לא קייטנה

חודש לפני חנוכה, ונכון לעכשיו נראה ש"בית הספר של החגים", שאיפשר להורים לשלוח את ילדיהם לקייטנות מסובסדות, לא יזכה השנה לתקציב.

עפרה לקס , כ"ג בחשון תש"פ | עודכן: 19:43

ההורים ייאלצו לקחת ימי חופש. אילוסטרציה
ההורים ייאלצו לקחת ימי חופש. אילוסטרציה
צילום: קובי גדעון, פלאש 90

אם עד היום לא הרגיש האזרח הקטן את ההשלכות של מדינה בלי ממשלה מתפקדת, אזי בחנוכה הקרוב המשבר הפוליטי יגיע וידפוק לו בדלת. לפני מעט פחות משנתיים הכריזו בגאווה שרי החינוך והאוצר דאז, משה כחלון ונפתלי בנט, על תוכנית 'בית הספר של החגים'.

הם ביקשו להקל על הנטל הכלכלי של ההורים שנאלצים לשלוח את ילדיהם למסגרות יקרות, או לקחת ימי חופשה רבים מהעבודה, בשל הפער הגדול בין מספר ימי החופשה של הילדים הלומדים ובין זה של ההורים העובדים. כחלון ובנט הכריזו שבתי הספר ייפתחו בחופשות חנוכה ופסח למשך חמישה ימים בכל חג, ויקיימו קייטנות בעלות נמוכה לכיתות הנמוכות ולילדי הגן בגנים.

את העלות, המוערכת בכ-280 שקלים לילד לכל קייטנה כזאת, הודיעו השניים כי המדינה תיקח על עצמה. הסבסוד ישתנה וידורג לפי אשכולות סוציו-אקונומיים. האשכולות הנמוכים ביותר יקבלו את הקייטנה ללא עלות, אשכולות הביניים ישלמו 100 שקלים לחמשת הימים, והאשכולות הגבוהים ישלמו 30 שקלים ליום, כלומר 150 שקלים לכל הקייטנה. שני חגי פסח עברו על התוכנית הזאת וחג חנוכה אחד, והנה השנה התוכנית בסכנה.

למשרד החינוך אין כסף לממן את חלקו, והאוצר לא מסכים לפתוח את היד ולתת. הרשויות המקומיות כבר הודיעו כי הן יקיימו את הקייטנה, כלומר פתרון חינוכי לילדים יהיה, אולם ההורים יידרשו לשאת בתשלום המלא. המשמעות: האוכלוסיות העניות ביותר ייאלצו לעכל תשלום של 280 שקלים לילד, לאחר שקיבלו את הקייטנה ללא תשלום. סכום לא נמוך, במיוחד כשהדבר אמור במשפחות שיש להן יותר מילד אחד. גם למשפחות אחרות הנטל הכלכלי לא עומד להיות קל. החדשות הבאמת רעות הן שייתכן שהתוכנית כולה תרד מהפרק בגלל עלותה ובגלל הצורך לקיים קיצוץ עמוק בתקציב משרדי הממשלה.

ביום שני התכנסה ועדת הכספים לדיון מהיר בנושא קייטנת חנוכה. בדיון הבהירו הן משרד החינוך והן משרד האוצר כי הכיסים שלהם ריקים. "מאחר ששנת 2019 היא שנת תקציב סגורה, אין לנו את היכולת להעמיד תקציב", אמרה אורלי ליימן, נציגת האוצר בדיון. חברי הכנסת שהגיעו לישיבה השתלחו בשר החינוך הרב רפי פרץ, שלא נכח במקום, והאשימו אותו באדישות. ״בממשלות מעבר יש צורך לחפש צידוקים כאשר יש רצון לבטל תוכניות מסוימות. לא גונזים פרויקט שמתחיל", אמר למשל ח"כ מאיר כהן, "לצערי הרב שר החינוך מתעלם, ומאפשר לפרויקטים חושבים כאלה לרדת".

אור גלזר, מיוזמי הפרויקט, הזכיר שהפתרון האמיתי לפער בין ימי החופשה של הילדים ובין אלה של ההורים הוא הגדלת מספר ימי החופשה של העובדים בישראל. לדבריו, הפתרון המוצע אומנם עולה כסף למדינה, אך עדיין, מול עלות ימי החופשה שההורים היו נאלצים - או ייאלצו - לקחת, ישראל יוצאת ברווח. הוא הביע חשש שהביטול החד פעמי הזה יעלים את התוכנית. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לא היה מרוצה מתשובות ששמע ממשרד האוצר וממשרד החינוך. "לא ייתכן שתביאו לנו תשובות כאלה. אני מבקש שתחזרו למשרדים, תדברו עם הממונה על התקציבים. אני אפגש היום עם ראש הממשלה ואעלה את הנושא". לאור המצב הפוליטי הרגיש השניים קבעו לשוחח, אך הדבר עדיין לא קרה.

הכיוון הוא קיצוץ

"ועדת הכספים לא יכולה להעביר את הכסף", מגיב שר החינוך הרב רפי פרץ לטענות כלפיו. "אם בוועדה היה אפשר להחליט שהתקציב יועבר, ברור שהיינו מגיעים לדיון. בוועדה כזאת כל אחד מוצא לו דרך להתנגח. אנחנו מצידנו עושים את מה שאפשר".

