ד"ר אסנת עקירב, ראש החטיבה למדעי המדינה באקדמית גליל מערבי, מנתחת ביומן ערוץ 7 את הלבטים הפוליטיים של בנימין נתניהו, בני גנץ וליברמן, וגם על מעורבותו של הגיבור הרביעי בסיפור, נשיא המדינה, ראובן ריבלין.
את דבריה פותחת ד"ר עקירב בהתייחסות לראש הממשלה שלדבריה ולטעמה "האינטרס שלו הוא להיות ראש ממשלה זמן רב ככל שניתן, כדי שאם יהיו בחירות הוא ימשיך לכהן כראש ממשלה".
להערכתה נתניהו מעדיף למשוך את כהונתו ככל הניתן על מנת להגיע לכתב האישום מתוך מעמד של ראש ממשלה. "הוא לא חושש מבחירות שלישיות, להיפך. בבחירות הוא יגיד שכמו שאני לא הצלחתי להרכיב ממשלה, כך גם גנץ לא הצליח. תנו לי את הכוח להקים ממשלה בעל מאפיינים כאלה ואחרים".
עקירב משוכנעת שכל מה שעשה נתניהו בתקופה האחרונה בסוגיית המו"מ הקואליציוני "לא נעשה בידיים נקיות", כלשונה. כשהיא נשאלת מדוע היא מפנה את האצבע המאשימה לעבר נתניהו בעוד המנדט להרכבת הממשלה נמצא בידי בני גנץ, היא משיבה כי "אם נתניהו היה זז הצידה ומאפשר למישהו אחר מהליכוד להקים ממשלה, הוא היה יכול להיות שר בממשלה שתוקם, אבל הוא לא עשה את זה. זה חלק מה'לא לבוא בידיים נקיות' זה תמות נפשי עם פלישתים".
להערכתה אין גם ביטחון מלא בטענה לפיה הליכוד מאוחד אחרי נתניהו ומעוניין לראות אותו בראש. היא מזכירה שלא כל מוזמני מסיבת יום ההולדת של נתניהו הקפידו לנאום ולגשת לראש הממשלה. היו שהביטו על המחזה מהצד במרחק ובחיוך. "לא כל הליכוד מאוחד מאחורי נתניהו. כרגע הם מאוחדים, אבל כאשר זה יתאפשר הם יקראו עליו תיגר. לכן לקרוא לכל הליכוד כקבוצה אחת זה לא מדויק".
ומכאן למתווה נשיא המדינה אותו רואה עקירב כמתווה חסר הגיון מעשי. "הנשיא אמר שחשובה הקמת ממשלת אחדות וניסה להציב מתווה שירצה כל אחד קצת. זו לא לידה טבעית. הוא דיבר על נבצרות, אבל המושג 'נבצרות' לא תורגם נכון, כי כשמישהו נבצר הוא לא באמת יכול לתפקד, בעוד נתניהו כן יכול לתפקד והוא לא יאפשר לגנץ לכהן כראש ממשלה. ההכנסה של המושג 'נבצרות' היא מין בשאינו מינו, כי היא מכניסה שני אגואים למקום אחד, ראש ממשלה שכיהן וראש ממשלה שמכהן.
''אין שניים שמחליטים מה קורה. יש ראש ממשלה אחד. זו מציאות בלתי אפשרית. זה לא באמת יכול לקרות ולכן הצעת הנשיא לא באמת תאפשר קיום של ארבע שנות ממשלה מתפקדת".
אם כן, מה מביא את נשיא המדינה להעלות רעיון בלתי ישים שכזה? "לא ניתן לקבוע מה היו מחשבותיו, אבל ריבלין מכיר את נתניהו כבר הרבה שנים ואולי דבריו באו על רקע חוסר הרצון ללכת לבחירות ואולי אמונה שאם ישבו יחד וידברו יחד וינהלו יחד את המדינה ייווצר אמון", אומרת עקירב המשוכנעת כי "נתניהו לא באמת יאפשר לגנץ להיות ראש ממשלה. תמיד נתניהו ינשוף באוזנו באופן ישיר או דרך אנשיו, כמו שהחשיקאים חישקו בעבר את שמיר כראש ממשלה".
