הרב יצחק שילת:
"אנחנו לא קיצוניים ולא מתלהמים"

בדרכה הייחודית מצליחה ישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים להשלים את התמונה המלאה וליישב סתירות בין הלכה למדינה.

רועי הילדסהיימר , כ"ז בחשון תש"פ

 הרב יצחק שילת
הרב יצחק שילת
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מאז קום המדינה צועדות ההלכה והמדינה בדרכים כמעט מקבילות. לעיתים ישנם ממשקים, חלקם מתוך הסכמה, חלקם מתוך כפיה.

תומכי ההלכה מצטיירים כקיצוניים בעיני חלק מהציבור. המושג 'מדינת הלכה' הפך להיות סוג של איום. המתנגדים לשילוב ההלכה במערכות המדינה, מצטיירים בעיני חלק אחר מהציבור כאנטי-דתיים קיצוניים. כך הפך הנושא לתפוח אדמה לוהט, שנוגעים בו מבלי לתכנן מה רוצים לעשות איתו.

בישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, שבה זכיתי ללמוד, יש ראייה אחרת של הנושא.

"לפני שמדברים על 'מדינת הלכה' צריך לדעת קצת יותר על ההלכה ועל תורת המדינה", אומר הרב יצחק שילת ראש הישיבה, הידוע בזכות מומחיותו בכתבי הרמב"ם והעמקתו בכתבי הרב קוק.

הוא מוסיף, "התחום של הלכות מדינה לא היה אקטואלי במשך אלפיים שנה. יש הרבה מה ללמוד ומה לפתח בתחום זה. ככל שעוסקים יותר בנושאים אלה מתגלה הרלוונטיות של ההלכה לניהול נכון וצודק של מערכות המדינה. לשם כך הקמנו בישיבה בשנה שעברה תוכנית המשך לבוגרי ה"הסדר" בשם 'תורת המדינה'. מטרתנו להעמיד אנשי תורה אשר ישתלבו במערכות הציבוריות השונות ויתרמו מהידע שלהם, מרוחם ומערכיהם למערכות אלה".

ישיבת "ברכת משה" ידועה באופייה הייחודי בעולם הישיבות. החל מפסיקותיו האמיצות והחדשניות של ראש הישיבה הרב נחום אליעזר רבינוביץ', והמשך באיזון ובשיתוף הפעולה המופלא שמייצרים הרב יצחק שילת והרב חיים סבתו. מגוון הר"מים שקיים בישיבה ודעותיהם השונות, מוכיח את היכולת להצליח לחבר, ללמוד ולחדש בתורה מתוך ענווה ואיזון.

"הישיבה שלנו, והדומות לה, הן ה'מיינסטרים' של עולם התורה הציוני", מדגיש הרב שילת. "אנחנו לא קיצוניים, לא מתלהמים, לא עוסקים בשלילת אחרים. משתדלים לעסוק בחיוב ובבנין, כדרך תלמידי חכמים העוסקים בבנינו של עולם כל ימיהם. שואלים אותי: מהו הקו של הישיבה, ואני עונה: קו השכל והמידות הטובות. אנחנו משתדלים לאזן בין שכל לרגש, בין שיקול דעת להתלהבות נעורים. מחינוך כזה יוצאים אנשים ערכיים וקונסטרוקטיביים התורמים לעם ישראל איש איש בתחומו".

מה צורת הלימוד בכולל 'תורת המדינה'?

"אנחנו לומדים בעיון את הסוגיות הרלוונטיות ממקורותיהן הראשונים, במקרא, במשנה, בגמרא ובמרחבי ספרות חז"ל, מעמיקים בשיטות הראשונים והאחרונים, ולומדים את דברי הפוסקים, בדגש על פוסקי דורותינו האחרונים שנזקקו לנושאים אלה. בנוסף לכך אנו לומדים בהיקף ובעיון את סוגיות מחשבת הדורות האחרונים, שכן לתמורות בעולם המחשבה היהודית בעת החדשה יש השפעה גדולה על הנושאים של תורת המדינה. כמו כן ניתנת לתלמידי התוכנית העשרה חיצונית, על ידי אנשי מקצוע ומומחים בתחומים השונים".

כיצד ישתלבו התלמידים בעשיה הציבורית במדינת ישראל?

"אנו מאמינים שתלמידים אשר קנו ידע תורני מעמיק בתחומים אלה, בין אם הם ישמשו כרבנים וכמנהיגי קהילות, ובין אם הם ירכשו השכלה אקדמית בתחומים אלה וייכנסו לעבודה מעשית במערכות השונות של ניהול המדינה – יצליחו להביא את דבר התורה למערכות אלה, ולגרום להתקרבות ולהערכה הדדית בין הציבורים השונים במדינה, בבחינת תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם".

לאורך השיחה עם הרב יצחק שילת, ניתן לשמוע את העמקות ואת המחויבות המוחלטת להלכה, ביחד עם הרצון לעשות טוב למען החברה הישראלית. מתוך השיח מבינים שיש כאן מחשבה אחרת, של ראייה תורנית אחראית ומאוזנת.

איך הרב רואה את נושאי דת ומדינה בעתיד?

"הבעיות לא ייפתרו ביום אחד. צריך להשתדל להעמיד מנהיגים בעלי שאר רוח, חכמים ומעורבים בדעת עם הציבור. צריך לעשות מאמץ לקידוש שם שמים על ידי שותפות בבנין המערכות, על ידי רצון לקרב ולא לרחק, למצוא פתרונות ולא לחפש מחלוקות. פתחנו לאחרונה בישיבה גם כולל לדיינות, מתוך מגמה לחזק את עולם הדיינות בתלמידי חכמים מובהקים שסופגים את הערכים הללו ואת החינוך הזה. אנחנו מאמינים שתורתנו תורת חיים היא, ועם ישראל יישאר נאמן לה לעד. לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה".