ביקורת ספר של חבר / אינה דבר הוגן,
תּוֹהֶה אני וראש שׁוֹבֵר / עד כמה לפרגן.
קשה להיות קצת קריטיקל / אפילו בזהירות
כי כל רימוז לאנטי קל / וביי לחברות.
מצד שני, זאת התרשלות / רק להחמיא בלי סוף,
ההשתלחות היא התחשלות / כדבר הפילוסוף.
היום אין ספיקא לדידי / האם לגמוז או לא
כי זה צור ארליך ידידי / וְצוּר - תמים פעלו.
הספר שכתב פשוט / מושלם, בלי הגזמה,
שום השתלחות, שום התלחשות / רק המלצה חמה.
הספר החדש - קוראים / לו 'המדינה הזאת'
זאת אסופת טורי שירים / פנינים מחורזות
שֶׁצּוּר פרסם בעיתונות / מקור ראשון ועוד.
טורים רבים על ציונות / ומדינות צְבוּעוֹת,
על הימים הדואבים / של אֵבֶל וכלימה
מאז קיבלו הערבים / באוסלו חתימה.
על עניים, זכויות נשים / ועוד נושאי מיעוט,
על פופוליזם של אישים / שֶׁיֵּשׁ לשים על מְיוּט.
גם אמירות הומניות / בַּסֵּפֶר נכללים
פלוס שבח לאומנויות / ולאנשי מילים.
קוראים לזה שירת עיתון / טור פרשנות קליל,
מצחיק-מַבְכִּיא כמו פיליטון / אבל מתאים לִצְלִיל.
שירת איזמל של צוּר החד / חותכת ומנתחת
כמו בספרו שכבר נכחד / 'הארץ המאובטחת'.
שירה בועטת, עוקצנית / כועסת וּמוֹחָה,
שירה אוהבת, רגשנית / דמעה קטנה מוחה.
לאומיות, מוסריות / תרבות, כולל תּוֹרָה,
רוחה של אלתרמניות / על הכותב שׁוֹרָה.
אינטליגנטי וצולף / רווי ברפרנסים
את השקרים הוא מקלף / ולפרקים אופנסיב.
החרוזים מתוחכמים / ייקח לכם דקה
בסוף שׁוּרָה לא תַּאֲמִינ- / וּ איפה הופסקה.
ואם תרשו לי רמז קל / כי הנושא עדין,
הוא גם מקפיד על המשקל / לא כמו שאני עושה עכשיו, פחח תתבעו אותי לדין.
את 'המדינה הזאת' ניתן / לבלוע בְּמַכָּה,
אבל עדיף בביס קטן / לאט כמו מתיקה.
מכאן להסתייגות קטנה / (חשבתם שאני
אכן אכתוב טור בלי תלונה? / הצחקתם פולני).
משפט אחד נסחף מעט / על הכריכה מוּלִי:
"הטור של צור מוכר כמעט / לכל ישראלי".
בוא, מו"ל, אני מבין שֶׁיֵּשׁ / כאן ספר לְשַׁוֵּוק,
אך בָּאֱמֶת לא נתבייש / צריך להיאבק
שגם מֵעֵבֶר למגזר / בעם הַמְּגֻוָּן
יגיב אדם, סתם, כל איש זר / "צור ארליך? כמובן".
ויום אחד שם יְאַמְּצוּ / את החשבון שלי,
כמה עולה לנו עם צור / וכמה עולה בלי.