מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי ומתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר התביעות לפיצויים כספיים המוגשות בישראל כנגד מוסדות רפואיים בשל רשלנות רפואית

תוכן שיווקי , ט"ז בחשון תש"פ

צוות רפואי בבית חולים
צוות רפואי בבית חולים
צילום: ISTOCK

מהי רשלנות רפואית לפי הדין הישראלי ומתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי

בשנים האחרונות חלה עלייה במספר התביעות לפיצויים כספיים המוגשות בישראל כנגד מוסדות רפואיים בשל רשלנות רפואית. הגידול באוכלוסיית ישראל, לצד הגברת המודעות של הציבור לזכות לתבוע פיצויים בגין נזקים רפואיים (ובכלל), מסבירים העלייה בשיעור התביעות המוגשות. אבל מהי אותה זכות לתבוע פיצויים במקרים אלו או במילים אחרות מתי טיפול רפואי כושל ייחשב לתוצאה של רשלנות רפואית? עורכי הדין גיא נסים ואביחי דר המתמחים בתביעות רשלנות רפואית מסבירים

לא כל נזק שנגרם סביב טיפול רפואי נחשב לרשלנות רפואית

כדי להיפרע מנזקי טיפול רפואי יש להוכיח בראש ובראשונה שהטיפול היה רשלני. עמד על כך כב' השופט חשין ז"ל, שכיהן בבית המשפט העליון, בע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3) 345, 349:

"לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית".

לפיכך, גם אם הנזק היה צפוי, וגם אם הוא קשור הרמטית לפעולה הרפואית, עדיין זה לא אומר שיש לפצות המטופל בגין נזקיו. כדי שניתן יהיה לקבל פיצוי בעילה של רשלנות רפואית יש להוכיח כי מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות.

עוולת הרשלנות הרפואית - לשון החוק

הוראות החוק המעצבות את עוולת הרשלנות הרפואית מופיעות בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין הארכאית. עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות עיקריים: התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. השאלה המרכזית והעיקרית במרבית ההתדיינויות המשפטיות בתביעות רשלנות רפואית היא יסוד ההתרשלות.

סעיף 35 לפקודת הנזיקין נוקט בלשון רחבה ולמעשה קובע אמת מידה של סבירות:

"...במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות..".

הנה כי כן, המחוקק בחר להשתמש בניסוחו את עוולת הרשלנות ב"מושגי שסתום" –- הגדרה רחבה המותירה לבית המשפט מקום רב לפרשנות ומאפשרת למעשה להתאים את הוראת החוק הכתוב לנסיבות החיים המשתנות ולאינטרסים החברתיים שרוצים לשמר.

מצד אחד, אין ספק שנדרשת גמישות של החוק ומרחב תמרון פרשני לבית המשפט בבואו ליישם הדין במקרה הפרטני שלפניו. מצד שני, לניסוח העמום יש מחיר שהוא חוסר ודאות משפטית– מה שנראה לפעמים כסביר לפלוני עלול להיראות כבלתי סביר לאלמוני. בהרבה מקרים קשה לדעת איך בית המשפט יפסוק - האם הפעולה הנידונה תיחשב בעיניו כסבירה, אם לאו. בפועל, ההגדרה הרחבה בה נקט המחוקק מהווה כר פוריה להתפלפלויות משפטיות במסגרת ההליך המשפטי סביב שאלת הסבירות של ההתנהגות הנידונה.

האם כל "טעות רפואית" נחשבת לרשלנות רפואית ?

שאלה החוזרת על עצמה במסגרת תביעות רשלנות רפואית היא האם טעות רפואית נחשבת לרשלנות רפואית. לפעמים אין חולק כי נעשתה טעות בטיפול הרפואי ושבשל כך נגרם למטופל נזק. אמנם טעויות רפואיות עלולות לעלות ביוקר ולגבות אפילו חיי אדם, אולם גם רופאים טועים. בתי המשפט בישראל פסקו חד משמעית- לא כל טעות בטיפול הרפואי תיחשב לרשלנות. עמד על כך בית המשפט העליון כבר בשנות השישים ויפים דבריו של השופט המנוח חיים כהן בע"א 280/60 פרדו נ' חפץ, פ"ד טו, 1974, 1977 (1961):

"גם אני אינני רואה עילה לפסול את מסקנתו של השופט המלומד שלא היתה כאן רשלנות מצד אף אחד מן הרופאים שטיפלו במערערת. אם טעו בשיקול דעתם, טעו לפי קביעת השופט המלומד בתום לב; כל הדברים שעשו או חדלו מעשות ואשר הביאו לבסוף לידי התוצאות האמורות, הם דברים אשר עלולים לקרות לכל רופא ממוצע גם כשהוא עושה את עבודתו באורח סביר וזהיר. המבחן אשר על בית משפט לבחון בו מעשה או מחדל פלוני של רופא תוך כדי טיפולו המקצועי, אם יש בו או אם אין בו משום רשלנות, איננו מבחן של חכמים לאחר המעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות."

אז מהי אם כן טעות רשלנית ? כאמור לעיל, טעות "בלתי סבירה" היא רשלנית; טעות שניתנת הייתה למניעה לו היו פועלים כנדרש היא טעות בלתי סבירה. יש להציג ראיות בפני בית המשפט, שמהן אמור השופט להסיק האם הרופא פעל כנדרש או לא. כחלק מראיות אלו מוצגות חוות דעת של רופאים מומחים, הבוחנים טיב הטיפול שניתן בהתאם לאמור בקווים המנחים (guide-lines), בחוזרים, בנהלים ובניירות עמדה של גופים מקצועיים ורגולטורים, בספרי לימוד (text-books) ובמחקרים שפורסמו (מאמרים) וכדומה. גם שיטת הטיפול המקובלת במקרה הנדון על ידי רופאים אחרים מאותו תחום רפואי, עשויה לשמש אינדיקציה לרמת הטיפול הסבירה, אשר סטייה ממנה תיחשב לרשלנות.

מתי מומלץ לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית ?

מאחר שרבות הן הנסיבות העלולות להיחשב לרשלנות רפואית, ועקב "מדיניות ההחרשה" של טעויות ותקלות בטיפול הרפואי המונהגת על ידי מרבית המוסדות הרפואיים בישראל, המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית בכל אותם מקרים שבהם הטיפול הרפואי לווה בנזקים למטופל. להלן מספר דוגמאות* :

  • ניתוח שנכשל או הסתיים עם נזקים למטופל, כולל חלילה פטירה בסמוך לניתוח
  • מחלה ממארת שהתגלתה בשלב מתקדם
  • אירוע לבבי או אירוע מוחי שלוו בתלונות מקדימות שלא זכו לבירור ולטיפול
  • נזקים ליולדת או לעובר סביב הלידה עשויים לנבוע מרשלנות במהלך לידה
  • לידת ילד עם מומים או סינדרום גנטי שלא אובחנו בהריון

חשוב לציין כי מדובר ברשימה חלקית בלבד.