הרב פרץ מבקש להזכיר שתחילתו של הסיפור הוא במצב האין-ממשלה ובאיומי ההשבתה של החינוך המיוחד ערב פתיחת שנת הלימודים תש"פ. "היינו צריכים להחליט מה עושים עם התוספת התקציבית שנדרשה לחינוך המיוחד שגדל גידול טבעי משנה שעברה להשנה", מסביר השר פרץ. "כשפנינו לאוצר וביקשנו תקצוב הם אמרו: 'אין לנו, תממנו מהכסף שלכם'. הסכמנו אבל התנינו את זה בקבלת הכסף בחזרה בתקציב של השנה הבאה. בנוסף לכך היינו צריכים לתת מענה לילדים אלרגיים שלא היו להם סייעות".

עלות שני הסעיפים האלה הגיעה ל-190 מיליון שקלים, שמשרד החינוך היה צריך למצוא להם מקורות מימון. "רצינו שפתיחת השנה תתבצע באופן המכבד ביותר לכלל תלמידי ישראל. אני רואה את זה כערך. זו הגישה היהודית". כדי לממן את הסעיפים האלה, נטל השר פרץ את תקציב הסבסוד של בית הספר של החגים מקייטנת חנוכה, ומימן בכך את החינוך המיוחד.

הצעד הזה של השר נעשה כאשר הוא היה משוכנע שעוד לפני חנוכה תקום ממשלה, וניתן יהיה לקבל מהאוצר את תקציב הקייטנות באופן מסודר. אלא שהדבר לא קרה, והאוצר מסרב להעביר את התקציב. אם זה לא מספיק, הרי שהאוצר מצידו בכלל ממתין להקמת ממשלה כדי לערוך קיצוץ עמוק ורחב במשרדי הממשלה כולם, בשל הגירעון הגדול שהמדינה נמצאת בו. עם זאת, ההנחה הרווחת היא שמצד אחד משרד החינוך היה סופג קיצוץ, ומצד שני הוא היה מקבל את התוספת לבית הספר של החגים, שנתפסת כלא מאוד גדולה יחסית במשרד שתקציבו עומד על כ-60 מיליארד שקלים.

השר פרץ נמנע בשלב הזה מלפנות לנתניהו כדי שיסייע בפתרון המשבר, בשל העובדה כי ראש הממשלה עסוק עד מעל הראש בעניינים פוליטיים של הרכבת ממשלה. עם זאת הזמן אוזל, משום שהעיריות צריכות להתקשר עם ספקים ולבצע רישום, וההורים צריכים לדעת מה האפשרויות העומדות בפניהם. במקומות שבהם המחיר לקייטנת חנוכה יעלה בצורה דרסטית, ייתכן שהרישום יהיה נמוך במיוחד ושוב יוזעקו הסבים והסבתות לשמור על הנכדים, או שההורים ייאלצו לקחת ימי חופשה, אם נשארו להם ימים כאלה בסוף השנה האזרחית. "לחץ של ההורים הוא טוב", אומר השר פרץ, ומסביר שהנחה את המנכ"ל להיכנס לעובי הקורה. כרגע השר פרץ אינו יודע איך תסתיים הפרשה, אולם הוא שואב עידוד מכך שלפני כמה שבועות הרשויות המקומיות קיבלו כסף מהאוצר אחרי שאיימו בהשבתה. מישהו בכל זאת מקשיב שם.

בלוד הרוויחו

בינתיים, מכיוון שהמדינה לא יכולה לשאת בעול התקציבי, הכדור מתגלגל ומגיע לפתחן של הרשויות המקומיות, שמרביתן לא יכולות לשאת בנטל, משום שהשנה האזרחית נגמרת גם בלוח השנה שלהן וגם הן לא שריינו כסף למטה הזאת. "מרבית הרשויות המקומיות לא יכולות לממן את הסבסוד מכיסן", כך אומרים במרכז השלטון המקומי. עם זאת, בין הרשויות המקומיות יש כאלה שמתכוונות לממן את הקייטנות מכיסן ולהוות תחליף למשרד החינוך. בין הזוכים נמצאים תושבי הערים לוד וראשון לציון, שקייטנת חנוכה שלהן כן תסובסד באופן משמעותי.

במרכז השלטון המקומי מסבירים כי זו לא הפעם הראשונה שתוכניות שהחלו כממשלתיות, במימון המדינה, נפלו בסופו של דבר על הרשויות המקומיות. "אנחנו בולמים לא מעט פעמים את הניסיונות להשית עלינו את הפרויקטים האלה". הרשויות לא רוצות לשאת בעול התקציבי, במיוחד אם המשמעות של הצעד הזה היא העלאת מחירי הארנונה. גם במרכז השלטון המקומי מזכירים את השביתה שכמעט יצאה אל הפועל בגלל מענקי איזון שלא הגיעו לרשויות החלשות, ובגלל תקציבי הבינוי. "אנחנו חולקים עם המדינה את בינוי כיתות הלימוד. אי אפשר לבנות חצי כיתה ולברוח". כאמור, המשבר ההוא נגמר בטוב, אך איש אינו יודע כרגע איך תיגמר הסוגיה הזאת.