ובאשר לשיקוליו של בני גנץ: "מבחינתו זו תהיה טעות פטאלית להיכנס לממשלה בה נתניהו הוא ראש ממשלה, כי כל הנרטיב של המפלגה שלו הוא 'רק לא נתניהו', אז מה קרה פתאום? פתאום נתניהו בסדר, ולכן יצא לנבצרות רק בעוד שנתיים? כל כניסה של גנץ לממשלה שבה ראש הממשלה הוא גנץ היא מכת מוות ל'כחול לבן' ".
ואולי יודע בני גנץ שאין בכוחו לייצר ממשלה יציבה עם ליברמן ואיימן עודה, ולכן הוא יבחר להתנתק מלפיד ויחבור לממשלת נתניהו? "בכל הנאומים של גנץ הוא מדבר על טובת מדינת ישראל, וטובת המדינה צריכה לבוא מצמצום בעיות החברה הבריאות והפריפריה ועוד. המפלגה הזו באה מתוך רצון לתת תקווה, אז איזה סוג של מנהיגות זו כשהוא אומר לשותפים שלו שהוא הולך לפוליטיקה הישנה?", שואלת ד"ר עקירב הקובעת כי אם בכל זאת יבחר בדרך זו הרי ש"בבחירות הבאות הוא ייעלם מהמפה הפוליטית".
באשר לליברמן אומרת עקירב: "ליברמן קנה את עולמו, מאז שהוא כמעט לא עבר את אחוז החסימה ועד זה שהוא לא רק התרחק מאחוז החסימה אלא שהוא ממליך המלכים וקובע הגורלות, הוא שמתראיין ואומר שאם לא ינהגו כפי שהוא אומר הוא יילך לצד השני. הוא שיכול להיות שובר השוויון ואי אפשר לנתח אותו כי ראינו כמה פעמים הוא דילג ממקום למקום כמו שאומרים החבר'ה מש"ס שפעם הוא היה איתם ועכשיו נגדם. הוא ריאליסט, פעם בעד הבוחרים שלו ובעם נגדם ועם החרדים. הוא לגמרי תעלומה".
"מצד שני ליברמן בהחלט יכול להגיד בוא נחשוב מחוץ לקופסא, בואו נקים כבסיס ממשלת מיעוט ונתחיל לעבוד וכשהממשלה הזו תתחיל לעבוד חלקים ממפלגות מסוימות או מפלגות אחרות יצטרפו כי הן חפצות חיים ותקציבים. כל עוד לא הוכרע מי ראש הממשלה כל מפלגה מתבצרת בעמדתה. במפלגה הערבית ללא בל"ד, הקיצונית והלאומנית, אם אומרים להם בואו נתקדם בנושאי חברה בציבור הערבי, אפשר לקדם הסכמות, אבל ליברמן צריך להגיד שהולכים על טיפול בבעיות היסוד של החברה הישראלית".
עוד שאלנו את עקירב לאן נעלמו עמדותיהן של מפלגות השמאל, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי? איך קורה שכולם מתייחסים למפלגות הללו ככאלה שאין להן כל בעיה לשבת בממשלה אחת עם ליברמן, הדמון שתואר כגזען, טרנספריסט וכו'?
"קרה כאן תהליך שלא מדברים עליו יותר מדי. מפלגת העבודה תמה ונשלמה והיא לא באמת קיימת. מי שתפסה את מקומה כמפלגה גדולה ומשמעותית היא 'כחול לבן'. מפלגת העבודה לא קיימת בנושא זכויות אדם, זכויות עובדים או בנושא פתרון מדיני", מאחר וכך, סבורה ד"ר עקירב תהיה מפלגת העבודה נכונה להיכנס גם לממשלה עם ליברמן ובלבד שתקבל תוספת אורך חיים פוליטיים. באשר ל'מחנה הדמוקרטי' סבורה עקירב כי זו יכולה להודיע שגם היא תתמוך בממשלת גנץ מבחוץ".
המשותף לכל אלה, הנכונים לוותר על עקרונות העבר שלהם, לתמוך מבחוץ וכו' הוא השאיפה להוריד את נתניהו מכסאו.