הן כוללות גם קריאות של קראים ושל שומרונים במקרא, וכן טקסטים בלשונות שמיות אחרות, ליטורגיים ושאינם ליטורגיים (ארמית, ערבית יהודית, פרסית יהודית, חבשית ואף בֶּרְבֵּרית). לצד אלה הוקלטו בעיקר מפי נשים ראיונות, סיפורים ושירים עממיים. אלה מתעדים הווי תרבותי ואנושי הולך ונשכח, ובייחוד את הלשונות המדוברות שהילכו בקהילות הגולה.

עד היום עמד אוסף המרכז בעיקר לרשותם של חוקרים. רבים מהם התוודעו לאוצר הטמון בהקלטות ותיארו אותן בפרסומים מדעיים. וכעת עם פרסום האוסף באתר החדש האוצר הבלום הזה נגיש לציבור הרחב ולכל המתעניינים במורשת העתיקה של עמנו.