הצגה חדשה: תיקון

סיפורו של בחור חרדי ממוצא מזרחי שגדל בעולם הישראלי הליטאי, מצליח בו מאוד, וברגע של משבר הוא מחפש את זהותו.

קובי פינקלר , כ' בחשון תש"פ

תיקון
תיקון
צילום: רדי רוביננשטיין

בהצגות מקוריות וישראליות יש מן הסיכון. הסיכון שאח"כ יצטרכו גם תיקון. לא זה אינו משחק מילים או דרך להביא לידי ביטוי את ההצגה המקורית 'תיקון'. זו הקדמה כדי להבין היכן אנו עומדים.

בהצגה החדשה תיקון, אנו עומדים בפני דילמת האומנות מחד והאמת מאידך. לא הכל מדוייק ונכון בהצגה. בשם האומנות אפשר להביא כמעט הכל. בשם האמת, לא. יתרה מכך. ישנן חלקים מופרכים, אבל שורשה של ההצגה הוא האפלייה כלפי הציבור הספרדי (לפחות בחלק מהישיבות ומוסדות הלימוד) הן של נשים והן של גברים. קיימת או לפחות היתה קיימת. וכך חברו להם, אמנון לוי שיבדל לחיים ורמי דנון ז"ל וכתבו מחזה העוסק בעולם הישיבות הליטאיות.

זהו, הוא מחזה על זהות. סיפורו של בחור חרדי ממוצא מזרחי שגדל בעולם הישראלי הליטאי, מצליח בו מאוד, וברגע של משבר הוא מחפש את זהותו.

כל ימיו התאמץ לסגל לעצמו זהות ליטאית, לרכוש את אמון רבניו. כשהצליח בכך, מינו אותו הרבנים לעמוד בראש ישיבה מזרחית שכפופה לזרם הליטאי. הוא גאה בתפקידו, אבל אז הוא מתבקש על ידי הרבנים לשלוח את תלמידיו לצבא, כדי למלא בגופם את מכסת החרדים שצריכים לשרת בצה"ל.

כשהוא מתחיל לשאול שאלות, למה דווקא התלמידים המזרחיים נשלחים לצבא בעוד שחבריהם הליטאים נשארים בתוך הישיבה, נקלעים חייו למשבר עמוק. הוא מבין שהוא לא יודע מי הוא, למי הוא נאמן, במי הוא בוגד, ולמי בסופו של חשבון הוא שייך.

משחק מצויין של כל השחקנים (לפי סדר הא-ב): שלומי אברהם, דולב אוחנה, רמי ברוך, יואב לוי, רביב מדר, ערן מור, שמעון מימרן, אברהם סלקטר, רפאל עבאס, דן שפירא) המביאים לקשי הבמה את התחושה שאתה אכן עומד בתוך כותלי הישיבה. הניגונים, הלימוד, השיח, הפולסא דה נורא ( קיצוני מידי לטעמי), אבל את המסר מבחינתם הם מביאים. ההצגה נקיה, בלשון יפה אבל קחו בחשבון שזו אומנות והרבה פרטים הוקצנו בה. הצגה שונה ומעניינת בתיאטרון הקאמרי.