האם איראן נערכת למלחמה בקרוב?

פריסת כוחות המיליציה האיראניות במרחב, ההעזה מול סעודיה וארה"ב, ההתקרבות לנשק גרעיני ואפילו המשבר בישראל. סימני אזהרה מאיראן.

שמעון כהן , כ"ז בחשון תש"פ

עלי חמינאי
עלי חמינאי
צילום: רויטרס

מה הם מתכננים שם?

האם אנחנו צפויים למלחמה במרוצת השנה הבאה? על השאלה הזו שוחחנו עם ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי, הסבור כי על פי ניתוח היסטורי של סבבי העימות היהודי-ערבי ועל פי צעדיה האחרונים של איראן התשובה בהחלט חיובית.

"כל הסיכויים שתהיה מלחמה, לא רק בגלל ההכנות של הכוחות האיראניים וכוחות אל קודס וגרורותיהם במרחב ולא רק בגלל הטילים המדויקים עם הטווח הראוי והתגרויות נוספות של האיראנים, אלא גם בגלל תיאוריה שפיתחתי בסוף שנות השבעים, תיאוריית המעגלים המתפשטים'", אומר יצחקי ומספר כי הציג את התיאוריה שלו בלא מעט טריבונאלים צבאיים וביטחוניים, גם אם ספג עליה ביקורת וקולות התנגדות.

את התפשטות הסכסוך הישראלי ערבי מדמה יצחקי למעגלים הנוצרים בבריכה אליה הושלכה אבן, וראשיתם בשנת 1878 עם הקמת המושבות הראשונות, "בשלב הזה, שלב המעגל הפנימי, זה היה סכסוך מקומי של מאבק בין מושבה לכפר, בין שבט בדואי לרועים וחקלאים, כלומר סכסוכים על מקורות מים וקרקעות שהביאו לעימותים אלימים".

שלב זה נמשך עד פרסום הצהרת בלפור ביום ה-2 בנובמבר 1917, אז הפך הסכסוך למאבק לאומי בין התנועה הציונית לתנועה הערבית. שלב זה נמשך עד שנת 48', אז הוכרע בהצלחת הצד היהודי ב-14 במאי 48' עם הקמת מדינת ישראל. "בשלב הזה מתחיל מעגל חדש. תבוסת הפלשתינים הביאה לפלישת חמישה צבאות ערב הגובלות בארץ ישראל, והסכסוך הופך לסכסוך מרחבי, בין המדינה היהודית הצעירה לשכנותיה. שלב זה מסתיים בניצחון מוחץ של ישראל שכפתה על מדינות ערב הסכמי שביתת נשק".

"בעקבות ההסכמים היו לנו 24 שנים של עימותים קטנים ושתי מלחמות, מלחמת סיני וששת הימים, ובשלב השלישי של הסכסוך הושלם שחרור שטחי ארץ ישראל ירושלים וסיני, אבל ב-73' פרץ מעגל רביעי של מלחמה מול האומה הערבית. במלחמת יום כיפור לא רק צבאות מצרים וסוריה ודיוויזיות מעיראק לקחו חלק, אלא גם כוחות צבא ממדינות רחוקות יותר הגיעו, בחזית הצפון היו כוחות שריון מסעודיה וכווית וחטיבה מרוקאית ובדרום היו חילות משלוח מלוב סודן ואלג'יר".

"השלב החמישי הוא השלב שבו אנחנו נמצאים הוא העימות מול אומת האיסלאם השיעית. הניצנים נראו כבר אחרי מלחמת לבנון הראשונה ב-82' עם הופעת חיזבאללה, ובהמשך עם הקמת חמאס ב-87', אבל השלב המעשי של מלחמה מתחיל ב-2006 במלחמת לבנון השנייה. אנחנו בשלב הראשון של המעגל החמישי ואנחנו מתעמתים עם הסוכנים הקדמיים, סוריה, חיזבאללה, חמאס, אלקעידה דאעש ולפנינו העימות עם השטן הגדול, איראן".

בדבריו דוחה יצחקי את ההערכות לפיהן בתקופה זו של מהומות פנימיות אין לאיראן אינטרס לפנות למלחמה מול ישראל. "משנת 1979, המהפכה האיסלאמית של חומייני, היו באיראן חמישה עימותים עם האזרחים. בשנה הקודמת היו מאות הרוגים בעשרים ערים איראניות ומשמרות המהפכה דיכאו אותם, כך שהדברים לא קשורים לעניינים הפנימיים באיראן", הוא קובע.

כאמור, את התיאוריה שלו הציג יצחקי בהרצאות בפני גורמים צבאיים וביטחוניים, אך לדבריו אלה תקפו אותו וטענו ש"שלום עם מצרים וירדן והסכמי אוסלו עם הפלשתינאים כך שהתיאוריות יקרסו, אבל כל אלה היו הסכמי תועלת קצרי טווח ברוח הסכמי הודנא והסכמי כורייש שהנביא כרת כדי להרוויח זמן. הממסד הצבאי אקדמי הגדיר את העמדה שלי כדעה חריגה".

באשר להשערתו לפיה המערכה מול איראן תתרחש דווקא בשנה הבאה, שנת 2020, הוא מוסיף ומבהיר: "איראן במצוקה של סנקציות כלכליות. הכלכלה האיראנית מקרטעת והאיראנים נמצאים בשלב מכריע של פיתוח כולל נשק גרעיני. אני אגב טוענת שאיראן הגיעה כבר לנשק גרעיני גם אם פרמיטיבי כבר ב-2003. בנוסף, האיראנים נמצאים בשלבי הסיום של פריסת הכוחות המיליציוניים ומשמרות המהפכה, ומדובר בתשעים אלף לוחמים מסוריה לבנון עד גבול ירדן ועיראק. יש להם גם יכולת רקטית משמעותית ביותר, כולל טילים מדוייקים ביותר ועשרות אלפי טילים לא מדוייקים".

עוד מוסיף יצחקי וקובע כי בימים אלה "ההנהגה האיראנית בלחץ ובתעוזה". עדות לכך הוא מוצא ב"ההתגרות שלהם במתקנים הסעודיים והפלת המטוס ללא טייס האמריקאית. כלומר הם מהמרים נועזים ובלתי צפויים. הם גם רוצים לנצל את המצב הכאותי בישראל כאשר יש ממשלה שלא מתפקדת והאיראנים רואים בכך הזדמנות לתקוף".

"פרט נוסף, במאה השנים האחרונות היו 11 עימותים של מלחמות. משך ההפוגות היה בין 6 ל-11 שנים. שמונה מהמלחמות היו בהפרש של 6-8 שנים. המלחמה האחרונה הייתה צוק איתן ב-2014. ב-2020 יחלפו שש שנים מאז המלחמה האחרונה, כך שלפי הגרפים הללו יש סיכוי סביר למלחמה בשנה הבאה".